גבעת התחמושת

השיר גבעת התחמושת, נכתב כמה חודשים לאחר סיום מלחמת ששת הימים בשנת 1967 על ידי יורם טהרלב, בכדי להנציח את הקרב במלחמת ששת הימים על אותה גבעה.

גבעת התחמושת היה שמו של מוצב ירדני בצפון ירושלים, שהוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות ה30 ושימש כבונקר לאחסון התחמושת של בית הספר לשוטרים. השיר הולחן על ידי יאיר רוזנבלום, ובוצע על ידי להקת פיקוד מרכז. בכתיבתו התבסס טהרלב על טקסטים מגיליון מיוחד של עיתון “במחנה” בו סופרו סיפוריהם של מקבלי הצל”שים במלחמה. חלק מהטקסטים שמתארים את הקרב מנקודת מבטם של החיילים אף שולבו בשיר בהקראה מהירה ודינמית בין קטעי השירה.

מילות השיר מופיעות כאן, ובעמוד הסמוך מופיעות כמה תמונות מהקרב על אותה גבעה.

“היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח. היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם זה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני. קטלני. הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסויים של המלחמה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים כיוון שהקשר עם דודיק המ”פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו”.

בִּשְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים
נִכְנַסְנוּ דֶּרֶךְ הַטְּרָשִׁים
לִשְׂדֵה הָאֵשׁ וְהַמּוֹקְשִׁים
שֶׁל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

מוּל בּוּנְקֶרִים מְבֻצָּרִים
וּמַרְגֵּמוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים
מֵאָה וְכַמָּה בַּחוּרִים
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

עַמּוּד הַשַּׁחַר עוֹד לֹא קָם
חֲצִי פְּלֻגָּה שָׁכְבָה בְּדָם
אַךְ אָנוּ כְּבָר הָיִינוּ שָׁם
בְּגִבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

בֵּין הַגְּדֵרוֹת וְהַמּוֹקְשִׁים
הִשְׁאַרְנוּ רַק אֶת הַחוֹבְשִׁים
וְרַצְנוּ אֲבוּדֵי חוּשִׁים
אֶל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

“באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב. שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע ונפל פנימה”.

יָרַדְנוּ אֶל הַתְּעָלוֹת
אֶל הַכּוּכִים וְהַמְּסִלּוֹת
וְאֶל הַמָּוֶת בַּמְּחִילוֹת
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

וְאִישׁ אֵי אָנָה לֹא שָׁאַל
מִי שֶׁהָלַךְ רִאשׁוֹן נָפַל
צָרִיךְ הָיָה הַרְבֵּה מַזָּל
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

מִי שֶׁנָּפַל נִסְחָב אָחוֹר
שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ לַעֲבֹר
עַד שֶׁנָּפַל הַבָּא בַּתּוֹר
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

אוּלַי הָיִינוּ אֲרָיוֹת
אַךְ מִי שֶׁעוֹד רָצָה לִחְיוֹת
אָסוּר הָיָה לוֹ לִהְיוֹת
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות-חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו ליגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל”ש. בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום”.

בְּשֶׁבַע, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים
אל בית הספר לשוטרים
אספו את כל הנשארים
מגבעת התחמושת.

חָזַרְנוּ אֶל הָעִיר שִׁבְעָה
עָשָׁן עָלָה מִן הַגִּבְעָה
הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח גָּבְהָה
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

עַל בּוּנְקֶרִים מְבֻצָּרִים
וְעַל אַחֵינוּ הַגְּבָרִים
שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם בְּנֵי עֶשְׂרִים
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

ייחודיות השיר:

השיר בנוי כך שמשולבים בתוכו ציטוטים של חיילים שהשתתפו בקרב, ופורסמו בעיתון “במחנה”. אותם ציטוטים מתארים את הלחימה המאוד לא פשוטה, מנקודת מבטם של הלוחמים. באחד בציטוטים מופיע המשפט: “אני לא יודע למה קיבלתי צל”ש, בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום”, נאמר על ידי הלוחם שלום דוד, ונחקק בתודעת הציבור.

מלבד אותם ציטוטים מופיעים גם בתים שנכתבו על ידי יורם טהרלב, הבתים בנויים מארבע שורות, כאשר שלוש השורות הראשונות מתוארות בחריזה, ואילו השורה הרביעית נגמרת במילים : “גבעת התחמושת”.

לשיר מקצב לירי שמשתלב עם הלחן שהיה מאוד יוצא דופן באותה תקופה, מקצב של שישה רבעים בקצב מהיר מאוד.

השיר ניתן ללהקת פיקוד מרכז, לאחר שדני ליטאי שהיה באותה תקופה מנהל הלהקה, ביקש שיר מיורם טהרלב.

את ציטוטי הלוחמים מבצעים חברי הלהקה: חיליק צדוק, גדעון אמיר וקובי רכט. בראיון עם קובי רכט שנים אחר כך הוא מתאר כיצד חששו מלהופיע עם השיר הזה בכל ערב, מחשש להפוך אותו למסחרי. אך למרות החששות רכט מספר שבכל פעם מחדש שביצעו את השיר, כל הקהל נעמד דום.

לשיר “גבעת התחמושת” תפקיד חשוב בהנצחת הקרב בגבעת התחמושת והנחלת המורשתו בקרב העם. יש האומרים כי בלעדיו תהילת הקרב של גבעת התחמושת לא הייתה גדולה כל כך. אנשי צבא שונים אף טענו ברבות השנים כי הקרב, על אף שהיו בו סיפורי גבורה יוצאי דופן, היה מיותר מבחינה טקטית. גם הרמטכ”ל לשעבר מוטה גור, אשר פיקד על שחרור העיר ירושלים במלחמה, טען כי אלמלא השיר שפיאר כל כך את הקרב, השבעת חיילי הצנחנים לא הייתה מתקיימת בגבעת התחמושת.