סיכום מאמר למידה שיתופית – מירי שינפלד

קורס תקשוב וחדשנות בלמידה

:שם המגישות

סחר אבו רביעה      046228193

 חאולה אבו רביעה   066743550

מוגש אל: ד”ר כהן ליברנט רויטל

16/03/2021

תוכן עניינים:

מבוא  ……………………………………………….. 4

מהי לימדה שיתופית ………………………………….. 5-6

סקירה היסטורית ……………………………………… 7

הסתייגויות ……………………………………………. 8

המלצות ………………………………………………. 9

מאפייני הלמידה השיתופית …………………………….. 10

ארגון הקבוצות והרכבתן ……………………………….. 11

זמן …………………………………………………… 12

תפקיד המורה ………………………………………… 13

תפקיד התלמיד ……………………………………….. 14

הערכה ……………………………………………….. 15

יתרונות הלמידה השיתופית …………………………….. 16

חסרונות הלמידה השיתופית ……………………………. 17

למידה שיתופית בהכשרת מורים ………………………… 18

למידה שיתופית בסביבות טכנולוגיות …………………….. 19

כלים טכנולוגיים תומכי למידה שיתופית ………………….. 20

סיכום …………………………………………………. 21

מבוא:

התפתחות מואצת של הטכנולוגיה והמדיה החברתית הובילו לשינויים בכל תחומי החיים:

• עבודת צוותים, ממדינות שונות, בתחום התעשיה
• חלוקה ושיתוף מידע לקידום חברות, בתחום המסחר
• מידע ושיתוף מדיה מקוונת, בתחום החינוך

מכיוון שכך, על מערכת החינוך להכשיר סטודנטים להקנות את הידע והמיומנות של עבודה שיתופית בצוותים.

מהי למידה שיתופית:

ללמידה שיתופית חשיבות רבה בחינוך, מאחר שעיקרה ביחסי הגומלין שבין הלומד לבין סביבתו, והיא מאפשרת לו ללמוד ביעילות, לבטא את עצמו בתוך הקבוצה ובו-בזמן ליצור בתוכה קשרים חברתיים. הלמידה השיתופית מקדמת את החשיבה, תורמת להישגי הקבוצה ולהישגי היחיד ומניבה תוצרים מגוונים. מלבד זאת למידה שיתופית מכינה את הלומדים לחיים האמיתיים ולהשתלבות בשוק העבודה המודרני. ההתארגנות של הלמידה השיתופית וניהולהּ מורכבים ודורשים מאמץ יתר הן מהמורה והן מהתלמיד. לכן יש להקדים ולהסביר ללומדים את חשיבות הלמידה השיתופית ואת דרכי העבודה בה. רצוי שאף ההוראה תהיה שיתופית, וכך המורים עצמם ידגימו לתלמידים את השיטה. הדגמת ההוראה השיתופית חשובה במיוחד במכללות להכשרת מורים, משום שהדבר עשוי להשפיע על הוראה ועל הלמידה השיתופית בבתי הספר בתוך כדי ההתנסות ולאחריה. אלה המרכיבים החיוניים ללמידה שיתופית: יצירת קבוצה המסוגלת לתפקד ביעילות ולהשיג את מטרותיה, פירוט יעדי הלמידה, הסכמת חברי הקבוצה לצורת העבודה (יצירת תקנון), מתן הוראות ברורות לכל מטלה ומשימה, הבטחת מסגרת זמן ומרחב לביצוע המטלות, בניית סביבת הוראה ולמידה מקוונת שיתופית, הערכה מתאימה של היחיד ושל הקבוצה אשר לתהליך השיתופי ואשר לתוצריו. רכישת מיומנויות עבודה שיתופית דורשת מאמץ, למידה והתנסות. אולם תוצאות הפרויקטים המקוונים השיתופיים, כפי שאנו חווים בהוראה מקוונת שיתופית, מצביעים על עלייה בהניעה של הלומדים. באמצעות למידה שיתופית מקוונת אפשר לגשר על פערי תרבויות וליצור יחסי גומלין בין בתי ספר שונים במדינה ובמדינות שונות. הלמידה השיתופית מחזקת את האינטראקציה של הלומדים עם סביבתם, והיא נדבך חשוב בשיפור ההוראה והלמידה המקוונת. נראה שבמסגרות שיתופיות אלה, שבהן נעשה שימוש בטכנולוגיה מתוך צורך, הסטודנט להוראה לומד כיצד ללמוד וכיצד להורות במציאות הדיגיטלית של המאה ה-12.

