שם :מלכ עודה

שם המורה:סיואר זהר

שם הספור:ציד האווזים

שם המחבר:דן קרפורד -ולרי גורבצב

הזמן בו מתרחשת העלילה:

הדוב הסתובב ביער וחיפש ארוחת ערב, לפתע ראה אווז ישן על החוף וניסה להונות אותו להאכיל אותו.

המקום בו מתרחשת העלילה:גונגל

תאור הדמות

 הדוב:שתי ידיים גדולות מאוד

זנב קצר

יש לו חמש טפרים חזקים

גופו של הדוב ענק, רגליו חזקות והוא יכול לעמוד זקוף ודומם

האווז:

צווארו ארוך

הנוצות

רגליה קצרות

 הקטע הכי מותח בספר:

ידיו של הדוב נדדו ביער וחיפשו ארוחת ערב כשלפתע ראה אווז ישן על שפת הבריכה. הוא אמר לעצמו, “אווז זה בהחלט יהיה טעים אם אוכל לתפוס אותו.” הדוב שהולך ביער משמיע קצת רעש, וזה מספיק כדי להפחיד תרנגולות. אבל באקי לא היה האווז הכי חכם בעולם. “מעולם לא שמעתי עצים משמיעים קול כזה.” בוקר ממלמל כשהוא דוחף את ראשו עמוק יותר מתחת לכנפו. בכך הוא הרחיב את צווארו מספיק כדי למתוח את אדי. להחזיק את זה כמו אגרוף.

מילה והפירוש:

אוצרות=كنوز

כבדות=ثقل

לעוף=يطير

בסבלנות=بصبر

מזמזמות=الأز

הנוצות=الريش

מאורתו=عرينه

להפחיד=لتخويف

הדוב=الدب

האווז=الأوزة

תארו כיצד מסתים הסיפור

אדי באקי ישב על סלע והחל להתפורר חָלוּל. עד מהרה הוא אכל דבש הדבורים מזמזמות. הוא חייך כשחשב על הטריקים שניסה הפעל את בוקי. הוא הביט מעבר לכתפו פעמיים וראה.

הציעו סוף אחר לספור:את בוקי יושב בסבלנות על האבן. אך בפעם
השלישית בוקי קפץ והתחיל להסתלק בשקט.
“האם הדוב הזה חושב שאני טיפש?” מלמל
לעצמו “הרי אין לי אפילו אצבעות.”
אדי נהם והמשיך לאכול דבש

תקציר העלילה

היה דוב שטייל ​​ביער וחיפש אוכל והוא ראה אווז ישן על חוף הים של הבריכה, והדוב תפס את האווז, אז זה התחיל לצרוח, והאווז היה אחד האווזים החכמים ביותר ביער, כמו היא הצליחה להונות אותו. היא אמרה לו שזה אווז, רצונות קסומים ואמרה לו שזה מביא את כל מה שהוא רוצה הוא מאושר, והוא האמין לה ולא ידע שהיא שולל אותו