עבודת שורשים ז2 טל דובוב

על עצמי:

שם: טל

לשם שלי אין מקור, אמי רצה לקרוא לי ככה עוד כשהיא גילתה שזו בת היא אמרה לי שהיא מאוד אוהבת את השם הזה ובשבילה הוא מיוחד והיא בחרה בוא גם כי הוא קצר וקל לבטא אותו בכל השפות.

שם משפחה: דובוב

מקור של השם משפחה: הרבה דובובים דתיים ולא מספרים שהיינו לוי ואז צר מרוסיה החליט לשנות את זה לדובוב אף אחד לא באמת יודע עד כמה זה אמיתי אבל הסבים של בן דוד של סבא שלי זה מה שהם סיפרו לו.

סיפור מיוחד על השם: דוב ברוסית זה אלון ודובוב זה אלוני אז בעיקרון אנחנו אלוני (בתרגום).

לידה:

תאריך לועזי:8.7.2008

תאריך עברי: ה’ בתמוז

נולדתי ביום שלישי

לא ראיתי ולא שמעתי על משהו מיוחד שקרה ביום שנולדתי

נולדתי בבית החולים “רוטשילד, בני ציון”

משקל לידה:3.495

סיפור מעניין על הלידה: לאחי שנולד חמש שנים לפני ולי הייתה את אותה המיילדת, ואחותי נולדה בדיוק באותו משקל כמו שלי עד הגרם האחרון.

הזיכרון המשמעותי שלי מהילדות: סבי זכרונו לברכה מיד היה מביא לי סוכריות רוסיות שבתרגום קראו להם דבורות וכל פעם שאני רואה אותם אני נזכרת בו

אבני דרך:

אני לא הייתי במעון ולכן רק בגיל 3 הלכתי לגן אשחר שהיה ממול ביתי ברחוב אורן הלכתי לגן אשחר עד גיל 4 לגננת אני לא זוכרת איך קראו אבל לגננת שהייתה איתה קראו מרים, מגיל 4 הייתי בגן אורן שגם היה ממול ביתי ליד גן אשחר עם הגננות טל וחנה חנה הייתה הגננת גם של אח שלי.

בית ספר היסודי הראשון שלי היה בית ספר ניגונים רוממה שאז היה רק רוממה הייתי שם עד כיתה ב כולל בכיתה ג עברתי לבית שאני גרה בו היום ובגלל זה עברתי לבית ספר הבונים מבית ספר הבונים זכור לי הרבה גם רע וגם טוב אבל מה שאני רוצה לספר זה שמאמצע שנה הייתה מורה שלקחה כמה תלמידים משכבת ו (השכבה שלי עד לפני שנה) ועשתה איתנו טקסים לחגים אירועים ועשינו גם קטע במסיבת סיום שלצערי הייתה וירטואלית  קראנו לעצמינו “המחתרת הסודית” זה היה כיף מכל סיבה אפשרית כולנו אהבנו משחק , זה חיבר אותנו כשכבה, היה מצחיק מאוד, ואיו מה לעשות תלמידה נשארת תלמידה זה היה נחמד שהיה לנו אישור לצאת משיעורים על בסיס קבוע.

בכיתה ז אני לומדת בכיתת מת”ת בחרתי בכיתה זאת מכיוון שגם אחותי הייתה בכיתה זו והיא סיפרה לי שהיא מאוד קידמה אותה להצליח ליהיות מי שהיא היום.

משהו מיוחד שאני אוהבת בכיתה שלי זה שאנחנו יחסית מגובשים ושאנחנו באותה רמה ובדרך כלל יש לנו את אותם המטרות הלימודיות ומבחינת למידה זה שאנחנו עובדים בקצב מהיר יותר ועושים דברים שבדרך כלל קשים יותר ומאתגרים זה הדבר הכי כיף שיש אני אוהבת אתגרים והכיתה הזאת מביאה לי כאלה והרבה.

חוגים ותחביבים:

כיום אני לא משתתפת בשום חוג או תנועת נוער אבל פעם הייתי הולכת לצופים לחוג ריקוד כיום אין לי זמן לזה ואני מעדיפה להשקיע בלימודים מאשר בללכת לחוגים ולכן אני הולכת לשיעורים פרטיים.

התחביבים שלי זה: מוזיקה ושירה, ריקוד, אופנה, פוליטיקה, בישול וכדורגל

אני מקדישה לתחביבים שלי המון זמן פנוי כשיש לי זמן פנוי אני לוקחת מחברת ומציירת כל מיני בגדים או מקשיבה לכל מיניי דברים פוליטים או לומדת קצת על השרים הכנסת הממשלה ובכללי על פוליטיקה כדורגל זה בעיקר במשחקים של מכבי חיפה ולפני הקורונה אני אחי ואבי היינו יוצאים למגרש ושיחקנו כדורגל ולפעמים גם כדורסל ובישול זה בעיקר כשאני רעבה או בשישי.

בעתיד אני מאוד רוצה לפתח את הפוליטיקה ולהיות ראש ממשלה.

סוג הסרטים שאני אוהבת זה קומדיות רומנטיות או אהבת נעורים בתור נערה אני מאוד מבינה ומרגישה שייכת לסרטים כאלה כי זה ממש מזכיר את המציאות.

מבחינת סדרות זה קומדיות ולפעמים גם סידרה של נערים על אהבת תיכון או משהו בסגנון יש לי שלוש סדרות אהובות ג’יני וג’ורג’יה, ברוקלין 99, והסדרה המוכרת ביותר חברים(friends).

