עבודת חקר בכימיה-

השפעת החימום מיקרוגל על חומציות ירקות

תאריך: 25.02.2016

בית ספר: יהלו”ם

כיתה: ט’4

מוגש למורה: אורי הירשמן כהן.

מגישים: שגיא בארון, אביתר חיים, אסף לובטון וגיל שמשון.

תוכן עניינים

מבוא: 3-6

שאלת חקר, השערות: 7

כלים וחומרים, תכנון הניסוי: 8-9

מהלך הניסוי: 10-11

תוצאות: 12-14

מסקנות והשלכות לעתיד: 15

רפלקציות: 16

ביבליוגרפיה: 17

מבוא

השפעת החימום במיקרוגל על האוכל:

לאחר חיפוש ממושך באינטרנט מצאנו מספר מחקרים בנוגע להשפעה רעה של המיקרוגל על האוכל, ועם זאת מצאנו כמה מאמרים המפרסמים כי המיקרוגל אינו מסוכן כלל לאוכל וכי אין שום קשר בין הקרינה הנפלטת לבריאות האוכל. בחרנו להביא כמה חלקים מהמאמרים הנבחרים. מאחר והבלבול כל כך גדול מטרתנו במחקר היא לנסות לבדוק לפחות פרמטר אחד באיכות האוכל מתוך מכלול גדול של פרמטרים העשויים להשתנות בעקבות השימוש המיקרוגל.

מאמר הראשון הציג נתונים בנוגע למרכיבי המזון: “מרכיבי המזון  אשר הראו ירידה בשיעור של 40-5 אחוזים בחלק מהמינרלים בפרות וירקות טריים, ומחקר נוסף הראה ירידה דומה בכמות מקורות החלבונים שלנו. בנוסף  נמצא שברוקולי שחומם במיקרוגל עם קצת מים, איבד עד 97 אחוזים מנוגדי החמצון המועילים שלו. בהשוואה לכך, ברוקולי מאודה איבד 11 אחוזים או פחות מנוגדי החמצון שלו.”

“המיקרוגל לא מזיק לבריאות” אמר פרופ’ אורי לזמס מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון טוען גם הוא שמדובר ביחסי ציבור גרועים. “מיקרוגל עושה דבר אחד, וזה לחמם. מניסויים שעשינו פה במכון, היתרון של המיקרוגל לפי לזמס היא העלייה המהירה היחסית של הטמפרטורות בעת החימום, והירידה, שהקצב שלה נקבע לפי המוצר שמחממים, מה שגורם לחשיפה נמוכה לחיידקים. “קיימים הרבה ניסויים, שאינם מוכחים מדעית, שטוענים כי המיקרוגל פוגע בוויטמינים ובמינרלים באוכל, זה נובע בעיקר בשל העובדה כי מדובר בחימום שונה מזה שאנחנו מכירים. מהפנים אל החוץ ולא מהחוץ אל הפנים, כך שנוצרות ריאקציות שלא מוכרות לנו”.

“מחקר משנת 1992 של רום וזלט – נבחנה הנחה של רפואה טבעית הטוענת כי מולקולות ואנרגיות להם הגוף אינו רגיל, יגרמו נזק לגוף. נמצא כי חימום במיקרו יוצר מולקולות ואנרגיות שאינם מוכרות לגוף האנושי. חומצות אמינו עוברות מטמורפוזה ואף הופכות לרעילות כתוצאה משימוש בגלי מיקרו לחימום. המחקר גילה כי הדם בגוף משתנה כתוצאה מצריכת חלב וירקות שחוממו במיקרו – נצפתה ירידה בהמוגלובין והספירה הכללית של כדוריות הדם הלבנות ובמקביל ירידה ביחס בין הכולסטרול הטוב לכולסטרול הרע.

