איש השלג של סבתא

מאת: ליאור קויטי

בוקר אחד, קמה סבתא הציצה בחלון וראתה שכל החצר לבנה.  “אוי איזה מחזה מרהיב” אמרה סבתא.  כל כך יפה לראות את השלג הלבן והצחור מכסה את כל הטבע.

ישבה סבתא ליד חלון ביתה, שתתה כוס תה חם והסתכלה על הנוף המשתקף. היא נזכרה פתאום בחוויות הילדות שלה עם אחיה הקטנים ביימי החורף הקרים. ירד המון שלג בעיירה בה היא גרה, כמעט כל החורף העיירה כוסתה בלבן והיא ואחיה הקטנים היו יוצאים לשחק בשלג והיא תמיד היתה חוזרת הביתה עם ידיים קפואות מלאות בשלג.

פתאום, נשמע צלצול בדלת. “מי שם?” שאלה סבתא. “זה אנחנו גילי ורון באנו  לבקר אותך סבתא, תפתחי לנו בבקשה”
“הו כמה נפלא נכדים מקסימים שלי, אני כבר באה לפתוח אל תלכו לשום מקום”

חשבו גילי ורון – אולי נעשה לסבתא הפתעה? אולי נבנה לה בגינה איש שלג אנחנו נעמוד מאחוריו ונדבר בשמו, סבתא לא תבין לאן נעלמנו, ואיך הגיע איש השלג אליה לחצר. זה יהיה מצחיק ממש!

חיש קל בנו ירון וגילי איש שלג גדול ויפה והתחבאו מאחוריו.

פתחה סבתא את הדלת, ובמקום את שני נכדיה היא ראתה בובת שלג גדולה ויפה. גילי? רון? איפה אתם? שאלה סבתא. בואו, הכנתי לכם שוקו חם טעים טעים!

שמעו גילי וירון את דבריה של סבתא וישר יצאו ממחבואם. שמחה סבתא ואמרה להם- אתם יודעים? בתור ילדה קטנה תמיד רציתי להכין בובות שלג, אך כשהכנסתי את השלג לבית הוא תמיד נמס לי והבובות התפרקו. אבל אולי הפעם, בגלל שאתם בניתם.. היא תישאר לעד..

.צחקו הילדים ונכנסו לביתה של סבתא, והם ישבו יחד לשתות כוס שוקו חם

הסוף!