א. בכתה:

למידה שיתופית היא גישה פדגוגית כללית. כל השיטות, המודלים וההליכים השיתופיים השונים מארגנים את כלל התלמידים ללמידה בקבוצה על מנת להשיג מטרה משותפת. הלמידה השיתופית כוללת למידה פעילה וחווייתית, עובדים בקבוצות קטנות, יש לה מטרה משותפת, המורה הוא לא המקור הבלעדי לידע,  התלמידים אחראים על הלמידה ועל נתינת משוב לעמיתים וכמובן שמתפתחים תהליכי חשיבה ומיומנויות חברתיות במהלך העבודה..

ב. בהוראה מקוונת:

חוקרים בתחום הלמידה המקוונת תיארו את הלמידה השיתופית כפעילות שבה שני אנשים או יותר

עובדים ברשת כדי ליצור משמעות, לחקור נושא כלשהו או לשפר מיומנויות.

אפשר לדרג את רמות השיתוף בלמידה שיתופית מקוונת בהתאם לטקסונומיה של סלמונס.

בשלב הראשון של הלמידה השיתופית המקוונת מקיימים דיאלוג בנושא משימה מוגדרת, ולאחר מכן, בשלב השני, עוברים להערכת עמיתים. בשני שלבים האלה קיימת עזרה הדדית היוצרת בסיס להמשך עבודה שיתופית. בשלב השלישי עוברים לשיתופיות מקבילה, כשעל כל לומד לבצע חלק מן המשימה ומכל החלקים נוצר התוצר השלם. בשלב הרביעי נדרשת שיתופיות ברצף, כלומר, סטודנט ב יכול לעבוד רק כשסטודנט א סיים את עבודתו וכך הלאה.

תוך כדי ביצוע המשימה דנים חברי הקבוצה בבעיות תוכן, הליכים וביצוע ומחליטים על פתרונות יחד. התוצר, אם הוא קונקרטי או אם הוא רעיוני, בדרך כלל הוא פרי של שיתוף, והוא מייצג יותר את הלמידה בהשוואה להצגה נפרדת של כל תרומה ותרומה להשלמת המשימה.

סקירה היסטורית:

 הנחת היסוד: 

האדם הוא ייצור חברתי והודות לתכונותיו השיתופיות הוא שורד את אתגרי החיים. הלמידה השיתופית- ימיה קדומים ביותר. המושג “חברותא” ביהדות , מעמיק ומחדד את הלמידה.

 במאה ה-20:

 חוקרים קבעו יסודות בעניין זה:

דיואי- השיתופיות כבסיס ללמידה ,המשקפת את דעת היחיד.

ויגוצקי- השיתופיות -למידה מתוך התנסות.

דויטש-השיתופיות מהווה הפריה הדדית חיובית בלמידה.

במאה ה-21:

המחקר העמיק בכיוון של יצירת קהילה חוקרת.

יישום השיטה

במאה ה-20:

כבר במאה הקודמת יישמו את השיתופיות בלמידה בכמה ממדינות העולם ובישראל. בעיקר לשם גישור על פערים חברתיים, ברמות שונות של שיתופיות .כמו:צוות”ה, צומ”ת וג’יגסו.

במאה ה-21:

בעידן הממוחשב גם השיתופיות התפתחה בכיוון זה בדרכים שונות ומגוונות, כגון: משחקי תפקידים, סימולציות, יומני רשת, חקרשת וכו’

הסתייגויות:

לא מעט טענות הועלו נגד השיתופיות. לדוגמא:

• חשש לצמצום התפתחות הפרט המוכשר.

• הסרת האחריות הלימודית מכתפיו של התלמיד הנחשל.

המלצות:

• הכנה מוקדמת של הלומדים לשיטה זו.

• מעבר הדרגתי ומתון ללמידה שיתופית.

מאפייני הלמידה השיתופית:

למידה שיתופית מתקיימת בתוך כדי אינטראקציה ישירה של הלומד עם תוכן הלימוד ועם העמיתים.

