THE DOG WORLD/עולם הכלבים

ברוכים הבאים לספר עולם הכלבים,בספר אני הולך לספר לכם על כל מיני סוגי כלבים ברחבי העולם

האסקי סיבירי:

הָאסְקִי סִיבִּירִי הוא כלב עבודה ושירות בגודל בינוני, שמקורו במזרח סיביר; שייך למשפחת הזאבים ולקבוצה כלבי השפיץ. זהו זן פעיל, גמיש ואנרגטי.

היסטוריה:

גילו של הגזע נאמד ב-3,000 שנה. מבנה גופם מזכיר זאבים, ובדומה להם, למרות שהם יכולים לנבוח ולנהום, הם לרוב מייללים.

ההאסקים הסיביריים התחבבו על בני האדם והפכו לחיית מחמד אהובה. בשל תפקידם ההיסטורי ככלבי מזחלות, ביכולתם להסתגל במהירות לתנאי מזג אוויר קשים ביותר.

בהתאם לתנאי המחיה, התפתחו עם הדורות מספר גזעים מוכרים: האסקי סיבירי, האסקי גרינלנדי, האסקי אלסקי והאסקי של נהר המקנזי

אופי:

ההאסקים הסיביריים ידועים באופיים החברותי. הם שלווים, אוהבים ומסורים לבעלים. הם בעלי כושר הבנה מפותח ואינטליגנציה רגשית גבוהה. הם חברותיים מגיל צעיר ומתיידדים במיוחד עם ילדים, כך שהם כלבי משפחה אידיאליים. הם חיים מטבעם בלהקות ורגילים לעבודת צוות, ולכן מחשיבים את עצמם כחלק מהמשפחה.

ההאסקים הסיביריים זקוקים לפעילות גופנית באופן קבוע, ובלעדיה הם עלולים לפתח דיכאון ובעיות התנהגות.

מבנה גוף:

לכלבי ההאסקי הסיבירי גודל בינוני, ומראה הנחשב מרשים ויפה. הפרווה סמיכה, רכה ונעימה למגע, מנשירה בדרך כלל פעמיים בשנה (תזונה לא מתאימה תביא לנשירה תדירה יותר). צבע הפרווה נע מלבן עד שחור, בדרך כלל לבן עם כתמים בצבע שחור, אפור או חום-אדום. צבע העיניים נע מתכלת עד חום כהה, לעיתים עם הטרוכומיה. תוחלת חיים: 12-14 שנים. משקל: 16 ק”ג עד 30 ק”ג. גובה: 50 עד 70 ס”מ.

פרוות כלב ההאסקי שומרת עליו מפני קור בטמפרטורה של עד 60°C

סרטון על הכלב האסקי סיבירי https://www.youtube.com/watch?v=p0vhxHpt9jU

פומרניאן:

הפומרניאן הוא צאצא של כלבי שפיץ גדולים יותר, כנראה סמויד או שפיץ גרמני. הגזע נעשה פופולרי על ידי בני המלוכה מאז המאה ה 17. בבעלותה של המלכה ויקטוריה היה פומרניאן קטן במיוחד וכתוצאה מכך מגוון קטן יותר הפך פופולרי בעולם כולו.

היסטוריה:

על אף שהם גדולים בהרבה מהפומרניאן המיניאטורי, הדמיון הרב בין כלבי השפיץ בצפון הרחוק וכלבי הפומרניאן מצביע על מוצאם המשותף. בשלב כלשהו התפצלו כלבי השפיץ לגזעים נפרדים. לצד כלבי שפיץ גדולים, ששמשו לציד וגרירת מזחלות, כמו ההאסקי, המלמוט והסמוייד, חיו גם כלבים קטנים יותר, ששמשו לשמירה על בתים. מאותם כלבי שפיץ קטנים התפתח, כנראה, הפומרניאן המיניאטורי העדין.

על שורשיו הקדומים מעידים גם פסלי אבן וברונזה ושלדי כלבים קטנים בעלי מבנה דומה לזה של הפומרניאן, שנתגלו בקברים במצרים העתיקה.

כלבי שפיץ היו פופולריים מאוד בגרמניה כבר בשנת 1500 לספירה. אחד מהם היה ה”צוורגשפיץ” או השפיץ הגמדי, ששימש ככלב רועים מצטיין, ובמספר מקומות אף סחב עגלות וסירות קטנות לאורך תעלות צרות

מבנה גוף:

רוב המאפיינים החיצוניים של הפומרניאן דומים לכלבי הסמוייד עם כמה הבדלים (בעיקר בממדים). כמו לסמוייד, לפומרניאן יש פרווה כפולה: תחתית רכה ושופעת וחיצונית ארוכה, גסה יותר וישרה. הזנב השעיר והמפואר שלו ממוקם גבוה, ושוכב על הגב. האוזניים ממוקמות גבוה על הראש. התנועה שלו קלילה, חלקה ונמרצת. בניגוד לסמוייד, רוב חלקי גופו קצרים: הלסת, הצוואר, הגב, הרגליים והאוזניים. גובהו לא יותר מ-28 ס”מ. (תקן הגזע הוא בין 19–28 ס״מ, 5-11 אינץ’) משקלו נע בין 1.5 ל-3.5 ק”