מחקר משנת 1992 של דר’ האנס אולריך הרטל ושל חוקרים מאוניברסיטת לוזאן בשווייץ הראה כי לאוכל שחומם במיקרו הייתה השפעה סרטנית על הדם. המחקר הראה כי שימוש במיקרו משנה את המרכיבים התזונתיים של המזון וכתוצאה מכך גם שינוי בדם הגוף שיכול לגרום להידרדרות מערכות הגוף השונות. גם מחקר זה גילה שכמות הכדוריות הדם הלבנות יורדת והכולסטרול עולה כתוצאה מצריכת מזון שעובד במיקרו. כתגובה לפרסום ראשוני המחקר פנה ארגון סוחרים גדול בשוויץ לבית משפט על מנת להטיל צו איסור פרסום על מחקר זה. רק בשנת 1998, לאחר מלחמה שנוהלה על ידי ארגון לזכויות אדם, התבטל צו זה ותוצאות המחקר פורסמו.”

מדוע דווקא בחרנו לבדוק את פרמטר החמיצות:

גוף האדם יכול לספוג ולהשתמש בחומרים המזינים רק כשהאיזון חומציות-בסיסיות שלו תקין. כשהגוף נמצא בחוסר איזון חומציות-בסיסיות, נוצרות בעיות, כגון, הפרעה לחיידקי המעיים ועד לתפקוד לקוי של אנזימים – שמפריעות לספיגה ושימוש תקינים בחומרים מזינים. אך הגוף אינו יכול לשמור תמיד על איזון חומציות-בסיסיות תקין וכשתזונתו של אדם מורכבת ממוצרים יוצרי-חומציות בלבד. התוצאה היא, לרוב, מגוון בעיות בריאותיות, שעם הזמן עלולות להתפתח למחלות ניווניות כרוניות.

בכל פעם שאנו אוכלים משתנה המזון ומתפרק בכדי לאפשר לגוף להשתמש בו. תהליך זה מורכב מאוד, כדי להבין את האיזון חומציות-בסיסיות של הגוף, אנו צריכים לדעת שישנם מזונות מסוימים שיוצרים סביבה בסיסית ואחרים גורמים לחומציות. מזונות עשירים בחומצות אמינו שמכילות גופרית כאלה שעשירים בחלבון, כמו בשר אדום, עופות ודגים, וגם קטניות ודגנים רבים – יוצרים בתהליך העיכול שאריות של חומצה גופרתית בגוף. כלומר, מזונות אלה יוצרים חומציות.

כדי להגיע לבריאות מקסימלית רצוי שהמזונות שאנחנו צורכים בכל ארוחה יהיו מאוזנים מבחינת מרכיבים יוצרי-בסיסיות או חומציות. אך הארוחות שאנחנו אוכלים בדרך כלל דלים ביוצרי-בסיסיות ועשירים ביוצרי-חומציות, ולכן מעלים הרגלי האכילה שלנו את חומציות הגוף.

כשמנסים להבין איך תזונה גורמת לסביבה חומצית לא-בריאה, יש לזכור שלא חשוב אם המזונות שאתם צורכים חומציים או בסיסיים מלכתחילה. חשוב רק אם הם מוסיפים, בסופו של דבר, למאגרי הבסיס של הגוף, שיכולים לשמש לנטרול חומצות, או מוסיפים חומצות, שמאלצות את הגוף להיאבק כדי לנטרל אותן.

גופנו יכול לספוג ולהשתמש בחומרים המזינים רק כשהאיזון חומציות-בסיסיות שלו תקין. כשגופכם נמצא בחוסר איזון חומציות-בסיסיות, נוצרות בעיות החל בהפרעה לחיידקי המעיים ועד לתפקוד לקוי של אנזימים.

מהם חומצות ובסיסים:

חומצות –חומצה היא תרכובת בין תחמוצת אל מתכתית ומים .חומצות וחומציות הן גורמים חשובים בתהליכים כימיים רבים, ומשמשות את האדם רבות בחיי היום-יום.

בסיסים–בסיס הוא תרכובת בין תחמוצת מתכתית עם מים .הבסיסים הם לרוב במצב צבירה נוזל או במצב צבירה מוצק. רוב הבסיסים רעילים, וכמובן אסור לטעום אותם. חומרי ניקוי ביתיים רבים הם לרוב בסיסיים.

כיצד קובעים מה בסיס ומה חומצה?