בכך היא משנה את סדרי הלמידה המסורתיים ואת תפקידי המורה והתלמיד. למידה שיתופית מאופיינת בעבודה של קבוצות קטנות שעובדות לאורך זמן על מטלות מורכבות המאורגנות בשלבים ובנויות שונה מאלה של הלמידה החזיתית )הפרונטלית( והיחידנית. כפי שנאמר לעיל, המורה אינו עוד מקור הידע הבלעדי המקנה את חומרי הלימוד, אלא הוא מנחה של קבוצות למידה המארגן את בלמידה שיתופית המורה זונח את דפוס ההוראה המסורתית שבה הוא מעביר ידע (transmission ) לטובת דפוס הוראה שבו הוא מבנה ידע (transaction ) ומאפשר לתלמידיו להיות פעילים בהבניית הידע שלהם, לגלות מקורות מידע בלמידה שיתופית המורה צריך להכיר תהליכים של דינמיקה בקבוצות וליצור סביבה מתאימה להפעלתם. ולשלב את ידיעותיהם ואת התנסויותיהם בהבניית הידע.  המורה צריך לייחד זמן לדיונים בין חברי קבוצה שהם האמצעי לקיום חיי הקבוצה, לפיתוח מיומנויות הדיון המורה הופך למדריך, יועץ, מכוון, מדרבן ובעיקר מנחה.

מנחים מיומנים יצליחו לעורר בקבוצה דיונים יעילים ומעמיקים שבהם משתתפים כל הנוכחים, ואילו בדיונים שבהם המורים-מנחים מיומנים פחות המשתתפים יהיו סבילים.

א. ארגון הקבוצות והרכבתן:

היות ודפוסי הלמידה השיתופית שונים כל כך מדפוסי הלמידה וההוראה המסורתיים, חשוב שכל אחד מחברי הקבוצה יבין את יעדיה, את המשימות ואת מסגרת הזמן. יש חשיבות רבה להסברים שניתנים על ידי המנחה בתחילת הלמידה ולהתנסויות קצרות טווח להדגמת דרכי הלמידה השיתופיות, וכן להבהרת הציפיות מהחברים בקבוצה הלומדת. על המורה-מנחה לבסס תלות הדדית חיובית, אחריות אישית, הנעה הדדית, יחסי אנוש בעבודת הצוות ומיומנויות לעיבוד החומר הלמד בקבוצה. אלה ומיומנויות של מעורבות חברתית, של ניהול משימות, של מנהיגות ושל אמון משפיעים  על הלמידה . אחריות הדדית להשלמת משימה קבוצתית היא מאושיות הלמידה השיתופית. אחריות הדדית מתקיימת כשהצלחתו של כל אחד בקבוצה תלויה בהצלחת האחר וכל אחד תורם להצלחתו של האחר  .לכן השתתפות בלתי מאוזנת של חברי הקבוצה עלולה להקשות על תפקוד הקבוצה במילוי המשימה.

קבוצות למידה שיתופיות יכולות להיווצר באקראיות או בתכנון מראש מכוון. גודל הקבוצה תלוי במטרה, במשך העבודה ובמורכבות המטלה. ככל שהקבוצה גדולה יותר סך יכולותיה עולה, אולם היא צריכה להיות קטנה דיה כדי שכל אחד ישתתף במטלותיה, כדי שיהיו אינטראקציות בין כל חברי הקבוצה וכדי שתתאפשר לכידות קבוצתית. קבוצות קטנות מתאימות מאוד למשימות לימוד הדורשות שיתופיות בסיסית, אך עבור משימות מורכבות מתאימות קבוצות גדולות יותר נוסף על כך רצוי ליצור קבוצות הטרוגניות מבחינת מגדר, גיל, תרבות, סגנון למידה, יכולות וניסיון. נמצא שבקבוצות הטרוגניות תוצרי הלמידה טובים יותר מחד גיסא, ותלמידים שבוחרים את קבוצת השייכות שלהם ללמידה נוטים ליצור גיסא מאידך, הומוגניות קבוצות .יהיה הרכב הקבוצה אשר יהיה, חברי הקבוצה צריכים לבחור דרכי תקשורת משותפות לכל חברי הקבוצה, להסכים על תפקידו של כל אחד לשם ביצוע המשימה ולקבוע את דרכי קבלת ההחלטות.

