עבודת חקר צפון הארץ-החרמון

אזורי משנה-החרמון

מגיש :איתי בילט

כיתה: ו’1

בית ספר : בני עטרות

גבולות גאוגרפיים

• א . מדרום מזרח הוא גובל לאגן דמשק.

  ב. גבולו הצפוני-מערבי :עמק נחל שניר – החצבאני, והמשכו הצפוני-מזרחי – ואדי אלפטר, עד לאזור סכר קרעון שבבקעת נהר הליטאני.

• לצפון-מערב, -גובלים מורדות החרמון בבקעת הליטאני – עד כביש בירות-דמשק.

  ג. בדרום עמק נחל סער, היורד ממסעדה למעיין בניאס,  מציין את הגבול שבין החרמון לגולן. מבניאס נמשך הגבול לאורך קו המגע שבין מורדות החרמון

• ד. גבולו הצפוני-מערבי של החרמון עובר באכף המבני של ואדי א-זבדאני, המפריד בין רכס החרמון לרכס הרי מול הלבנון.

• והישוב המרכזי הוא נווה אטי”ב

צורות נוף

• הר החרמון הוא רכס צר וארוך, חלק מרכס הרי  הלבנון. כיוונו של רכס החרמון מדרום מערב לצפון מזרח. אורכו כ-60 ק”מ. שטחו הכולל כ-1,000 קמ”ר שרובם בשטחי סוריה ולבנון, 70 קמ”ר משטחו נמצא בשטח ישראל. גבולותיו של החרמון הם: מדרום נחל סער, ממערב בקעת הלבנון, מצפון נהר ברדה וממזרח אגן הניקוז של נחל אעווג’.

• רוב שטחו של ההר בישראל הוא שמורת חרמון – שמורת טבע. ארבעה יישובים שוכנים על ההר בחלקו הישראלי: שני יישובים יהודיים – נווה אטיב ונמרוד, ושניים דרוזים – מג’דל שמס ועין קיניה.

• מסלע– החרמון כולו הוא סלעי גיר קדומים מתקופת היורה.

• עיצוב הנוף– בחרמון המשקעים יורדים מוצקים, ולפיכך אין סחיפה. הגורם המעצב את הנוף בחרמון הוא ההמסה. מי המסת השלגים מחלחלים לתוך ההר וממסים את הסלע בפעולה הידועה בשם קרסט. מי ההפשרה יוצאים במעיינות גדולים למרגלות החרמון, על ההר עצמו אין מקורות מים.

מאפייני התיישבות

• היישובים בחרמון הם ישובים חקלאיים.

• באזור החרמון אין כל כך התיישבות יש שני ישובים מרכזיים נווה אטי”ב ומג’דל שמס.

• באזור החרמון יש יהודים דרוזיים וגם מוסלמים

ישוב מרכזי נווה אטי”ב

נְוֵה אַטִי”ב הוא מושב של תנועת האיחוד החקלאי בצפון רמת הגולן. היישוב נמצא למרגלות הר החרמון, בגובה 850 עד 1,050 מטרים מעל פני הים, במרחק כ-2 קילומטרים ממערב למג’דל שמס וכ-17 קילומטרים מצפון-מזרח לקריית שמונה.

שם היישוב הוא ראשי תיבות של שמות ארבעה מלוחמי סיירת אגוז שנפלו במסגרת שירותם הצבאי בצפון הגולן: אברהם המאירי, טוביה שרקינגר, יאיר אלגרנטי (שנפלו בפעולה צבאית ליד כביש הנפט בגולן ב-3 בספטמבר 1968) ובנימין חדד (שנפל במארב ליד ירדנה ב-30 באפריל 1968)

נסיון ראשון להתיישב במקום נעשה על ידי קבוצה של עולים מארצות הברית שבקשו בשנת 1968 להקים במורדות החרמון יישוב תיירותי בשם “רמת שלום ” . ‏ בתחילת 1969 חלק מחברי הקבוצה התיישב במקום באופן עצמאי, לאחר שקבלו על הסחבת מצד משרד השיכון.