חומר מוגדר כחומצה או כבסיס לפי תגובתו כלפי המים. ניתן למדוד את רמת החומציות בעזרת סולם ה pH מדד, לרמת החומציות של חומרים. האינדיקטורים שבעזרתם ניתן לבדוק את רמת החומציות הם נייר לקמוס ומקלון. נייר לקמוס זהו נייר הספוג בלקמוס- חומר צבע שמקורו בצמחים, המשנה את צבעו בנוכחות חומצה. נייר הלקמוס משמש כאינדיקטור. אינדיקטור הוא חומר בודק , חומר המסוגל לבדוק נוכחות של חומר אחר ע”י שנוי צבע. כמו כן כך פועל מקלון הpH  על ידי התבססות כי המקל משנה את צבעו רק בנוכחות חומצה או בסיס.

סולם pH– לחומצות ובסיסים ישנה חשיבות רבה בתופעות ביולוגיות ובתגובות כימיות. ישנן דרגות שונות לבסיסים ולחומצות, חומצות חזקות וחומצות חלשות, בסיסים חזקים ובסיסים חלשים. לצורך זה נבנתה סקלה הנקראת: סקלת PH . סקלה זו היא בין המספרים 0 עד 14. התחום מ 0- 7 הוא התחום החומצי. התחום מ7 – עד 14 הוא התחום הבסיסי. כאשר PH =7 התמיסה ניטרלית.

כיצד מיקרוגל פועל– תנור המיקרוגל פועל בצורה שמבוססת על כך שבמזון שאנו אוכלים יש הרבה מאוד מים. מולקולת המים היא ניטרלית אך צד אחד של המולקולה טעון חיובית והצד השני שלילית.

כשמפעילים את המיקרוגל נוצר בו *גל עומד. הגל הזה מפעיל כוח חשמלי על האזורים במולקולות שטעונים במטען חיובי או שלילי. הגל מפעיל כוח חשמלי על מושך ודוחה על שני חצאי המולקולה. לכן, כשהגל האלקטרומגנטי מתנדנד, המטענים ההפוכים מתקרבים ומתרחקים, מולקולת המים מתנודדת ונוצר רטט.

הרטט יוצר חיכוך בין מולקולות שכנות, שמתבטא בחימום וכתוצאה מכך בעליית הטמפרטורה של המזון שבו הן נמצאות. כיוון שהגלים האלקטרומגנטיים הללו חודרים בקלות את רוב סוגי המזון, האוכל כולו מתחמם בו-זמנית: כל מולקולות המים רוטטות ביחד, גם בעומק האוכל, והארוחה מתחממת באופן אחיד.

*גל בפיזיקה, גל הוא התפשטות (או התקדמות) של הפרעה בתווך (שדה) במרחב.

*גל עומד  הוא מושג פיזיקלי המתאר גל שאינו מתקדם במרחב.

קרינה אלקטרומגנטית– שדה הוא תכונה של המרחב  אשר מבטאת את הכוח בין שני גופים.

קרינה אלקטרומגנטית היא הפרעה מחזורית, כלומר גל, בשדה האלקטרומגנטי.

קרינה אלקטרומגנטית נושאת אנרגיה ויכולה להעביר אותם לחומר – למשל, לחמם חומר. קרינה אלקטרומגנטית כוללת את גלי הרדיו, גלי מיקרו, קרינת רנטגן ועוד…

קרינה אלקטרומגנטית מופקת על ידי עצמים בעלי מטען חשמלי הנמצאים בתאוצה, למשל התנגשות בין שני אלקטרונים. קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות שונות נוצרת ממקורות שונים. כאשר גוף מתחמם הוא פולט קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שונים.

גלי מיקרו– גלי מיקרו הקרויים גם מיקרו-גלים, הם סוג של קרינה אלקטרומגנטית בעלי תדירות של 300 מגה־הרץ עד 300 ג’יגה־הרץ. קרינת מיקרו היא קרינה בלתי מייננת ויש לה שימושים רבים בטכנולוגיה, בהם תנור מיקרוגל וטלפון סלולרי.

הירקות שבחרנו לחקור:

חציל-חציל ירק מאכל נפוץ בצבע סגול או לבן ממשפחת הסולניים (אף על פי שמבחינה בוטנית הוא פרי), בעל מרקם ספוגי. מקורו של צמח החציל באזורי הודו וסרי לנקה.

החציל אינו פופולרי כמאכל כאשר הוא נא, אולם לאחר בישול הוא מקבל טעם עשיר ומורכב יותר.

