השכלה כללית- ירושליים

השכלה כללית- ירושלים

מגישות- אנאל, בתאל, הודיה

הכנסייה הסקוטית-

נקראת גם כנסיית סנט אנדרוז , נמצאת ליד תחנת הרכבת ונוצרה כדי להנציח חיילים סקוטים בצבא הבריטי ,הכנסייה קרויה על שם אנטרוז הקדוש נבנתה בשנים 1927-1930.

המיקום שנבחר בשבילה היה מקום גבוה בגלל שתיצפתו על העיר העתיקה מגבוהה. אדריכלות ועיצוב בתוך הכנסייה היה סגנון ערבי ומזרחי סגנון מקומי כגון כיפה, מרפסות וקרמיקה ארמנית .

האקוסטיקה של הכנסייה הייתה טובה ביותר ושם הפעילו את השיעורים המוזיקלים

שהיו

מלון המלך דוד-

בית מלון מפורסם בירושלים , מפורסם בעיקר בתור בית אירוח של מדינת ישראל עבור אנשים חשובים,ממקום ברחוב המלך דוד בעיר וקרוב לעיר העתיקה שבירושלים. בשנת 1946 האצ”ל פיצצו מלון זה .

בשנת 1929 משפחה של אנשי עסקים ממצרים ושמה משפחת מוצרי,

תמיד שמר על רמה גבוהה ומכובדת,

בשנת 1936 פרץ מרד ערבי הגדול וגרם פגיעה משמעותית בהכנסות של המלון. האצ”ל נכנסו כעובדים ערבים והחדירו חומר נפץ שגרם לפיצוץ

הרובע היהודי-

בשנת 1936 הקים הרב מרדכי ויינגרטן ועד בראשותו שייצג את יהודי הרובע, אבל לאחר מספר שנים קם ועד מתחרה בשם “התאחדות בני ירושלים העתיקה” ובראשו עמד הרב אביגדור אורנשטיין, מי שהיה בין השנים 1930 – 1948 רב הכותל במינוי המוסדות הלאומיים ואגודת ישראל. עקב אישיותו של הרב אורנשטיין נהנה הועד הזה מאמון ההנהגה הציונית. הועד של הרב ויינגרטן ייצג יותר את הישוב הישן.
המוכתר המוכר על ידי הבריטים היה הרב ויינגרטן שלא נהנה מאמון ההגנה, ויש שחשדו בו שהוא מסייע לבריטים.
רוב המוסדות היהודיים עזבו את העיר העתיקה כאשר הגדול שבהם היה ישיבת “עץ חיים”. עזיבה זו היוותה בעיה כלכלית שכן רוב תושבי העיר העתיקה התפרנסו ממוסדות אלו.
חלק גדול מהגברים לא נטל חלק בלחימה ובעזרה לביצורים בטענה של “תורתם אומנותם” והם היוו את הגרעין הקשה. גרעין זה יצר מתח רב והעלה את חמתם שלך המגינים, ביחוד של אלה שבאו מבחוץ, ודרכי חייו של הישוב הישן לא היו נהירות להם

לטרון-

לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים. הרכס שולט על הדרך לירושלים, נחשב ליעד אסטרטגי חשוב ונערכו בו קרבות מרכזיים, מימי התנ”ך ועד למלחמת ששת הימים.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הקימו הבריטים מחנה מעצר גדול בלטרון, בו נכלאו במשך השנים אלפי עצורים. תחילה שיכנו בו שבויי מלחמה גרמנים ואיטלקים. כעבור זמן קצר הורחב המחנה וכלל ארבעה אזורים: (1) לנתיני אויב, (2) לחשודים בקשר עם האויב, (3) לערבים חברי הכנופיות מאנשי המופתי הירושלמי חג’ אמין אל-חוסייני, (4) לעצורי המחתרות היהודיות.

בין האירועים הבולטים במחנה המעצר בלטרון היו בריחת 20 עצורי הלח”י (1943), הגליית 251 עצורי האצ”ל והלח”י לאפריקה (1944) וכליאת מנהיגי היישוב בשבת השחורה (1946).

בפברואר 1948 פונו מן המחנה העצירים היהודים שנותרו בו והועברו למחנה המעצר בעתלית. בתום המנדט הבריטי ננטש המחנה ונהרס בקרבות לטרון הקשים שהיו באזור במלחמת העצמאות.

ארמון הנציב-

ארמון הנציב הוא מבנה גדול שהוקם בתקופת המנדט הבריטי כדי שהנציב העליון יוכל לגור בו.

הם הקימו אותו עם פסגת הר הרצל כדי שיוכל לצפות מלמעלה על כל מה שקורה בחוץ ובעיקר על העיר העתיקה.

החיילים הירדנים השתמשו בארמון כמקום ממנו הם יכולים לירות על היהודים.

הארמון היה המקום גבוה כך שיוכל לראות איפה כל אחד נמצא.

היהודים הצליחו לכבוש את הארמון , לאחר הכיבוש הורד דגל האום ובמקומו הורם דגל ישראל

גבעת התחמושת-

גבעת התחמושת הוא שמו של שטח צבאי לתצפית, הוא נמצא בצפון ירושליים.

הגבעה הוקמה על ידי הבריטים בתחילת שנות ה30 של המאה ה20 כבונקר לאחסון תחמושות של בית סוהר לשוטרים.

הבריטים הקימו אותו על גבעה בגובה של 797 מטרים מעל פני המים הים.

המלחמת העצמאות הירדנים כבשו את הגבעה יחד עם עוד שטחים אחרים.

במלחמת ששת הימים כבשו היהודים את הגבעה ואת השטחים הישראליים שנכבשו במלחמת העצמאות על ידי הירדנים.