הגרעין המייסד של היישוב התארגן בשנת 1968. בתחילה התכוונו לבנות את היישוב בבקעת בית צידה, ולצורך כך התגוררו בראש פינה ועבדו באזור, אולם לאחר שניסיון של קבוצת “רמת שלום” להתיישב על מורד החרמון כשל, החליט הגרעין המיסד להתיישב במקומם באותו אתר, על חורבות הכפר הנטוש ג’ובתא-א-זית, שכללו הריסות מסגד ובית קברות סורי עתיק. היישוב עלה לקרקע במיקומו הנוכחי ב-20 בפברואר 1972. תחילה השתייך לתנועת העובד הציוני והיה מושב שיתופי, אולם ב-1977 הפך למושב של תנועת האיחוד החקלאי. במושב עצמו שלושה רחובות: רחוב נפתלי, רחוב עירית, ושדרות סיירת אגוז.

נכון לשנת 2009 מתגוררות בנווה אטי”ב 32 משפחות החברות במושב ובאגודה השיתופית, וכ-12 בנים חוזרים שחלקם בעלי משפחות. בשנת 2009 הצהיר מזכיר המושב כי ישנה היערכות לקליטת משפחות וכי משרד החקלאות נתן היתר להכפיל את מספר הנחלות ביישוב.‏‏‏

אתרי בילוי/תיירות באזור

אתר החרמון הוא אתר הסקי היחיד בישראל הממוקם על השלוחות הדרומיות של הר החרמון המקום עצמו פתוח כל השנה, אך פעילות הגלישה מתאפשרת רק במשך מספר שבועות במשך החורף בהתאם לכמות המשקעים, גובה השלג ומזג האוויר

האתר כולל 14 מסלולי גלישה בגובה 2,000 מטר מעל פני הים במשך החורף כאשר תנאי מזג האוויר נוחים, ניתן לגלוש באתר באופן עצמאי, באמצעות מזחלות שלג ו/או במגלשות הרים. בעונת הקיץ ניתן לבקר במקום ולהשתתף בתצפיות ובסיורי טבע, כולל שימוש במסוע המבקר לרשות הקהל רכבל מבקרים ומזחלות הרים אקסטרים על מסלול של ק”מ אחד עם 30 מזחלות שמגיעות למהירות של 45 קמ”ש. בתקופת השלגים יש מתחם

מיוחד לילדים, שם הם יכולים לגלוש על מזחלות פלסטיק

שעות פעילות: שישי-שבת – 08:00-16:00. כניסת רכבים עד 15:00

מחיר: כניסה: מבוגר – 39 שקלים, ילד (גילאים 3-12) – 34 שקלים
רכבל: מבוגר – 43 שקלים, ילד  (גילאים 3-12) – 38 שקלים

מזחלת אקסטרים: מבוגר – 30 שקלים, ילד (גילאים 3-12) – 25 שקלים. יש הנחות לקבוצות

גלישה: סקי פס יומי – 250 שקלים, סקי פס חצי יום (משעה 12:00) – 200 שקלים, סקי פס ליומיים – 470 שקלים

• מסלול טיול נחל סער

נחל סער

אזור טיול: צפון-גולן חרמון ואצבע הגליל

דרגת קושי: בינוני

סוג טיול: טיולי משפחות

עונה מומלצת: חורף, אביב

כניסה לשמורה/לאתר: לא בתשלום

נק’ התחלה: גשר הידידות כפר עין קניה

נק’ סיום: כביש 99 – ליד סימון ק”מ ה-15

אורך מסלול: כ- 4 ק”מ

משך הטיול: 2-3 שעות

צבע מסלול: ירוק

דרכי הגעה:נוסעים בכביש 99 מקריית שמונה מזרחה לעבר רמת הגולן. עוברים את הישובים דפנה, שאר ישוב, ודן.

בצומת שיאון בוחרים באפשרות הימנית (מזרחה לעבר רמת הגולן), חולפים כל פני הכניסה לשמורת הבניאס , ולאחר כשני ק”מ מגיעים לצומת נחל סער

בצומת מפל סער, ממשיכים ישר בכביש 99 המפותל לכיוון מסעדה. לאחר 4 ק”מ ישנה פניה לכיוון עין קניה  בפניה זו פונים שמאלה (צפונה) לעבר הישוב הדרוזי. לאחר כק”מ נגיע לגשר הידידות  שם מתחיל המסלול

.המסלול לאלו שמגיעים ברכב אחד, מומלץ להשאיר רכב זה כאן, ולתפוס טרמפ לתחילת המסלול בגשר הידידות

