https://youtu.be/5A_oGr8Mols

מועצה אזורית גזר

המועצה אזורית גזר היא מועצה באזור השפלה סמוך לערים מודיעין, רחובות ורמלה.

המועצה שוכנת על אם הדרך בין ירושלים לתל אביב ובמרחק קצר מנמל התעופה בן גוריון.

ובליבה שוכן אחד מאתרי העתיקות החשובים בארץ ישראל – תל גזר.

המועצה משתרעת על פני שטח של כ – 130 אלף דונם.

חיים בה כ – 25 אלף תושבים המאכלסים 25 יישובים, מהם 15 מושבים, 5 קיבוצים ו – 5 יישובים קהילתיים.

אזור המועצה מוקף בשלל כרמים, מטעים, ושדות חקלאיים.

בתחומי המועצה  שישה בתי ספר יסודיים  וארבעה בתי ספר תיכוניים בהם לומדים כ 5,000 תלמידים .

במועצה 29 חברי מועצה, ובראשם עומד פטר וייס תושב מושב משמר איילון.

סמל המועצה, בנוי משרטוט תל גזר מתחתיו שרטוט המערות שנמצאו בתל ובקצה התחתון כד המסמל את העתיקות שנמצאו בתל.

https://youtu.be/5A_oGr8Mols

יַד רַמְבַּ”ם

מושב במועצה האזורית גזר.

המושב הוקם ב-6 בנובמבר 1955 ונקרא על שמו של הרמב”ם (רבי משה בן מיימון) במלֹאת 750 שנים לפטירתו.

הרמב”ם היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים.

 איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

אחד האישים החשובים ביותר ביהדות: עליו נאמר “ממשה עד משה לא קם כמשה”‏

 הוא הוכתר בכינוי “הנשר הגדול”.

מקימי הישוב יד רמב”ם היו 75 משפחות אמידות מהערים פאס וספרו שבמרוקו.

היישוב מעורב – תושביו דתיים וחילונים.

לצד התושבים העוסקים בחקלאות יש מתיישבים רבים העוסקים במקצועות חופשיים שונים ומגוונים.

מסלול אופניים יד רמב”ם

 מסלול האופניים נמצא בשדות יד רמב”ם.

במהלך הרכיבה במסלול, ניתן לראות נוף מדהים ונפלא.

ליד המסלול ניתן לעשות פיקניק.

במסלול ניתן לראות מקור מים ובו ברווזים.

כדי להגיע למסלול צריך לנסוע ליד רמב”ם ושם יש שילוטים המוביל למסלול.

ממליצים להגיע!!! הנוף מדהים.

הכניסה למסלול חופשית ללא תשלום.

 בית חשמונאי

הישוב הוקם בשנת 1970 על ידי הסוכנות היהודית כדי לשמש מקום מגורים למורים אשר לימדו בבית הספר

.האזורי בישוב “איילון” הסמוך

.בשנת 1987 הפך למרכז כפרי ליישובי המועצה האזורית גזר ועם השנים הפך ליישוב קהילתי

היישוב קרוי על שמו של שמעון התרסי, בן לשושלת החשמונאים,שבאמצעות בריתות ומהלכים מדיניים

הצליח להקים ממלכה עצמאית לאחר המרד.

בין הישגיו הצבאיים נמנה כיבוש גזר הסמוכה לבית חשמונאי.

בבית חשמונאי שתי שכונות: שכונת כרמים והשכונה הוותיקה בישוב.

ביישוב שלושה בתי ספר המשרתים את כלל התושבים.

ממליצים להגיע לטיול אופניים מהנה בנוף המדהים!

מסלול אופניים – בית חשמונאי

• אזור טיול: השפלה

• דרגת קושי: קל עד בינוני.

• סוג טיול: טיול מעגלי, טיול משפחות.

• עונה מומלצת: אביב, קיץ.

• נק’ התחלה: בית חשמונאי.

• נק’ סיום: בית חשמונאי.

• אורך מסלול: 5.5ק”מ

• מה רואים בדרך: נוף יפה, שדות פורחים, בעלי חיים, שדות חיטה.

• נקודות עצירה בדרך: בבית חשמונאי יש גן שעשועים עם שולחנות פיקניק מגרש טניס ומגרש כדורגל וכדורסל ושולחנות פינג פונג.

