שנת מצווה

בתנ”ך השם אוריה מופיע כשמן של כמה דמויות מקראיות ביניהן אוריה החתי  (הבעל של בת שבע שהתחתנה בסופו של דבר עם דוד המלך), אוריה הכהן הגדול בימיו של אחז מלך יהודה והנביא אוריה בן שמעיהו. אוריה הוא גם שמה של ציפור החיה בסביבת אגמים ונצפית בעיקר באביב.

השם אוריה מורכב משילוב של “אור” ו-“יה”, מה שמבטא עוצמה וקדושה. המילה אור מבטאת את האופטימיות והשמחה ו-“יה” מייצגת את האל. בעצם ההורים מצהירים שהאור שלהם מגיע מהאל.

שם משפחה:

ביהדות, כהן הוא מצאצאי אהרן הכהן. זיהוי המשתייכים לכהנים על פי שם המשפחה “כהן” הוא המובהק ביותר. עם זאת, קיימות משפחות כהן נוספות בעלות ייחוד. להרבה שמות משפחה של משפחות כהנים, הצטרפו שמות לוואי, לרוב לפי מקום מושבם או מוצאם. על פי נתוני הלמ”ס, נכון ל-2017, אחד מכל 50 איש בישראל נושא את שם המשפחה כהן.

קיימים שמות משפחה נוספים שהם גרסאות של השם כהן ובהם: הכהן, כהנא, דלכהן, כוהני, כגן, קגן, קוגן, כוגן, קאהן, קנר, קון, קז, כהנמן, כהנר, כוהנר, ברכגן, ברקן, ברכאן (לא מעוברת) ועוד. כמו כן קיימים שמות משפחה שהן ראשי תיבות המאפיינים משפחות כהן: כ”ץ (= כהן צדק), מזא”ה (= מזרע אהרן הכהן). יש הטוענים כי סג”ל משמעו סגן לכהנים, אשר היה מחליפו של הכהן הגדול בבית המקדש והממונה על כל הכהנים. מאידך רוב הנושאים את השם סגל משתייכים לשבט לוי, כי סגן לכהן הוא הלוי.

• בעדה החלבית קיימת מסורת שבני משפחת שעיו וגינדי הם צאצאים של משפחת כהנים.
• שם המשפחה רפפורט נקשר אף הוא עם משפחות הכהנים, כשבדרך כלל משפחות רפפורט מיוחסות לרבי שבתי כהן, מחבר הספר “שפתי כהן”, הידוע בכינויו “הש”ך”.
• אליאב (מעוברת מאליוביץ’, משפחת כהנים גדולה בפולין).
• בני משפחת “בנצ’קובסקי” הם, על פי המסורת, כהנים.
• בני משפחת “טוויל מעלי” הם כהנים. על פי המסורת הם צאצאי עלי הכהן^[2]. בקהילת יהודי חלב שבסוריה ישנן משפחות אשר בנוסף ל”טוויל” אף ציינו “כהינו” או “כהנו”^[3].
• שם משפחה “מולקנדוב” יוצאי בוכרה, שם משפחה קודם “מולו כהן” או “מלמד”.
• בעדה העיראקית ידועים בעיקר משפחת “זלכה” אשר ידועה ככהנים. “זלכה” למעשה משמש כראשי תיבות: זכר לכהן הגדול). יש אשר עברתו משפחתם עם השנים ל “זילכה”.
• בעדה הבוכרית קיימת מסורת לפיה לבני משפחת “חבסוב” (“כבאסוף” במקור “חבס” “כוואס” או “כבאס” – משמעות מילולית של השם הוא “חפץ” מלשון רצון, חשק.) מהעיר סמרקנד ייחוס למשפחת כהונה, על פי עדויות וממצאים מבית העלמין היהודי העתיק הקיים בעיר קיימות מצבות של אבות המשפחה מהמאה ה-19 ובהם ייחוס המשפחה כמשפחת כהונה. על פי מקובלי העדה משפחות הכהנים כשרים לכל דבר ועניין.
• בעדה הפרסית משפחות כהנים רבות שינו את שמות משפחתם לשמות משפחה אחרים, מהפחד מפרעות של מוסלמים בידיעה שהם יהודים, או בגלל שלא היה רצוי לתת לאישה שהיא “ישראל” להתחתן עם כהן מחשש שכשהיא תפגע בו או כשהוא יכעס עליה, יהיו עליה קללות ויקרה לה משהו רע. שמות משפחה ידועים ככהנים – “גבורה”, “פולאדי”, “צמח”, “צדק” ועוד.
• שם המשפחה “ארזי” או “כהן ארזי” הוא שם משפחה של כהנים שמקורה בסוריה ובלבנון.
• שם המשפחה “מגארי” (נהגה מרורי) או “מגארי-הכהן” הוא שם משפחה תימני שעל פי המסורת נושאיו הם צאצאי משמרת יהויריב, אחת ממשמרות הכהונה.
• בעדה הגאורגית -ידועים משפחות כהנים כדוגמת משפחת יחזקלאשוילי (שמוצאם כנראה מבבל), חריזאשוילי,בגדדאלשוילי, פיזצקי, מסנגיסר. למשפחות הללו יש מסורות כהונה העוברת מדור לדור.

דמות מופת

דוד בן גוריון:

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) להאזנה (מידע • עזרה) ‏(16 באוקטובר 1886, י”ז בתשרי תרמ”ז – 1 בדצמבר 1973, ו’ בכסלו תשל”ד) היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא”י.

בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל. עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה”ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האונייה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ”ח.

הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בעת כהונתו כראש ממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא”י, הקים ב-1965 את רפ”י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים.