:מידע נוסף על הנחל

באופן טבעי הנחל הוא נחל איתן שמימיו זורמים כל ימות השנה. אבל כבר לפני שנים רבות השתמשו תושבי הסביבה במי המעיינות של עמק יעפורי כך שהנחל זרם למעשה רק בחורף. בשנות ה- 80התחילו לשאוב מים מהנחל גם בחורף ומאז זורמים בו מים רק כאשר עוצמת הזרימה בו עולה על ספיקת המשאבות (אחרי גשם חזק), או כאשר המאגרים מלאים, לרוב רק במחציתו השנייה של החורף. בשיאה של עונת הגשמים עשויה

זרימתו להגיע לשיעור מרשים, והמוני מטיילים פוקדים אז את מפל סער

בצמחייה הטבעית של נחל סער נפגשים צומח הבזלת של הגדה הדרומית עם צומח הגיר והחוואר של הגדה הצפונית, ומעט צומח-נחלים (בעיקר הרדוף) באפיק. בגדה הדרומית (במפנה צפוני) הצומח הוא חלק מיער אודם, המותאם למפנה צפוני תלול: חורש צפוף מאוד וגבוה למדי בשליטת אלון מצוי עם אלון תולע, אלה ארצישראלית עם אלה אטלנטית, הרבה אחירותם החורש, עוזרר קוצני (וגם עוזרר חד-גלעיני), אגס סורי, ער אציל ולבנה רפואי. בתת-יער מתבלטת שרכיה אשונה מפותחת ושופעת. בגדה הצפונית גולש צומח מורדות החרמון. בקטע שבין עין קיניה למפל רסיסים נחשף במפנה זה סלע חווארי, ועליו עולה חורש בשליטת אלון התולע, עם הרבה סחלביים.

הקרב על החרמון

הר החרמון, שהיה בשליטת סוריה עד מלחמת ששת הימים, נתפס ללא קרב ב-12 ביוני 1967 על ידי הפלוגה המסייעת של גדוד 13 של חטיבת גולני שהונחתה ממסוקים בהתאם להוראתו של שר הביטחון,משה דיין. כיבוש חלק מרכס החרמון לא נכלל בתוכניות האופרטיביות של פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים, אך מפקד חיל האוויר, מוטי הוד, פנה לשר הביטחון, משה דיין, וביקש ממנו לתפוס את אחת הפסגות על החרמון, כדי לאפשר להקים מוצב תצפית שיצפה על הגולן ועל אגן דמשק.הר החרמון, שהיה בשליטת סוריה עד מלחמת ששת הימים, נתפס ללא קרב ב-12 ביוני 1967 על ידי הפלוגה המסייעת של גדוד 13 של חטיבת גולני שהונחתה ממסוקים בהתאם להוראתו של שר הביטחון,משה דיין. כיבוש חלק מרכס החרמון לא נכלל בתוכניות האופרטיביות של פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים, אך מפקד חיל האוויר, מוטי הוד, פנה לשר הביטחון, משה דיין, וביקש ממנו לתפוס את אחת הפסגות על החרמון, כדי לאפשר להקים מוצב תצפית שיצפה על הגולן ועל אגן דמשק

הכוח הראשון שהיו בו מג”ד 13, מפקד אוגדה 36, האלוף אלעד פלד, קצין המודיעין שלו וקצין האג”ם של גולני הונחת ממסוק סיקורסקי S-58 על נקודת גובה 2072. אחריו נחת במקום מסוק סופר פרלון שהנחית לוחמים מהפלוגה המסייעת של הגדוד. באותו יום הונחתו כוחות קטנים גם על נ”ג 2224 ובגב’ל רואוס. ב-15 ביוני 1967 הוטסו משקיפי או”ם ומודד אזרח לכתף חרמון וסימנו יחד עם קציני צה”ל וקצינים סוריים את קו הפסקת האש החדש. מרגע זה שלטה ישראל ב-7% משטח החרמון. ממזרח לנ”ג 2072, בנ”ג 2100 הוקמו עמדת תצפית וכמה צריפים למגורים שבמשך הזמן הפכו להיות מוצב החרמון הישראלי. רק ב-1969 הסתיימה סלילת כביש צר מהכפר מג’דל שמס למוצב הישראלי.