מותו ומקום קבורתו

יהושע היה בן 110 שנה במותו. יום מותו מתוארך בכ”ו או כ”ח בניסן לפי מסורות מסוימות, ולפי מסורות אחרות בי”ח אייר  על המסורות האחרונות מתבסס צום יהושוע, שנהג בארץ ישראל בתקופה קדומה. מקום קבורתו של יהושע בן נון הוא בתמנת סרח שבהר אפרים כמו שכתוב בספר יהושע:

ריגול הארץ

לקראת ניסיון הכניסה הראשון לארץ ישראל משה בוחר את יהושע להיות אחד משנים עשר המרגלים, תוך שהוא משנה את שמו מ”הושע” ל”יהושע”. בניגוד לעשרת המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה, יהושע ביחד  טוען כי הארץ טובה מאוד וניתנת לכיבוש. בספר דברים מתואר כי מיד לאחר חטא המרגלים נמסר למשה מה’ כי יהושע הוא האדם המיועד להנחיל לבני ישראל  ושעל כן הוא צריך לחזק ולטפח אותו לקראת התפקיד – “יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה, אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל” , ואכן משה מטפח אותו ואף נותן לו גיבוי

לעיני כל ישראל בסוף ימיו:

חייו

יהושע השתייך לשבט אפרים והיה נכדו של אלישמע בן עמיהוד, נשיא שבט

אפרים.

לפי המסורת נולד יהושע במצרים בשם הושע בן נון בשנת ב’ת”ו לבריאת העולם (1354 לפנה”ס), והיה בן 42 בזמן יציאת מיצרים. בכניסה לארץ היה בן 82, והנהיג את ישראל 28 שנים, עד למותו בגיל 110, בשנת ב’תקט”ז לבריאת העולם (1244 לפנה”ס).

?יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הוא

על פי המסופר בספר יהושוע, הוא הנהיג את עם ישראל לאחר מות משה

 בתקופת כיבוש ישראל על פי  המובאת בתלמוד, יהושע

הוא המחבר העיקרי של ספר יהושע, וכן לפי אחת מן הדעות בתנאים הוא

הכותב של שמונת הפסוקים האחרונים בספר דברים, שמספרים את קורות העם

לאחר מות משה. הוא היה משרתו של משה וגם תלמידו.