תפוח אדמה- תפוח אדמה הוא ירק אשר גדל כשורש באדמה, לתפוח אדמה יש זנים רבים ולכל זן יש צבע המאפיין אותו. יש תפוחי אדמה חומים, צהובים, ורודים וסגולים. תפוח אדמה הוא מין של צמח ממשפחת הסולניים שפקעותיו אשר התפתחו מגבעולים תת-קרקעיים משמשות למאכל. פנים התפוח עשוי להיות לבן או דומה לקליפתו. תפוחי אדמה גדולים יותר ניתנים לאחסון לזמן ארוך יותר.

גזר-גזר הוא ירק אשר גדל כשורש באדמה ממשפחת הסוככים(צמחים אלו גדלים בתוך האדמה וברובם חלולים). צבעו נע בין כתום כהה ללבן, והוא קשה מבפנים. המבנה של הגזר מכיל שני חלקים: הקליפה והליבה. הקליפה היא רכה המרכיבה חומרים תזונתיים. הליבה מכילה את צינורות העצה והשפה עם כמות מופחת של חומרים מזינים.

בטטה-הבטטה היא צמח מטפס וגם צמח משתרע. לבטטה זנים רבים השונים, בין השאר, בגודל השורש, צבע חיצוני ופנימי של השורש, זמן הגידול וצורת העלים. הבטטה היא כמעט המין היחיד במשפחת החבלבלים המשמש למאכל והיחיד שמשמש למאכל אדם ולמאכל בהמה בהיקף נרחב. ‏למרות שהבטטה הגיעה במקורה מאזורים טרופיים, היא הצליחה להתאקלם באזורים רבים.

סלק–סלק הוא ירק אשר גדל כשורש באדמה. הסלק הוא צמח דו שנתי, ממשפחת הסלקיים (צמחים בעלי פרחים). שמו המדעי הוא בטה וולגאריס, משמעות השם מאנגלית עתיקה- טוב. הסלק מחולק לשלושה קבוצות: מתורבתים, בר ועשבים. הסלקים המתורבתים הם המוכרים ביותר, ובו יש כמות גדולה של סוכר בשורש. 40% מהסוכר הלבן בעולם, מקורו בסלקים המתורבתים. הסלק האדום שאנו אוכלים משתייך למחלקה זו. סלקי הבר הם הדור הקודם של הסלק האדום, הם נדירים מאד. סלקי העשבים הם סלקים מסועפים שאנו קונים כשורשים.

בצל הגינה– בצל הגינה הוא ירק מאכל מסוג שום ממשפחת השומיים, בעל שורש בצלי יבש וגבעולים ירוקים ורכים. בצל הירק מורכב משכבות העוטפות זו את זו. הוא אכיל ובעל טעם חריף.  ישנם זנים שונים של בצל הגינה: המוכר ביותר מכונה בצל לבן ובצלו בצבע לבן, עם קליפה חיצונית צהבהבה. לזן המכונה בצל אדום יש בצל בגוון אדמדם. המונח בצל ירוק מתייחס לבצל גינה צעיר (מסוגים שונים, בדרך-כלל בצל לבן) שהצמיח עלים ירוקים ועליו משמשים למאכל.

סלרי- סלרי, או כרפס ריחני אחד המינים של הסוג כרפס ממשפחת הסוככיים. צמח ירק מאכל ותבלין, צמח דו-שנתי אשר מקורו באגן הים התיכון, נפוץ כצמח בר הגדל בביצות – צמח ריחני זקוף. הסלרי גדל בקרקע עשירה ולחה, בשמש מלאה ואקלים מעט קריר. הסלרי משמש כירק מאכל, כתבלין ומקור טעם ונאכל בשלמותו. כצמח תרבות הוא מצוי בשני זנים סלרי שורש וסלרי עלים בראשון צוואר השורש עבה וצורתו פקעת, גבעולי העלים קצרים יחסית, מגדלים אותו בעיקר משום שורשו הנאכל והעלים משמשים כתבלין למאכל. את הזן השני סלרי עלים מגדלים בעיקר משום עליו הארוכים המשמשים כירק מאכל.