• משך הטיול: בין שעה וחצי לשעתיים וחצי(תלוי באיזו מהירות רוכבים וכמה עוצרים בדרך).

• https://youtu.be/-txspzNh0oo

• מיני ישראל

• ממוקם בלטרון שבעמק איילון, פארק הדגמים הגדול והמתקדם מבין 45 פארקים דומים הפזורים ברחבי העולם.

• המקום משתרע על פני שטח של 30,000 מ”ר ובו 385 מודלים בקנה מידה של 1:25, המייצגים את המקומות ההיסטוריים, הארכיאולוגיים, הדתיים והתרבותיים שבמדינה. במקום יש  מיצגי תעשייה, תשתית ואתרי טבע.

• במקום 20,000 עצים ננסיים ו-30,000 דמויות וכלי רכב המבטאים בתנועה, צבע וצליל את הוויית החיים שבארץ. בנוסף, קיימות אטרקציות נוספות בפארק, בהן: ג’ימבורי, סירות פדלים, מתנפחים ופינות יצירה.

הוזמנו לביקור מיוחד בפארק מיני ישראל ומאוד נהננו.

כבר כשהגענו לכניסה התקבלנו בשמחה.

דלית המדריכה הסתובבה איתנו והסבירה לנו על הדגמים והאטרקציות.

ממליצים בחום היה ממש כיף!

• תל גזר

• תל גזר הוא אתר ארכאולוגי לאומי  בתחום “מועצה אזורית גזר” בין לטרון לרמלה ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר .

• התל הוא מהחשובים של ארץ ישראל יחד עם תלי צור מגידו ובאר שבע .

• עברו משתרע על כ-5000 שנים , מתום התקופה הנאוליתית עד לימי הצלבנים.

תל גזר מזוהה עם העיר הקדומה החשובה גזר.

בתל נמצאה כתובת עברית מהמאה ה-10 לפנה”ס, חקוקה על לוח גיר קטן. הכתובת בת שבע השורות היא מעין לוח שנה שרשומים בו החודשים בהתאם לעבודות החקלאות שנעשות בהן. הלוח המקורי שוכן כיום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול ובתל מוצג דגם מוגדל שלו.‬
‫
אתרי התל העיקריים: מנהרה אלכסונית עמוקה, ששימשה מפעל המים של תל גזר; השער הכנעני ולידו שרידי מגדל שמירה ענק – שער שלמה מהתקופה הישראלית  במה ובה מצבות אבן מהתקופה הכנענית.

במקום הגבוה בתל שכן בעבר מבנה המיוחס לשיח’ מוחמד אל-ג’זארי, שהיה מקודש לתושבי הכפר אבו-שושה (כיום כרמי יוסף).

ממקום הזה יש תצפית נפלאה לעבר מישור החוף.‬

• גן לאומי תל גזר

• מאפיינים עיקריים:עתיקות

• אזור:השפלה

• מפת סימון שבילים: 9 – מבואות ירושלים

• מיקום: ליד כרמי-יוסף

• עונות ביקור:כל השנה

• רמת קושי:לכל המשפחה

• נגישות לנכים:לא נגיש

• כניסה:חינם

• מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מאושרת

• שטח:2582.168 דונם

  800 מוכרז, 1782.168 מאושר

• תאריך הכרזה:11/6/2002

בתל גזר נמצאו 26 שכבות יישוב, החל מהתקופה הכלקוליתית (3500 לפני הספירה הנוצרית) ועד לתקופה הרומית (100 לספירת הנוצרים), וכן בדורות האחרונים.

גובה התל כ- 230 מ’, והוא מתנשא עד לרום 90 מ’ מעל לסביבתו.

רוב השרידים הם מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת, ומהתקופה הישראלית.

בתקופות אלו היתה גזר עיר מרכזית וחשובה, ששלטה על צומת דרכים אזורית.

העיר מוזכרת במקורות היסטוריים רבים, ביניהם מכתבי תל אל-עמארנה במצרים (סביבות שנת 1360 לפני הספירה), המקרא, תבליט אשורי המתאר את מסעות תגלת פלאסר, וספר המקבים.

במקרא מוזכרת גזר  בימי יהושע -יהושע י”ב, והן בימי שלמה המלך, אז מוזכרת גזר כעיר כנענית שנכבשה בידי פרעה מלך מצרים כנדוניה לביתו שהתחתנה עם שלמה – מלכים א’ ט’, ט”ז-י”ז.

