כיבוש יריחו

בס״ד 

משימת הגשה בנביא סיכום – כיבוש יריחו. ליבי, מעיין, שהם והלל

מלחמת כיבוש יריחו

ישבתי על הספה, נשנשתי לי פופקורן. הייתי במתח רב בעקבות זה שמולי פעלה הטלוויזיה שהייתה מוקרנת עליה הסרט ״שמונה בעקבות אחד״. חשבתי שהסרט יהיה מצחיק אבל הוא היה ממש מותח ומפחיד… אמי ישבה על כיסא ליד שולחן האוכל וחזרה אל כמה אנשים מהעבודה שכתבו לה בדואר האלקטרוני. לפתע נשמעה דפיקה בדלת, לרגע חשבתי שזה היה מהטלויזיה, כלומר מהסרט ואז הבנתי שזה מהדלת של הבית שלנו. אמא קמה מכסאה ופנתה לכיוון הדלת. שפתחה את הדלת ראיתי את סבא וסבתא, ההורים של אמי. בידו של סבא שלי הייתה שקית, עטופה בסרט ורוד עם פפיון, השקית היתה יפה ומקושטת. סבתא רותי נכנסה למטבח עם אמא והן התחילו לבשל יחד ארוחת ערב. סבא פנה אל הסלון והתיישב לידי. הושטתי את ידי אל השלט שהיה על השולחן קפה מול הספה, הרמתי את השלט ועצרתי את זה הסרט למרות שהייתי במתח. לו רק הייתי יודעת שאני נכנסת לעוד סיפור מתח 

סבא חיים הושיט אלי את ידו שאחז בה את השקית והניח את השקית על ברכיי. התרגשתי מאוד ואמרתי לסבא חיים ״תודה״ בהתרגשות רבה. התכוננתי לפתוח את העטיפה המקושטת אך סבא עצר אותי ואמר לי שהוא רוצה לספר לי סיפור. הייתי קצת מבולבלת, בדרך כלל סבא לא מספר לי סיפורים אלא, הוא מספר לאחותי הקטנה נויה. ״את מוכנה לשמוע את הסיפור?״ שאל סבא, הנהנתי לו. ואז הוא  התחיל לספר לי: 

״לפני עשרים וחמש שנה, עוד לפני שנולדת…״ ״רגע, בת כמה אמא היתה אז?״ שאלתי בהתפרצות אל תוך דברי סבא. ״וואו, אני רואה שאת מתעניינת בסיפור. אמא הייתה אז בת שתים עשרה. פרצה מלחמת הכיבוש יריחו. אני הייתי בין 35 ושירתתי בצה״ל. נדהמתי, לא ידעתי לפני כן שסבא שירת בצה״ל בגיל 35. ״זה היה בשנת 1,987. ערב לפני הפריצה ליריחו, אני וכל הבסיס שלי, ישבנו במעגל גדול וכל אחד שר וחלק גם ניגנו בגיטרה. שסיימנו לנגן ולשיר כל אחד איחל הצלחה לשני. לא הצלחתי לישון באותו הלילה, אבל ידעתי שאני אצטרך את כוחות השינה ליום הבא של המבצע. 

ביום המבצע קמנו ממש מוקדם. לא היה לנו זמן, אפילו, לאכול ארוחת בוקר. כלומר, כל אחד אכל משהו מפחית שימורים במהירות. שנייה לפני שממש התחלנו את המבצע המפקד שלנו יהושע הציע שכל אחד יגיד פרק תהילים. עד היום אני זוכר שאני אמרתי את פרק התהילים ״שיר למעלות״. חשוב לציין, מסביב ליריחו יש חומה. ידענו מראש שהמבצע יערך כמה ימים. ״אתה זוכר כמה ימים בדיוק?״ שאלתי את סבא בסקרנות. סבא ענה ״שבעה  ימים, אסביר לך יותר פרטים על זה עכשיו.״ סבא המשיך וסיפר ״במשך שישה ימים אני ועוד כמה חיילים ומפקדים ששירתו בצה״ל הסתובבנו סביב החומה שבעה פעמים ביום.הכהנים תקעו בשופרות וארון ברית ה’ נישא על כתפיהם. וביום השביעי תקענו בשופרות והרענו, ואז החיילים ואני פרצנו אל תוך החומות והמפקדים תקעו בשופרות. ממש ברגע שיצאנו מיריחו החומות נופלו והתפרקו.יהושע הזהיר אותי ואת הקבוצה שלי שלא יקחו מהשלל, מהחרם שוב דבר.זה היה ממש נס. אהה ושחכתי לציין לפני שפרצנו לתוך החומות תיפסנו בחבל אל תוך חלון של המשפחה של רחב״ ״מי זאת רחב?״ שאלתי ״רחב הייתה אישה צדיקה היא החביאה את המפקדים שבאו לרגל ביריחו לראות איך ומה הדרך הכי טובה לפרוץ לתוכה.

 את רחב ומשפחתה הצלנו לפני שנכנסו לתוך החומות.” וש העיר נעשה בנס גדול כמו שסיפרתי לכן קודם לכן כדי שגם עם ישראל וגם עמי הארץ יבינו שה’ עם בני ישראל ויעזור להם בכיבוש הארץ.” יהושע הזהיר אותי ואת הקבוצה שלי שלא יקחו מהשלל, מהחרם שוב דבר.”וזהו זה כל הסיפור.״ ״וואו, אף פעם לא ידעתי שהייתה מלחמה לפני עשרים וחמש שנה. איזה סיפור מרתק!״ ״עכשיו, נכדתי המתוקה, פתחי את השקית.״ אמר סבא חיים. ״אוקי!״ עניתי לסבא בהתרגשות רבה. פתחתי את המתנה וראיתי ספר תהילים, הוא היה מעור בצבע ורוד, ועליו היה חרוט את שמי ׳חני׳ בזהב. ספר התהילים כלל את פרק התהילים ״שיר למעלות״ שסבא אמר לפני שהוא התחיל את המבצע. ״וואו, סבא. תודה רבה לך. המתנה הזאת היא ממש יקרת ערך עבורי.״ אמרתי לסבא. אחרי שסיימתי להודות לסבא, אמא וסבתא קראו לבני המשפחה לבוא לאכול ארוחת ערב. כשישבתי בשולחן האוכל הרחתי ריח של מרק עוף .כשאמא הביאה את מרק העוף החם מהגז אל שולחן האוכל המרק החם נשפך על רגליה. במהירות רבה התפללתי את פרק התהילים מתוך ספר התהילים וכולם צחקו.