קישוא- קישׁוּא או בשמו המלא דלעת הקישוא היא זן המהווה חלק במשפחת הדלועים. צבעו של הפרי הוא צהוב, ירוק או ירוק בהיר וצורתו זהה לרוב לצורת מלפפון בעל קמטים. צמחי הקישוא, דורשים כמות גדולה של דבורים לצורך האבקה. באזורים שבהם נפגעת כמות המאבקים או היכן שנפוץ השימוש במדבירי חרקים נתקלים גננים לעתים קרובות בהתפתחות כושלת של הפרי. פרח הקישוא יכול להיות זכרי או נקבי. הפרח הנקבי הוא זהוב. הפרח הזכרי גדל ישירות על גבעול הצמח וקטן לעומת הנקבי. שניהם אכילים.

שאלת החקר: כיצד משפיע החימום במיקרוגל על רמת החומציות של ירקות?

השערות:

אנו חלוקים בדעותינו בנוגע לתוצאות הניסוי הצפויות.

לדעתי (אסף)-

דרך הבישול במיקרוגל פועלת על ידי הזזת מולקולות המים שגורמות להיווצרות החום והן העובדה שהירקות במיקרוגל חשופים, כלומר ללא קליפתם, אני סבור כי מים חבים יתאדו ובשל כך רמת החומציות תעלה. השערתי מתבססת על כך שככול שיש ריכוז גבוהה יותר של מים בקוביית הירק רמת החומציות תרד וככול שכמות המים תקטן רמת החומציות תעלה.

לדעתי (שגיא)-

החימום במיקרוגל והקרינה האלקטרומגנטית לא ישפיעו במידה ניכרת על רמת החומציות וזאת משום שאין מספיק אנרגיה בקרינה זו בשביל לפרק את הקשרים בין החמצן למתכת או לאל מתכת ולכן כמות החומצה והבסיס לא ישתנו וישאירו את רמת ה-pH זהה.

לדעתי (גיל)-

 בירקות מימיים, המים יתאדו במהלך החימום במיקרוגל מכיוון שהגלים האלקטרומגנטים חודרים לאטומים שבירקות. וכתוצאה מכך, ירקות שבבדיקה הראשונית היו חומציים יהיו חומציים יותר, בצורה קיצונית. ואותו דבר יקרה גם בירקות בסיסיים, הם יהפכו לבסיסיים בצורה קיצונית. בנוסף, בירקות לא מימיים, רמת החומציות תישאר כמו שהיא.

לדעתי (אביתר)-

החימום במיקרוגל ישפיע בצורה משמעותית על רמת החומציות מכיוון שלנוזלים שבירקות יש חשיבות גבוהה לרמת החומציות ואם נחמם את הירקות במיקרוגל הנוזלים יתאדו מה שישנה משמעותית את רמת החומציות של הירקות (יחס ישר בין הנוזלים שבירקות לרמת ה-pH שלהם, אני חושב שרמת החומציות שלהם תרד מכיוון שהחום שנפלט מהמיקרוגל יפרק את החומצות שבירקות וכך רמת החומציות שלהם תרד.

כלים וחומרים:

*מתאים לניסוי אחד, מאחר ואנו מבצעים את הניסוי פעמים(חזרה) אז יש להכין כמות כפולה מכל הירקות, המקלונים והקערה:

 מיקרוגל, כפפות, סבון, פנקס, עט, קערה, מגבת, 16 מקלונים לזיהוי PH, סלק, חציל, תפוח אדמה, בצל, ראש סלרי, קישוא, בטטה ,חצילים.

תכנון ניסוי: אנו נבצע את הניסוי פעמים (לאימות התוצאות)

ראשית,  נשים את הכפפות ונשרה את כל הירקות למשך 5 דקות. לאחר שייבשנו בעזרת המגבת את כל הירקות נחתוך שתי קוביות בגודל של 1 סמ”ר מכל ירק , נמדוד את רמת החומציות של כל ירק בעזרת מקלון הPH ונרשום את התוצאות כדי לוודא שהירק בשל ואינו רקוב ובכדי להשוות את התוצאות לאחר החימום במיקרו. לאחר המדידות הראשוניות נכניס כל ירק בנפרד למיקרוגל למשך חמש דקות. לאחר החימום במיקרוגל נמדוד את רמת החומציות של כל ירק בעזרת נייר הלקמוס ונרשום את התוצאות בפנקס. נשווה את רמת החומציות של הירקות לפני ואחרי הניסוי.