אופי:

למרות גודלו הזעיר, הפומרניאן הוא אמיץ לא פחות מאבותיו, כלבי המזחלות. הוא מסוגל להתקיף כלבים גדולים ממנו בהרבה, כדי להגן על היקר לו. את האופי הטיפוסי של כלבי השפיץ, אשר נדרכים כמו קפיץ למשמע כל רחש, אפשר לראות גם היום אצל הפומרניאן הערני. לכן הפומרניאן מתפקד כשומר מצטיין. בדרך כלל הזכרים נובחים יותר מנקבות.

סרטון על הפומרניאן:

https://www.youtube.com/watch?v=d8_BEKwbwBk

כנעני:

המוכר גם בשמות “זאב כנעני” ו”רועה כנעני”, הוא הכלב הגזעי היחיד שמוצאו בארץ ישראל. הגזע הכנעני משתייך לתת-המשפחה כלבי השפיץ.

היסטוריה:

עבר היה הגזע הכנעני נפוץ מאוד בכל אזור ארץ ישראל, מסיני עד סוריה. הוא מוכר עוד מימי התנך ומופיע בציורי קיר באתרים ארכיולוגיים בני אלפי שנים. בתקופה העתיקה חיו כלבים אלה ככלבי להקה פראיים. במהלך השנים התרחש חיבור בינם לבין נוודי האזור, הבדואים, והכלבים שימשו ככלבי עבודה וככלבי שמירה.

אופי:

כבן למשפחת כלבי השפיץ, הכנעני הוא כלב נאמן ביותר למשפחתו, אולם מעט מרוחק. נטייתו לחפור בורות מעידה על חיי הבר, בהם נהג דרך קבע לחפור בורות כדי להטמין בהם מזון לעת חירום. עקב אופיו הפראי, הכנעני ניחן באינטלגנציה וביכולת הישרדות גבוהה מאוד. הכנעני הוא כלב טריטואלי ביותר ושומר בקנאות על סביבתו, לכן הוא כלב שמירה מעולה. הוא כלב חשדן ולרוב לא ייתן לאף אדם לגעת בו למעט בעליו. אם פולש לשטחו כלב זר, הוא עלול לתקוף במטרה להרוג.

מבנה גוף:

הכנעני הוא כלב בינוני. שרירי, זריז וחזק ביחס לגודלו. כמו רוב כלבי השפיץ, אוזניו זקופות וזנבו נישא גבוה ומגולגל מעל הגב. פרוותו עבה וקשה והיא מגנה עליו מפגעי מזג האוויר. צבעה אדמדם, לבן, שחור מנוקד או גוונים של חול. צבעי המדבר – חול, זהב, אדום וקרם – טיפוסיים לגזע.

עובדות על הכלב הכנעני:

https://www.youtube.com/watch?v=Nxxg8q0mJUk

פודל:

הוא סוג של כלב. קיימים פודלים בגדלים, צבעים וסוגי פרוות שונים.

הפודל נחשב לכלב השני האינטליגנטי ביותר, כשאת המקום הראשון תופס הבורדר קולי. בעוד שהבורדר קולי פעיל מאוד, הפודל שקט ורגוע בבית, אך אקטיבי ונמרץ בחוץ. הפודל חברותי ומסתדר היטב הן עם אנשים והן עם כלבים אחרים. פודלים מהסוגים הגדולים נחשבים לכלבי שמירה וציד טובים.

היסטוריה:

ציורי כלבים, הדומים לפודל, נראים על קברים ומטבעות רומאיים משנת 30 לספירה. הפודל מופיע אף בציוריו של אלברכט, בן המאות ה-15 וה-16. בשלהי המאה ה-18 היה הפודל כלב הלוויה העיקרי בספרד, כפי שניתן לראות בעבודותיו של הצייר הספרדי פרנסיסקו.

כיום משמש הגזע בעיקר ככלב לוויה ושעשועים. בשנות ה 60 של המאה ה20 הפך הפודל לאחד הכלבים הפופולריים ביותר בעולם

אופי:

הפודל ידוע ברמת האינטלגנציה הגבוהה שלו (שני רק לבורדר קולי), באופיו הפעיל ובצרכים החברתיים הגבוהים שלו. הפודל נזקק לפעילות פיזית ברמה גבוהה ולגירוי שכלי גבוה. בשל העובדה כי במקור שימש הפודל ככלב ציד, הזן ידוע באופיו הטריטוריאלי ובדחף שלו לרדוף ולהחזיר חפצים לבעליו. פודל ממוצע נוטה להיות חשדן כלפי זרים אולם חם במיוחד ומשפחתי כלפי בני אדם שהוא מכיר. התנהגות אגרסיבית ואלימה נחשבת לנדירה במיוחד.