גזר נכבשה בידי שמעון החשמונאי בשנת 142 לפני הספירה.

בתל התגלה ממצא ייחודי – תריסר כתובות חקוקות באבן, בעברית וביוונית, המציינות את “תחום גזר”.

כיום ניתן לראות בשטח ארבע כתובות (מחוץ לגן הלאומי), שלוש מהן בתחום יער המגינים והרביעית ביישוב כרמי יוסף.

ממצא מעניין נוסף התגלה בחפירות בעיר עצמה, והוא כתובת יוונית בה כתוב “פמפרס (אומר) : מי יתן ותרד אש השמים על בית שמעון”. ייתכן שממצא זה מצביע על שבויים יווניים שהוחזקו בעיר לאחר כיבושה בידי החשמונאים.

גזר ירדה מגדולתה בתקופה הרומית, עם עלייתה של עיר סמוכה – אמאוס (חמת), באזור מחלף לטרון.

ביקרנו בתל ונהננו מאוד!

• בסמוך למושב משמר איילון נטעו יוצאי תנועת לח”י (לוחמי חירות ישראל) יער להנצחת תנועתם.

  ביער הוקמה אנדרטה לזכר נופלי המחתרת.
  בכניסה ליער לח”י ניצבת אנדרטה, הבנויה שני לוחות בטון לבן, מנציחה את זכרם של 127 חברי מחתרת לח”י. שני הלוחות נוטים בקצותיהם זה אל זה כך שהם יוצרים צורת משולש שגובהו כ-10 מ’. בבסיס האנדרטה מוצב גזע מת גדול של עץ זית ובמפלס שמעליו צומח עץ זית חי.

• מול האנדרטה ניצבים עמודי הנצחה לאנשי מחתרת לח”י ובצדם חניון נופש.

לח”י

לוחמי חרות ישראל

הלח”י היה אירגון מחתרת יהודית שפעל נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 ועד קום המדינה ב1948. לח”י הוכרז כארגון טרור על ידי הבריטים.

בפעולותיהם ניסו אנשי הלח”י לפגוע בבכירי הצבא הבריטי על ידי פגיעה במתקנים אסטרטגיים ובהתנקשויות.

מאגר איילון‬
‫סוללת עפר שהוקמה בשנות ה-1960′ סוכרת את נחל איילון ועוצרת את מי השיטפונות הזורמים לאחר הגשמים בנחל.

המאגר נבנה בשטחה של מחצבה נטושה.

מי המאגר מחלחלים ומעשירים את מי התהום.

בסביבות המאגר מפעילה  חברת מקורות כחמישה קידוחי הפקה, המספקים מים לתושבי הסביבה. לאחר גשמי החורף המאגר מתמלא והמראה משובב עין.

המאגר מוקף גדר תיל והגישה אל גדותיו אסורה.‬

יער משמר איילון משתרע במערבה של שפלת יהודה, מדרום למושב משמר איילון וממזרח לכביש 424. מדרונות היער מתנשאים מעל עמק איילון, במקום שבו נחל איילון ונחל נחשון מתאחדים. במקום זה נמצא מאגר איילון – מאגר עונתי האוסף אליו את מי השיטפונות שהנחלים מביאים.
היער והאתרים שבו הוקמו מתרומות ידידי קק”ל בישראל. שהכשירה  דרכי נוף ושני חניונים לבילוי בחיק הטבע, המשמשים גם אתרי הנצחה לחללי לח”י ולאנשי הבריגדה, החטיבה היהודית שלחמה בשירות הצבא הבריטי במלחמות העולם.

היער נטוע עצי מחט, בעיקר אורן וברוש. עצי הבוסתן הרבים שהשתמרו ביער – תאנה, זית, שקד ומשוכות צבר – נותרו מהכפר אל-קובאב ששכן כאן עד 1948.

דרכי היער מסומנות.
‫

 מצליח

מושב מצליח הוא מושב עובדים בשפלה הממוקם כ־2 ק”מ דרומית לרמלה. שטחו של המושב הוא כ־2400 דונם.

המושב נקרא על שם סהל בן מצליח הכהן, חכם קראי מפורסם מירושלים שקרא לעליה לארץ ישראל במאה ה-10.

מושב מצליח הוקם על ידי יהודים קראים ממצרים.