הערה:

בחרנו לחתוך את הירקות בכדי להגיע לתוצאה המדמה את המציאות מאחר ושאנו מבשלים ירקות איננו מבשלים אותם בשלמותם אלא בחתיכות של כל ירק.

חשוב להקפיד על:

1.כל הירקות בשלים ובעלי רמת חמיצותך נורמלית וממוצעת (לפי תעודת הזהות בהקדמה).

2.כל הירקות שהו במקרר בטמפ’ זהה.

3.כל הירקות מונחים על מצע נייטרלי.

4.נחתוך את כל הירקות ל1 סמ”ר.

5.כל הירקות יחוממו במיקרוגל במשך 2 וחצי דקות.

6.יש לשטוף במים את כל הירקות בכדי להסיר חומרים כמו חומרי הדברה וכו’ ונגב במגבת.

7. יש ללבוש את הכפפות לאורך כל הניסוי.

מהלך הניסוי:

ראשית, הכנסנו את כל הירקות לקערה גדולה והשרנו אותם במים למשך חמש דקות. לאחר מכן, הוצאנו אותם ויבשנו בעזרת מגבת. אחרי הייבוש, חתכנו קובייה בגודל של 1 סמ”ק מכל ירק. ביצענו מדידת חומציות לכל הירקות לפני שהכנסו אותם למיקרוגל(השוונו לסולם -pH ורשמנו את התוצאות בטבלה) . לאחר מכן, הכנסתו כל קוביית ירק לבדה למיקרוגל למשך שתי דקות. אחרי כל חימום במיקרוגל, הוצאנו את הירק ומעכנו אותו לעיסה, בכדי לקבל תמצית של הירק למדידת החומציות. השוונו לסולם -pH ורשמנו את התוצאות בטבלה. בין כל בדיקה דאגנו לשטוף את המצע עליו ביצענו את הבדיקה, ושמנו כפפות לאורכה. במהלך הניסוי צילמנו את כל שלביו.

תוצאות

ניתן לראות כי בניסוי שהחימום במיקרוגל משנה את רמת החומציות. ברוב הירקות רמת החומציות עלתה כלומר, הם הפכו לחומציים יותר. אולם, בירקות מסוימים רמת החומציות ירדה כלומר, הם הפכו לבסיסיים יותר. בירקות הבאים החומציות עלתה: תפוח אדמה, קישוא ובטטה. הירקות שבהם ירדה רמת החמיצות הם: בצל וגזר(על פי הניסוי השני חמיצות הגזר ירדה ועל פי הניסוי הראשון החמיצות לא השתנתה כלל).בניסוי הראשון החציל לא השתנה כלל ולאחר ביצוע הניסוי בשנית רמת החמיצות עלתה.

מסקנות:

ניתן לראות כי אוששנו את השערתנו במידה מסוימת. מאחר והתוצאות לא היו חד משמעיות ומוחלטות לכל הירקות אנו מסיקים כי החימום במיקרוגל אכן משנה את רמת החמיצות. איננו יודעים מה היה הגורם לירידה בחמיצות של הגזר והבצל ולכן לדעתנו יש לבדוק את הניסוי עם ירקות נוספים בכדי לבדוק אם הם יוצאי דופן או שיש סיבה או גורם אחר. איננו יודעים לשים את האצבע על מה הגורם הספציפי ששינה את החמיצות, החימום עצמו או החימום במיקרוגל. בכדי לבדוק זאת בוודאות יש לנסות את הניסוי עם עוד כמה דרכי חימום ולהשוות ביניהן. בנוסף לכך איננו יודעים מה הגורם שלפיו רמת החומציות יורדת ועולה אך שמנו לב כי בירקות ממשפחת הסוככים החומציות עלתה בצורה משמעותית.

אם רוצים לבצע בדיקת רמת חמיצות לסלק יש להשתמש בבדיקה אשר לא מתבססת על צבע מאחר והסלק צובע את הבדיקה.