בעיות זבל ופתרון

בכל שנה אנו מייצרים יותר ויותר זבל, והגישות הישנות לטיפול בו בהן עדיין נוקטים בישראל – בדרך לקרוס • בעולם מאמצים פתרונות מתקדמים, וגם במגזר העסקי זיהו את הפוטנציאל של החלפת החומרים המזהמים בחומרים ידידותיים לסביבה, אבל בישראל משתרכים מאחור ובונים על תוכנית ל-2030 בלבד

ב-2018 ק סלולריים, יותר מוצרי אלקטרוניקה, יותר מוצרי מזון והזמנו הרבה יותר חבילות מחו”ל. באותו זמן בדיוק, השלכנו את החפצים הישנים לאשפה. אומנם חלקנו הגדילו לעשות וחילקו את הפסולת הביתית בין פחי המיחזור הצבעוניים, ואולי אפילו הרחיקו עד כלוב בקבוקי הפלסטיק במורד הרחוב, אבל האם חשבנו לרגע לאן נעלמים הרי האשפה שאנחנו מייצרים, לעתים ללא חשבון, ומה מחירם הסביבתי והכלכלי?.

אחד הדברים המשפיעים על ההתחממות הגלובלית הוא האשפה הביתית שלנו. לפי האו”ם, משבר אקלים אחד לפחות מתרחש בכל שבוע, וב-20 השנים הקרובות אנחנו עתידים להוציא 2.7 טריליון דולר על תשתיות שונות בכדי להתמודד עם האפקטים של ההתחמשנינו יותר מב-2017: יותר בגדים, יותר צעצועים, יותר טלפונים  גזי חממה

שווה ערך לשני מיליון טון דלק – כמו 10 מיליון רכבים פרטיים. כלומר, הפסולת שלנו מייצרת יותר גזי חממה מכלי הרכב שלנו. את הפסולת הזו צריך להפריד ולמחזר. אין מספיק מודעות, ואין מנהיגות שתוביל את התהליך הזה”.

המשרד להגנת הסביבה מעריך כי אדם בישראל מייצר כ-1.7 ק”ג פסולת ביום – מהנתונים הגבוהים בעולם, וקצב גידול הפסולת הביתית שלנו עומד על 2% בשנה. לפי הבנק העולמי, ייצור האשפה הממוצע בעולם עומד על 1.2 ק”ג

לאדם. בסה”כ, מייצרים הישראלים 5.4 מיליון טון אשפה בשנה.

טקס ההתבגרות שלי

אני רוצה לטוס לניו יורק להנות ולראות קצת עולם שאני יהיה גדולה אני רוצה שיהיה לי בית גדול ומפואר

טקס ההתבגרות שלי יהיה גדול וכולם יבואו עליו הטקס שלי יהיה משהו שכולם יזכרו

וגם הבית הגדול שיהיה לי כשיהיה גדולה יהיה ממש גדול זה יהיה וילה אפילו יותר

גדול מיווילה זה יהיה אחוזה טקס התבגרות זה משהו שאנחנו כילדים צריכים לזכור להנות ממנו ולנצל אותו כמו שצריך טקס זה משהו שצריך לזכור כל החיים כמו טקס

בת מצווה שיש רק פעם אחת בחיים או יום הולדת שיש כל פעם בשנה.

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו. הפעולות הסמליות המהוות את הטקס, מכילות לרוב חלקים מהאלמנטים הבאים: עלילה, שירה,

תהלוכה, ריקוד, פעילות עם אובייקטים קדושים ועוד.

טקס לרוב מקושר עם פעילות מסוימת המקדימה לו, למשל טקס ההלוויה מתבצע לאחר פטירתו של אדם. טקסים אחרים מקושרים לעיתים עם תקופת זמן או מועד מסוים, למשל טקס קריאת שמע שמעל המיטה מתבצע לפני השינה. כשמדובר בטקס קבוצתי, מהלך הטקס מביע משמעויות חברתיות המהוות מכנה משותף עבור המשתתפים והקשרים החברתיים ביניהם מתחזקים. באמצעות הטקס היחיד והחברה מבטאים את החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו.

תחושת ההזדהות של הפרט עם הקבוצה או האומה באה לידי ביטוי על ידי טקסים שהוא משתתף בהם השתתפות ישירה או עקיפה. מי שמשתתף בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות מבטא בזאת את הזדהותו עם העם והמדינה, אך גם במי שצופה בטקס זה בטלוויזיה יכול הטקס לחזק את תחושת הסולידריות הלאומית. טקסים מסוג זה משמשים תזכורת לבני הקבוצה לערכים החברתיים הבסיסיים המשותפים להם, להיותם חברים בקהילה הדוגלת בערכים מסוימים.

הטקס קשור במיוחד בפולחנים של הדת הממוסדת. סוגים חשובים של טקסים הם טקסים של חיקוי, המציגים מיתוס מקודש. טקס הוא פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה. טקס נבדל מפעולות שאינן טקסיות בפעולה שתכליתה אינה מעשית אלא סמלית, כגון הדלקת נר או נשיאת לפיד כדוגמה. בשל (מופשטות) הרעיון יישומו ערטילאי ותלוי בתרבות ובתודעה האנושית היוצרת אותה.

ישנם פעולות ועזרים סמליים להמחשת ההמרה. תכלית המרה זו היא לשנות מצב רגשי, בעקבות התניה שהסימול מעורר או בשל חזרה על הפעולות שמפתחות את ההתניה הרצויה. על ההתניה להיות תואמת את ההווייה על פי כוונת, פרשנות ויכולת הביצוע של יוזמי, עורכי, משתתפי או צופי הטקס.
כדי שאירוע ייחשב כטקס עליו לכלול שלושה מרכיבים: 1) פעולה מסמלת, 2) ביצוע על ידי אדם, 3) רוטינה: לא כתנאי אלא כמאפיין.