הקונגרס הציוני

הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי יהודים הציוניים ממדינות שונות הקונגרס הוא מעין בית מחוקקים יהודי כלל עולמי. חברי הקונגרס הם נציגים נבחרים מהפדרציות הציונית בכל העולם בשנים 1903-1905 התחוללה אחת המחלוקות החמורות ביותר שידעה התנועה הציונית. בקונגרס הציוני השישי שהתכנס בבאזל-שוויץ ב1903 מוכר גם כ”קונגרס הבוכים” נדרשה התנועה הציונית לקבל החלטה קשה ביותר שנקראת תוכנית אוגנדה- הושבת היהודים באזור בבריטניה. האירוע היה מעניין היו כ-600 משתתפים היו באולם הקזינו המפואר שבבאזל. האנשים לבשו חליפות מחויטות הנשים לבשו שמלות וחבשו כובעים. בראש הקונגרס ישב המנהיג התנועה הציונית בנימין זאב הרצל,  מלבד הצירים שהשתתפו נכחו גם משקיפים רבים בינהם מרגלים רוסים וטורקים ואף אחד ממשתתפי הקונגרס לא ידע עד הצעת הקונגרס. לקראת הסוף הם התכנסו לישיבה סגורה באולם אחר, שנמשכה עד מאוחר בלילה לאחר נעילת המעילה. לדברי אחד העיתוניים אנשים ישבו על הרצפה כמתאבלים, הרצל שמע על הישיבה ההפגנתית וחזר מהמלון לקונגרס הוא דפק על הדלת הנעולה אחד הנוכחים קראו לו בוגד נערכה הצבעה ורק אחריה נתנו לו להיכנס. הוא ניסה לשכנע את המתנגדים לבסוף החליטו המשתתפים לחזור למקומותיהם בישבת הבוקר של הקונגרס הרצל הבין את ההתנגדות הגדולה שקמה לתוכנית אוגנדה בקרב התנועה הציונית, וסיים את דבריו בנאומו האחרון בקונגרס(הוא נפטר לאחר שנה) ו