הסיפור של ליבי

הסיפור שלי

מאת:ליבי

1.סיפור הלידה שלי:היה זה לילה שקט ושליו עד…שאני נולדתי.

בלילה שבו נולדתי בערך ב2 אמא התחילה להרגיש  כאבים מוזרים בבטן ובגב

היא החליטה שאלו הצירים(היא היתה בהריון איתי). אבא שלי הסיע אותה לבית החולים בזמן שסבא וסבתא שמרו על אחי הגדול. כשאמא ואבא הגיעו לחדר לידה הם גילו ששכחו את תעודת הזהות של אמא בבית. לאמא ממש כאב כי דחפתי אותה בבטן ברגלי התינוק הקטנות שלי אבל האחיות אמרו לה שאסור לה ללדת אותי בלי תעודת זהות. אמא ואבא התקשרו לסבא שלי שיביא להם את תעודת הזהות.עד שסבא הגיע כבר היה 02:15 בלילה.אבא היה צריך ללכת להביא את תעודת הזהות מסבא שלי כי הוא לא ידע איפה אמא והיו אז שיפוצים.אמא נישארה לבד בחדר לידה והאחיות כל הזמן אמרו לה לא ללדת אותי . עדיין אני כמובן היתי עקשנית מאוד.ניסיתי ככול יכולתי לצאת אבל אמא לא נתנה לי .ממש 2 שניות לפני שנולדתי אבא הגיע ואמא נתנה לי לצאת. ומאז ועד היום.אני שונאת שמתעלמים ממני…..

2. כשהייתי בת 4 בגן בערב חג הגננת שאלה מה הילדים רוצים לקבל מתנה לחג ולפי מה שסיפרו לי עניתי שאני רוצה שסבא יבריא(אז הוא היה חולה)והגננת התרשמה מהחכמה, הבגרות, וטוב הלב שלי.(לפי מה שסיפרו לי)

3.במפגש הראשון של הכיתה נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא היתבישתי כי לא הכרתי אף אחד. או לפחות כך חשבתי.  הלכתי לי בדרך לשם ופגשתי את איימי .היא ניראתה לי מוכרת אבל לא זכרתי אותה משום מקום  דיברנו לנו קצת כמובן היתבישתי קצת נהינו החברות הכי טובות ובסוף היתברר שהיינו ביחד בקיטנת ברכה.