השלכות לעתיד:

אנו יכולים לומר כי מומלך להשאיר את הירקות במצבם ולא לחמם אותם מאחר והם ניטרליים יותר כאשר הם לא מבושלים ועל פי המידע שהראנו בהקדמה מומלץ לא להכניס לגופנו מאכלים חומציים ואו לחילופן בסיסיים. מומלץ להמשיך ולעשות בדיקות וניסויים אשר יישפכו אור נוסף על השפעות המיקרוגל על האוכל שלנו מאחר והמיקרוגל נעשה נפוץ כל כך ונמצא כמעט בכל בית במדינת ישראל, מכשיר אנו משתמשים בו על בסיס יומיומי בלי לדעת איזה השפעה וסיכון יש לו על חיינו. אנו היינו ממשיכים ברצף בדיקות על אלטרנטיבות אחרות לבישול בכדי לבדוק מה הגורם הספציפי ששינה את את החמיצות החימום עצמו או החימום במיקרוגל. בנוסף לכך אנו ממליצים לעשות ולערוך ניסויים ולבדוק את השפעת המיקרוגל על הוויטמינים, המינרלים, חלבונים (דנטורציה), שומנים ועוד. יש חשיבות גבוהה מאוד לניסויים אלא מאחר והבלבול בנוגע למיקרוגל גדול מאוד ולאחר ניסיונות לחפש את המידע הזה אפשר לתבוע בתוך אלפי מאמרים אשר כל אחד טוען עמדה מנוגדת לשני.

רפלקציה קבוצתית:

בתור קבוצה למדנו על תהליך החקר כי הוא ארוך ולרוב עלולות לצוץ בעיות משום מקום שצריך לדעת להתמודד איתם ולהתגבר עלייהן כמו חבר שחולה, נייר לקמוס שלא עובד, נסיעות, אירועים וכו’.

הדבר שתרם לנו ביותר היה השיחה עם אורי שגרמה לנו להתפקס על העבודה ולהבין שמועד הגשה קרוב ואנחנו עסוקים בלריב במקום לעבוד לאחר שהסתדרנו כל חברי הקבוצה ושמנו את הריבים מאחור יכולנו לתפקד כקבוצה באמת.

למדנו לפעם הבאה שאולי עדיף לבחור את הקבוצה לא לפי חברים קרובים אלא לפי אנשים שנוח לך לעבוד איתם ויש להם זיקה לנושא.

רפלקציה אישית-אסף לובטון

אני חושב שעבדתי בצורה יעליה, ועמדתי בלחץ הזמן. מאחר והניסוי לא עבד לנו בפעם הראשונה ולא לקחנו בחשבון שדבר כזה עלול לקרות נכנסנו ללחץ מטרוף בגלל שלכל חבר בקבוצה היה לחץ במזמן מדברים נוספים. בכל זאת הצלחנו לעמוד בלוח הזמנים ולהגיש את העבודה כמו שצריך במועד ההגשה.

החקר תרם לי בכך שנחשפתי להרבה תכנים והרבה מידע חדש כמו כיצד המיקרוגל עובד, למה אנשים אומרים שהשימוש בו מסוכן, ולמה עלולה להיות לו השפעה רעה על האוכל. בנוסף למתי לעצמי כמה לקחים שלפעמים עדיף לשים את הריבים בצד בכדי להגיע לתוצר ראוי וטוב כמו שלנו ולא לתת לעבודות להשפיע על היחסים שלי עם אנשים כי זו רק עבודת חקר ולא תואר…

בתוך הקבוצה למדתי שאני יכול ליזום ולדרבן את חברי הקבוצה לעבוד ושזה לא כזה נורא אם מישהו עושה יותר ממישהו אחר אלא מה שמשנה זה התוצר הסופי.

רפלקציה אישית – גיל שמשון

תהליך העשייה של העבודה היה מרתק ומעניין. כל אחד עשה את מה שהוא הכי טוב. לא ידענו אם השאל חקר שלנו טובה ואם היא תניב תוצאות כצפוי אך כמובן שקיווינו לכך. למזלנו, התוצאות היו טובות מעניינות ואני חושב שצריך לחזור את הנושא הזה יותר.

העבודה גרמה לי להיות סבלני, מקבל וגם יותר פתוח לרעיונות. בהתחלה לא הייתה לנו שאלה חקר טובה ופסלנו הרבה רעיונות. כבר היינו פתוחים מאד לרעיונות כי היה לנו קצת זמן והרבה עבודה. חיפשנו שאלת חקר טובה הרבה זמן, ובסוף אני חשבתי על השאלת חקר שלנו.