ב. זמן:

על מנת לעמוד בזמנים וכדי למנוע חיכוכים בצוות יש לקבוע מסגרת זמן לביצוע המשימות השונות. שלושה דגשים חשובים:

א. יש לקבוע מסגרת זמן

ב. מסגרת שונה לכל שותף, בהתאם למורכבות משימתו ויכולותיו

ג. יש למנות “אחראי עמידה בזמנים”

ג. מטלות:

על המטלה לעמוד בדרישות הבאות:

א. מורכבת ומותאמת לקבוצה ולא ליחיד

ב. מאפשרת יצירתיות אך מאידך ברורה ומדוייקת כדי לא ליצור חוסר הבנה

ג. הולמת שיתוף פעולה ומאתגרת

ד. מדורגת. בתחילה, למידה “משתפת” ורק לאחר רכישת המיומנות של חברי הקבוצה – דיון ולמידה, שם התלמידים יחליפו דעות.

ד. תפקיד המורה:

המורה הוא המדריך , היועץ המכוון ,מדרבן ובעיקר מנחה ששם דגש על התהליך ולא על התוכן. בלמידה שיתופית תפקיד המורה מרכזי אך אינו הולך לפי דפוס ההוראה המסורתית .

• המורה מעביר ידע transmisson מאפשר לתלמידיו  להיות פעילים בהבניית ידע .

• בלמידה שיתופית המורה צריך להכיר תהליכים של דינמיקה בקבוצות.

• המורה אחראי על סביבה מתאימה לפעילות הלמידה .

• על המורה להדגים לתלמיד את המודל שהוא הולך לפיו.

• תפקיד המורה להסביר את הלמידה השיתופית .

• המורה צריך להגדיר את המסגרת התקשורתית.

• המורה אחראי לעידוד ולסיוע בעת דיון.

• המורה צריך לעורר הנעה ,לתמוך בתלמידים ולעודד מנהיגות ולכוון באותו זמן.

• המורה הוא מי שמקנה מיומנות שיתופית ומיומנות תקשורת בפתרון בעיות.

• על המורה לתכנן מראש את המטלה ולעצבה.

ה.  תפקיד התלמיד:

בלמידה שיתופית תפקיד התלמיד משתנה; הוא הופך מפסיבי לאקטיבי, נדרש לגלות אחריות אישית ללמידתו ומשתתף בלמידת עמיתים.

סטודנטים חסרי אוריינטציה שיתופית זקוקים להכוונה רבה יותר בעת עבודה בתיאום עם אחר והכשרה מתאימה כדי שירכשו את המיומנויות הבסיסות הנדרשות ללמידה

שיתופית .סטודנטים שלומדים כיצד לעבוד בקבוצה ורוכשים אסטרטגיות למידה מתאימות יעילים יותר בלמידתם ואיכות הלמידה שלהם גבוהה.

ו. הערכה:

ההערכה בלמידה שיתופית מורכבת מהערכה אישית ומהערכת עמיתים וכוללת היבטים חברתיים והיבטים לימודיים. נוסף על כך, להערכה עוד מרכיב, משוב של המורה, המעריך אף הוא היבטים חברתיים והיבטים לימודיים.  יתרה מזאת, בלמידה שיתופית ההערכה היא אישית וגם קבוצתית, ובדרך כלל זו הערכה מילולית הנמסרת בעת דיון עם התלמידים.

בלמידה שיתופית המורה-המנחה אינו בודד בעבודת ההערכה, הואיל והלומדים אף הם מעריכים את עבודתם ואת עבודת עמיתיהם, דבר שמגביר את מעורבותם בלמידה.

סלוין חילק את ההערכה בשיטת צומ”ת שבה כל אחד מוערך אישית לחמישה חלקים. הערכה בחמישה חלקים עשויה למנוע מצב שבו התלמיד ייהנה מנקודות בציון מבלי שתרם להכנת התוצר.

המורה נדרש לעצב משימות מתאימות, לאמן את הלומדים במיומנויות שיתופיות ולארגן את קבוצות הלימוד כדי שכל לומד יתרום לביצוע המשימה תוך שיתוף עם חברי הקבוצה..

