ריקוד חלומי

אורות, במה ותאורה. זה היה החלום שלי. לשמוע  את הקהל שורק ומוחא לי כפיים בהתלהבות.

פרחים בשלל צבעים נזרקים לבמה ואני אוספת אותם לזר אחד גדול וצבעוני. העולם הזה היה קסום עבורי. ניסיתי כמה פעמים להגשים את החלום הזה אבל נעניתי בשלילה.  זה לא בגלל שאני לא כשרונית, אלא פשוט.. אין למשפחה שלי כסף. כדי להיות שחקנית מוצלחת צריך כסף לבגדים מיוחדים ושיעורים פרטיים, אך הוריי לא יכלו לממן את זה .

הרגשתי כל כך מתוסכלת.

הגעתי  כמו תמיד  לבית הספר וראיתי כבר מרחוק את חברותיי אור  וליה מחכות בשער ופניהם הביעו התרגשות. התקרבתי אליהם וברכתי אותם בבוקר טוב. “תנחשי מה קרה?!”אמרה לי אור בהתלהבות .

“אנחנו מפסיקות ללמוד כאן ועוברות לחו”ל “!?

ניחשתי וצחקקתי. “לא, מה פתאום!” אמרה ליה .

אור לפתע שלפה מאחורי הגב דף ונתנה לי לקרוא אותו. התחלתי לקרוא וככל שהתקדמתי המבט שלי הפך לנדהם .

בדף היה רשום על תחרות ריקוד שהמנצחת בה תזכה למלגה חינם בבית הספר למחול ולאומניות הבמה .”אז מה את אומרת?” שאלה אותי אור .

” אני לא מאמינה שזה אמיתי,” אמרתי “אבל מה אם הוריי לא יסכימו?”  “אל תדאגי, הם יודעים שזה החלום שלך והם בטוח יסכימו לך!” אמרה ליה .

יום הלימודים עבר מהר מאד  ,ושהצלצול נשמע מיהרתי להכניס את הציוד לתיק ולצאת מהכיתה .

כמו בבוקר, חיכו לי אור וליה בשער והם ליוו אותי עד ביתי.  “בהצלחה!  הם איחלו לי.  אמרתי להם תודה ונכנסתי לביתי

אימי שעמדה במטבח ובישלה צעקה לי לשטוף ידיים ולבוא לשולחן לאכול .

שמתי את הילקוט בחדרי והתיישבתי בשולחן האוכל. לפתע הרגשתי משהו ברגלי. הבטתי לשם וראיתי את הדף. תהיתי איך הוא הגיע לשם, כנראה נפל לי שרצתי לחדר. הרמתי אותו ופתאום מצאתי את אימי עומד ת מולי. “מה את מחזיקה שם?” היא שאלה אותי. “זה..זה..כלום..” מלמלתי.

“אני יכולה לקרוא?” היא שאלה.

הושטתי לה את הדף בחשש רב .

היא החלה לקרוא אותו ושום מבט לא נראה על פניה. לפתע היא נתנה לי חיבוק גדול. לזה אני לא ציפיתי. “את רוצה להשתתף בזה, נכון?”  הנהנתי לה שכן. “מי אני שאמנע ממך את זה?” אמא אמרה לי וחייכה אלי חיוך גדול.  חייכתי אליה בחזרה .

למחרת סיפרתי לאור וליה את החדשות והם ממש שמחו. עבר הזמן ומועד התחרות התקרב במהרה.

העברתי הרבה שעות מול המראה,  בוחנת את הריקוד שלי ומשתפרת בלאזן את  עצמי על רגל אחת. לבסוף ביום התחרות הרגשתי מוכנה. נסעתי עם אמא של אור לאזור התחרות וכל הדרך הבטתי בנוף המתחלף לעבר עיניי.  אחרי כמה זמן של נסיעה הגענו .

היו שם הרבה אנשים וחששתי.

נרשמתי לתחרות וחיכיתי במתח רב לתורי .

לבסוף אחרי המתנה ממושכת הגיעו אלי .

עצמתי עיניים ודמיינתי את עצמי בשמיים רוקדת על גבי העננים. שפכתי את כל המתח והתרכזתי רק בריקוד. לבסוף סיימתי ופקחתי עיניים. הייתי בהלם .

כל הקהל מחא כפיים בהתלהבות ועמד לכבודי!

קדתי לקהל ומיהרתי לרדת מהבמה .

אור שעמדה לצד הבמה אמרה שהייתי מצוינת. כל המשתתפות סיימו את תורן והגיע שלב בחירת המנצחת. השופטים הלכו לצד להחליט וכולם חיכו במתח לחזרתם. לבסוף הם חזרו ומבטם היה רציני .

אחת מהשופטות עלתה לבמה והתחילה לדבר. “כולכן הייתן מצוינות, אך יש רק מנצחת אחת” היא עצרה לרגע את דבריה. “המנצחת בתחרות היא…סיוון! “

לא האמנתי,  זכיתי!

מי אמר שחלומות לא מתגשמים ?☺