העבודה תרמה לי בכך שלמדתי מה הן קרינה וקרינה אלקטרומגנטית. אלו נושאים שמעניינים אותי ולמדתי אותם יותר לעומק.

למדתי על עצמי שגם אני יכול להיות יצרתי ולהעלות רעיונות. בדרך כלל, זה לא קורה ואני שמח שזה קרה.

אני חושב שהתוצר הסופי שלנו הוא מעל ומעבר למה שציפינו ואני חושב שנקבל ציון בהתאם.

רפלקציה אישית-שגיא בוארון

מה חוויותי?

בעבודה חוויתי תהליך למידה והבנה של החקר המדעי. בנוסף למדתי על חשיבות עבודת הצוות ותכנון הזמנים.

מה זה תרם לי?

חוויות אלו תרמו לי בכך שבעבודות הבאות אדע לתכנן את הזמן בצורה יותר טובה עם חברי הצוות ובכך להגיע לעבודת צוות יעילה יותר ועובדה איכותית יותר באופן כללי.

מה למדתי על עצמי בתוך הקבוצה?

בתוך הקבוצה למדתי על עצמי שאני רואה בחקר המדעי נושא מעניין וחשוב. בנוסף, למדתי שאני צריך ללמוד לתכנן זמנים בצורה יעילה יותר

רפלקציה אישית-אביתר חיים

בתור קבוצה למדנו מה קורה לרמת החומציות של ירקות כאשר מחממים אותם במיקרוגל והאם היא משתנה הניסוי היה מאוד מעניין, העבודה הקבוצתית תרמה לתהליך החקר מכיוון שכל אחד הביא את דעותיו והציע רעיונות לשיפור הניסוי. אני מציע לבדוק אם רמת החומציות של ירקות משתנה באמצעי חימום אחרים ולא רק במיקרוגל וכך יהיה ניתן לראות אם סוג החום שיש על הירקות משפיע על רמת החומציות שלהן או רק החום באופן כללי. ניתן לעשות את ניסוי זה לא רק על ירקות אלא גם על מאכלי אחרים ולראות אם אצלם משתנה רמת החומציות או לבדוק את רמת החומציות של ירקות באמצעי חימום שונים. בעתיד הייתי בודק ממה מורכבת רמת החומציות של מאכלים ועושה ניסויים על כך.

ביבליוגרפיה:

ד”ר דולב ראובן גלימור שבלים ברפואה טבעית- “מיקרוגל”

http://www.naturalmedicine.co.il/%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D/item/140-%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%9C

ד”ר שמי שגיב- “טבלת מזונות בסיסיים חומציים – כירופרקט בדיקת דם”

http://www.chiropract.co.il/%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%93%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA

הפורטל לתזונה בריאה-“על מיקרוגל וסרטן”

http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=375&ArticleID=2570&SearchParam=%D7%92%D7%9C%D7%99

וואלה- חם במטבח: האם המיקרוגל שלכם מסוכן

http://healthy.walla.co.il/item/2785235

וויקיפדיה –”בטטה” https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%98%D7%98%D7%94

וויקיפדיה –”בצל” https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A6%D7%9C

וויקיפדיה –”גזר” https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96%D7%A8

וויקיפדיה – “חציל” https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%9C

וויקיפדיה –”סלק” https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%A7

וויקיפדיה – “סלרי” https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9C%D7%A7

וויקיפדיה – “קישוא” https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90

וויקיפדיה –”תפוח אדמה” https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94

חברה טבעית-מאמר באנגלית שמצאנו

http://naturalsociety.com/microwaves/

מכון דוידסון- “איך עובד מיקרוגל”

http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/%D7%90%D7%99%D7%9A%20%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%20%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%9C%3F

פרויקט אמת אחרת-“סכנת מיקרוגל” http://forum.emetaheret.org.il/forum35/topic1281.html

mercola- (מאמר באנגלית שמצאנו בנושא)

http://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2010/05/18/microwave-hazards.aspx

תודות:

 תודה למורתנו אורי הירשמן כהן אשר ליוותה אותה לאורך כל תהליך החקר וללבורנטית ג’ורג’ט.