קראים:

יהדות קָרָאִית היא זרם ביהדות. היהודים הקראים שונים מהיהודים הרבניים בכך שהם אינם מקבלים את פרשנות חז”ל או כל סמכות רבנית למקרא הנקראת בפי היהדות הרבנית “תורה שבעל פה” והם מחויבים בעיקר לדברי המקרא המפורשים בלבד .

בית הכנסת הקראי הוקם במושב מצליח השייך לעדה הקראית.

לפני כשנתיים החל שיפוץ המבנה של בית הכנסת הישן מתוך מטרה לחדש את הפעילות במקום: לקיים שיעורי תורה לנוער ולמבוגרים, חוגים למבוגרים ולנוער.

בית הכנסת הוקם בשנת 1989, ושוכן בסמוך לבית המדרש, במבנה דו-קומתי, בו בית התפילה נמצא בקומה העליונה ומתחת חדר חליצת הנעליים ואולם נוסף המשמש כמועדון לנוער.

מועדי תפילות :

תפילות מתקיימות בכל ערב, בזמן השקיעה. תפילת ערב שבת – 10 דקות לפני השקיעה. תפילת מוצאי שבת – 10 דקות לאחר השקיעה.

בכל בוקר שבת – תפילה בשעה 6:30 בבוקר.

בית הרצל

לאחר מותו של הרצל, ב-1904 הוחלט לטעת בחולדה יער לזכרו ובמרכזו בית על שמו.

בית הרצל הוקם בשנת 1909 כמקום משכן לקבוצות פועלים שעסקו בנטיעת יער הרצל. מאוחר יותר הוקף המבנה בחומה להגנת החצר. בתחום החצר ניכרים שרידי מאגר מים מרובע. המים הובאו לבריכה על ידי עגלה רתומה לפרדה מבאר שחם, המרוחקת כ-300 מטרים מן הבית. לקראת יובל החמישים למדינת ישראל גובשה תוכנית לשיקום חמישים אתרים היסטוריים ובהם בית הרצל, שקק”ל שיקמה אותו בתיאום עם המועצה לשיקום אתרים ורשות הטבע והגנים. בצד השביל המוליך לבית מוצבים מיצגים המתארים פרקים בתולדות האתר. המבקרים בבית הרצל מוזמנים ליהנות מתצוגה ומסרט חווייתי. בעתיד מתוכנן שחזור חצר החווה החקלאית שפעלה במקום.

תודה לבנצי המדריך המדהים שערך לנו סיור מרתק!

קצת היסטוריה…
לאחר מותו של בנימין זאת הרצל בשנת 1904, החליטה קק”ל על מפעל “תרומת עצי זית”: קרן שתאסוף כספים לטובת רכישת נחלות ונטיעת עצי זיתים. לרשות הקרן הועמדו אדמות חולדה, שהוקדשו לנטיעת כרמי זיתים לזכר הרצל.

בשנת 1909 הוקמה במקום חווה לנטיעת עצי זית, ונבנה הבית המפואר שנקרא על שם הרצל. החווה נוהלה על ידי האגרונום לואי בריש, שהתגורר בגפו בקומה השנייה של הבית.  חוסר נסיון ומיעוט ידע על תנאי האיזור הקשו על עבודת הנטיעות. מתוך 12,000 שתילי הזית, נקלטו רק 3000, האווירה הייתה עכורה, והיחסים בין המנהל לפועלים לא הבטיחו טובות.

תחת מחליפו, האגרונום יצחק וילקנסקי, שינתה חולדה את פניה והפכה לחוות לימוד. לכרמי הזיתים נוספו עצי בוסתן, חורש ויער, וביניהם שקדים, אורנים, שיטים, ברושים וחרובים, יחד עם לול, רפת, שדות פלחה ותעשייה חקלאית מקומית שהפכו את המקום למשק מעורב.

בימי מלחמת העולם הראשונה עזבו מרבית הפועלים או גורשו, והחווה שממה. הפועלים המעטים שנותרו בחווה התמודדו עם מחסור קשה במים ועם הארבה שפשט בארץ וכילה את הנטיעות. בתום המלחמה התיישבו בחולדה קבוצות של חלוצים שהביאו עימהם את רעיון הייעור לשם כיסוי שטחים חשופים.

מאורעות הדמים  של שנת תרפ”ט (1929) הגיעו גם לחווה המבודדת. בליל כ”ח באב עמדו מגיני חולדה מול התקפה קשה של ערביי הסביבה.