סרטון על הפודל:

https://www.youtube.com/watch?v=uYbpE3b7oTY

שפיץ יפני:

הוא כלב המשויך לקבוצת כלבי שפיץ. השפיץ היפני נחשב ככלב אינטלגנטי מאוד וקל לאילןף. הוא מתאים למשפחות בשל אהבתו הגדולה לבני האדם, נאמנותו והסתגלותו המהירה למשפחה, לרבות ילדים.

היסטוריה:

כלבי השפיץ היפני נחשבים מרשימים ביופיים, הם מגזע קטן ושימשו לאורך השנים ככלבי בית ולוויה. הם הופיעו במקורות לראשונה בסוף שנות ה40, אולם, במקור התפתחו מגזע השפיץ הגרמני הגדול, והופיעו כבר בתחילת שנות ה20, אז שימשו בעיקר ככלבי מזחלות.

מבנה גוף:

לבי שפיץ יפני הם כלבים קטנים. במראם החיצוני, כלבי השפיץ דומים לכלב מסוג סמוייד, אך קטנים מהם. זנבו של השפיץ היפני מורם ומסתלסל מעל גבו, אוזניו חדות וזקופות ופרוותו לבנה מלאה ונוחה להברשה ולטיפול. באזור הרגליים וכפות הרגליים ישנה פחות פרווה מאשר על שאר הגוף. ישנם גזעי שפיץ יפני מסוימים שצבע פרוותם עשוי להיות גם שחור או חום. לשפיץ עיניים כהות ומעט מלוכסנות עם ריסים לבנים, פניו של השפיץ בצורת יתד.

משקלו של השפיץ היפני בממוצע הוא 6 קילו וגובהו כ-30 ס”מ.

אופי:

כלבי השפיץ היפני ידועים באופיים הידידותי והמהימן. כלבי שפיץ ידועים כאינטליגנטים ובעלי קליטה מהירה, כך שאילוף שפיץ יפני לא יימשך זמן רב. הכלבים הם ערניים, ומזהירים את בעליהם מכל רעש חשוד. ובנוסף לכך הם מאוד דואגים לבעליהם. שפיץ יפני יסגל את עצמו לאורח החיים ולרמת הפעילות הפיזית של בעליו, משחקים כמו משיכה בחבל והחזרת מקל הם מהאהובים עליו, כמו כן, השפיץ נהנה לרוץ חופשי ללא רצועה.

סרטון על השפיץ היפני:

https://www.youtube.com/watch?v=RRtXig-u5_c

רועה בלגי:

הוא סוג של כלב רועים.

היסטוריה:

כלבי הרועים הבלגיים הורבעו על ידי חקלאים בחוות בבלגיה. בשנת 1891 הוקם מועדון הגזע והחלו בהכוונת הגידול. קיימים ארבעה גזעים של כלבי רועים בלגיים, כולם בעלי אותו האופי ומבנה גוף, כאשר השוני הוא בצבעים ובסוגי הפרווה. לגזעים השונים שמות של כפרים בלגיים השוכנים בסביבת בריסל. הטרוורן קיבל את שמו מהכפר טרוורן. בכפר זה גידל חובב כלבים בשם קורביל כלבי רועים. הוא הרביע כלבים בצבע חום בשם טום ופוא, אשר נחשבים לאבותיהם של הטוורנים המודרניים. כתוצאה מההרבעה שביצע נולדה מיד, כלבה חומה שהורבעה עם כלב בצבע שחור בשם דוק דה גרוננדל. מזיווג זה נולד הכלב מילזרט, שהיה בשנת 1907 לאלוף הטרוורן הראשון. בתחילת הדרך היו ידועים צבעים שונים והיו דעות שונות בנושא. היו שהעדיפו כלבים חומים לגמרי והיו שהעדיפו כלבים חומים עם “מסכה” שחורה. אחרים העדיפו כלבים בצבע אפור כסף.

מבנה כללי:

גובה הנקבות בין 51 ל-61 ס”מ. הזכרים – 61 עד 66 ס”מ.

משקלם בין 24 ק”ג ל-29 ק”ג.

פרוותם ארוכה וישרה בגווני חום עד אדמדם, בעל מסיכה שחורה, לעיתים בשילוב של אפור כסף ושחור.

תוחלת חייהם נע בין 12 ל-14 שנה.

אופי:

הרועה הבלגי נאמן מאוד ומסור לבעליו, מסוגל בקלות מאוד לזהות את מצב רוחו ולהיות מושפע ממנו. אם יצטרך, יגן הכלב הבלגי על בעליו ואף יקריב את חייו. הוא נקשר מאוד ודורש הרבה תשומת לב, אבל מסוגל להתמודד עם שעות של היעדרות של בעליו. קל יחסית לאלף אותו, והוא בעל יצר שמירה מאוד חזק: לזכרים יש יצר שמירה חזק מאוד והם מגנים על בעליהם בחירוף נפש, ואם אולף נכונה – לא ייתן לאדם זר להתקרב אל בעליו ואל אזור מחייתו.

סרטון על הרועה הבלגי:

https://www.youtube.com/watch?v=DPUO_dp4z_I