יתרונות הלמידה השיתופית ואתגריה:

לפי מחקרים רבים ושונים יש ללמידה שיתופית יתרונות:

• למידה שיתופית מתאימה לעבודה בקבוצות קטנות והיא מציבה אתגר לעבודה בקבוצות גדולות
• הסטודנטים נדרשים לגלות אחריות ללמידה.
• הזדמנות להיות מעורבים בעבודה יצירתית ולהעמיק את חוויית הלמידה שממנה כולם יוצאים נשכרים.
• מגבירה את ההניעה ללמידה ואת מעורבות הלומדים בה.
• מתמקדת ביחסי גומלין בין חברי הקבוצה ועם זאת מאפשרת לכל תלמיד לממש את יכולתו בתחומים הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי ולתרום מהם למאמצי קבוצתו.
• מאפשרת למידה עם משתתפים שאי אפשר להיפגש א תם ‘פנים אל פנים’ מחמת מרחק פיזי או תרבותי.
• עשויה להרחיב את הידע ולהוביל את הלומד לפיתוח עצמי, להתפתחות אישית וחברתית.
• מעלה את האמון בין חברי הקבוצה וליצור יחסי קרבה בין חברים או קבוצות שנמצאים בעימות.
• מזמנת תלמידים בעלי יכולות שונות, או תלמידים ממעמדות חברתייים או מעמדות כלכליים שונים לעבודה משותפת.
• הערכה עצמית ותחושות חיוביות.
• סיעור מוחות וקידום הלומד בתחום הקוגניטיבי ובתחום החברתי כאחד.

חסרונות הלמידה השיתופית:

למרות היתרונות שהוזכרו, ראוי שיש כמה אתגרים בלמידה השיתופית:

•  למידה שיתופית אינה משימה פשוטה ואינה מתאימה לכולם.
• סטודנטים שחוויית הלמידה השיתופית שלהם לא הייתה טובה חששו לחזור ללמידה מסוג זה.
• העבודה בקבוצה עלולה להיות אטית ולא יעילה, היא עלולה ליצור מצבי משבר ולעורר מתח.
• למידה שיתופית דורשת משמעת רבה, והיא פוגעת בגמישות הזמן של המשתתף.
• בעידן המידע נוספות בעיות טכנולוגיות ללמידה השיתופית:  בעיות בכניסה למערכת או בתוך כדי עבודה בה, והן יכולות לעורר תסכול רב ולפגוע בהניעה של הלומדים ללא קשר ללמידה השיתופית.
• הקורס הנלמד חייב להיות ברור, שאם לא כן הוא חוסר הבנה, תסכול וכעס עלולים להתעורר במרוצת הלמידה.
• שונות תרבותית:  שונות זו יכולה לעורר אמפתיה כלפי השונה, מחד גיסא, ועימותים בין חברי הקבוצה.
• תיאום לוח הזמנים: בקבוצות בין-לאומיות יש בעיות של הפרשי שעות או חופשות חג של דתות השונות.
• ירידה בהנעה.
• גם בקבוצה הומוגנית יכולים להיווצר מצבים שבהם סטודנטים לא יצליחו להשלים את המשימה הלימודית. הסיבות לכך יכולות להיות היעדר התאמה בין קושי המשימה ליכולות הלומדים, היעדר הניעה בקבוצה וסירוב של הלומדים להשתתף במשימה.
• חוסר איזון בממדי העבודה והיקפה בין חברי הקבוצה ואי-עמידה בלוח הזמנים.

למידה שיתופית בהכשרת מורים:

השימוש בגישת למידה שיתופית התרחב מאוד במערכת החינוך בעקבות התחזקות גישה הדוגלת בהבניית ידע שהוא תהליך מרכזי בלמידה המתקיים בעקבות אינטראקציה חברתית.

הלמידה המתרחשת תוך כדי מעורבות פעילה של הלומדים תוך כדי חיבור יחידות מידע וכך ליצור משמעות אקטיבית במוח. בנוסף, כל אינטראקציה עם לומדים והחלפת דעות וידע בונה את עולם הידע של כל לומד. הלמידה השיתופית מגבירה את מעורבות הלומד ואת ההנעה ללמידה.

למידה שיתופית מאפשרת ללומד לפתח מיומנויות הנדרשות בעולם העבודה. הטמעת למידה שיתופית במערכת החינוך תופסת תאוצה בשנים האחרונות וזאת לאחר חשש מתקלות טכניות והערכה לכך שלמידה זו גוזלת זמן רב.

חשוב לכוון, לאפשר, ללמד, לשלב ולחשוף את הלומדים ללמידה שיתופית מקוונת. שיתוף פעולה זה מתאפשר בעקבות התפתחות התקשורת האינטרנטית וסביבות למידה אינטראקטיביות. למידה זו תעודד הישגים אקדמיים, חשיבה יצירתית ומעמיקה ופיתוח מיומנויות חברתיות.

למידה שיתופית בסביבות טכנולוגיות – מציאות תומכת:

למידה שיתופית מקוונת זהה, במטרות ובתוצרים, לעבודה שיתופית פרונטאלית.

• סינכרונית: תקשורת קולית, מבוססת תוכנות ואפליקציות ומדמה פרונטאליות
• א – סינכרונית: מבוססת בעיקר כתיבה (פורום, יומן רשת, ויקיפדיה) ולא על תקשורת חושית
• בשתי הצורות מתקיימת אינטראקציה חברתית ולימודית.
• סביבה מתוקשבת מייעלת את העבודה השיתופית בכך שהיא מאפשרת למדוד אותה, להעריך את חלקם של שותפיה ולעקוב אחר מהלכה.

כניסת ה WEB2 ותוכנות קוד פתוח האיצו את חדירת הלמידה השיתופית המקוונת, ממנה התפתחה תיאוריית הלמידה השיתופית המקוונת אשר מצאה כי שיטת למידה זו מפיגה בדידות, יוצרת אינטראקציה ותחושת נוכחות חברתית בקרב סטודנטים. אותה “נוכחות חברתית” (מורכבת מלכידות ומודעות לאחר) משפרת למידה, השתלבות בשיטות למידה שונות, מגבירה עניין ושביעות רצון בקרב הסטודנטים. התפתחות צורות התקשורת (סינכרוני, א-סינכרוני ורשתות חברתיות) אפשרה היווצרות קבוצות לימוד הומוגניות שאינן מוגבלות בזמן, מקום, גיל ולאום שהביאו להתפתחות מיזמים  כ”ויקיפדיה” ו- “MOOC” (תארים ברשת). הנגישות למרשתת, זמינותה ותכניה מאפשרים, תוך למידה שיתופית, להכין את הלומד למציאות המשתנה של המאה ה – 21.

כלים טכנולוגיים תומכי למידה שיתופית בחירת הכלי השיתופי תלויה בפעילות שהוא מאפשר ותוצריו.

מספר כלים שיתופיים:

• פורום – קבוצות דיון וירטואליות וציבוריות. המורה יכול להעריך את הדיון או מטלה אחרת המועלת בו.

• ויקיפדיה – מוצר שיתופי של כותבים ועורכים רבים. תוצר אמין ועדכני. מאפשר לוח מודעות מקוון, סיעור מוחות וקישור למילונים. חשוף לביקורת המונים, אינטראקציה בין כותבים, מעודד שיפור שפתי בכל השפות.

• יומן רשת (בלוג) – אישי לתלמיד. מאפשר כתיבה ומדיה, תגובות ודיון.

• רשתות חברתיות – מאפשר שקיפות, התאמה אישית לתלמיד וקשרים חברתיים.

• כלי גוגל – עבודה משותפת, יעילה, על גיליון אחד, מסתנכרן בקלות עם כל כלי גוגל.

• כלים היוצרים סביבה אינטראקטיבית, חזותית, הכוללת שכבות מידע, הסברים ומשימות – voiceThread, Glogster, Tinglink, Padlet, Linoit,Cmap, Evernote

• סיעור מוחות ויצירת “בנק שיתופי” של דעות והצעות – Google moderator

• תקשורת מקוונת סינכרונית – Skype, Webex, Centra

• עולמות וירטואלים ליצירת סימולציות, משחקי תפקידים, סיורים וירטואלים – Secondlife, Open sim, Whyville

הסביבה השיתופית כמעט ולא מנוצלת כיום ונדרש מחקר מעמיק כיצד ניתן להנגיש אותה ולהשתמש בה נכון.

סיכום:

מכיוון שללמידה שיתופית חשיבות ליחסי גומלין (גלוקאלים ולוקאלים), למידה יעילה, חברות, קידום חשיבה, ביטוי עצמי, תוצרים מגוונים והכנה למציאות ימינו ודרישות השוק – יש לוודא כי כולם יודעים את החשיבות ואת הכלים הנדרשים לעבודה כזו.

דגשים לעבודה שיתופית:

• בניית קבוצה יעילה ומתפקדת

• פירוט יעדי הלמידה

• הבהרת הכלים – תקנון, זמנים, סביבת עבודה והערכה ברורה

הרווח ברור – למידה מיטבית במציאות הדיגיטלית של המאה ה- 21.