המאכל האהוב עליי זה המבורגר נכון שזה מצחיק כי הייתי צימחונית אבל זה לא הסתדר הרצון שלי להמבורגר רק גדל וגדל אמא שלי אמרה לי שזה כי אני גודלת ואם אני ארצה ליהיות צמחונית אני אצטרך לחכות.

הסגנון שירים שלי באנגלית זה להקות בעיקר כמו קווין, הביטלס, ארקטיק מסטיק וואן דיירקשן.

בעברית אני שומעת מזרחית קלה כן מוזר לעומת הטעם שלי באנגלית אני שומעת עומר אדם עדן בן זקן מושיקו מור איתי לוי וסטפן

מקור וסביבת מגורים:

אני מתגוררת ברחוב חביבה רייך בשכונת רמות רמז במהלך חיי גרתי בעוד שתי דירות גרתי באורן עד כיתה א ובכיתה ב עברנו לשכירות בהנטקה כי חיכינו שהבית שלנו יהיה מוכן כי הבניין עדיין לא היה בנויי.

בשכונה שלי אני אוהבת שהכל קרוב ובעיקרון אני במרכז כי אני קרובה להרבה שכונות לזיו לרמת חן רמות ספיר ולרמת אלון אז אני מרגישה במרכז.

אין לי ממש סיפור חוץ מזה שיש פה המון חזירי בר עד שלא עברנו לפה לא ראיתי חזיר בר אף פעם היה נדיר אם הייתי רואה ברגע שעברנו לפה הספקתי לראות הרבה מאוד אני כבר לא סופרת החזירים פה הפכו לחברים הכי טובים שלנו.

בבית שלי גרות שש נפשות ההורים שלי שני האחים שלי אני והכלבה שלי

מן הסתם שכן יש לי חיית מחמד אני מחשיבה אותה לנפש כי כבר מזמן היא הפכה ליהיות חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו.

לכלבה שלי קוראים בקי ביולי היא תיהיה בת שנתיים לפי בני אדם ולפי כלבים היא תיהיה בת 14 מצחיק שאני קטנה ממנה והיא מתנהגת כמו תינוקת מוזר שמבחינתה היא יותר גדולה ממני.

אימצנו אתה דרך אתר יד ארבע שזה אתר אימוץ מי שהעלתה אותה זה אמותה ביישוב ליד עפולה.

מדוע בחרנו בה? או זה סיפור מצחיק אנחנו רצינו כלב גדול ובהתחלה גם זכר ואז ראינו הרבה ורובם כבר אימצו ואז מצאנו כלב גור שיהיה בינוני רועה בלגי מעורב בשם בקהם ופשוט התאהבנו בו אז התקשרנו ומי שהייתה אחראית אמרה לנו לבוא בשישי לפני כניסת שבת באנו היא הרימה אותה ואמרה אוי זו בת, בדרך חשבנו על כינויי לבקהם וחשבנו בקי אבא שלי ואחי אמרו שזה נשי

ואז כשגילינו שזו בת ישר הבנו שזו בקי בדיעבד אני שמחה שזו בת.

אחותי אומרת שאני: דומיננטית

אחי אומר שאני: מאוד חכמה לגילי ועקשנית.

אבי אומר שאני: פלפלית(זריזה במחשבות ובתגובות שלי) ושאני יודעת לענות יפה על שאלות.

אמי אומרת שאני: מתוקה, הכי רגישה שהיא מכירה ודאגנית.

:בעמודים הבאים יהיו כמה תמונות שלי מהילדות והיום

משפחתי:

אחותי:

נולדה בתאריך 14.3.2002 א בניסן

היא נולדה בארץ בבית חולים “רוטשילד, בני ציון”

לאחותי קוראים שני והיא האחות הבכורה.

היא הייתה בבית ספר היסודי רוממה בחטיבה של אליאנס גם בכיתת מת”ת ובתיכון ליאובק, כיום היא בצבא היא התגייסה באוגוסט 2020 עוד מאט היא כבר שנה בצבא היא משרטת בהגנה אווירית ואסור לי לפרט על זה הרבה בדרך כלל היא הולכת ל11 ימים וחוזרת ל3 במבצע שומר חומות היא סגרה 21 יום בבסיס והייתה אמורה 28.

בעיקר ממה שאני זוכרת זה שאנחנו מאז ומתמיד רבנו ועד היום לפעמים

אבל בכל זאת אני אוהבת אותה היא האחות הכי טובה בעולם היא יודעת עליי יותר טוב מכל בן אדם בעולם היא מכירה אותי כל כך טוב שלפני שהיא חוזרת היא כותבת לי שהיא לא רוצה להתעצבן עליי בבית ושאני פשוט אחזיר לה את כל הדברים שלקחתי ממנה לפני שהיא תגיע.

מעבר לריבים אני זוכרת שתמיד היינו מתאפרות ביחד ושהיא איפרה אותי ולימדה אותי הכל על העניינים הנשיים אתם יודעים, לפני שהיא הלכה לצבא הלכנו לאכול רק שתינו למסעדות ולבלות בכללי כמה שאפשר ולראות בבית סרטים וכאלה וגם היא עשתה לי שיחה שמאוד “הרגיעה” אותי על החטיבה כי היא ידעה שאני עולה לחטיבה והיא לא שם בשבילי ושזה יהיה לי קשה

וכל דבר אני יודעת שאפשר לסמוך עליה וכל דבר רע בחיים שלי שהיה היא תמיד עזרה לי והייתה שם בשבילי.

אחי:

נולד בתאריך 17.6.2003 י”ז סיוון

הוא נולד כמוני וכמו אחותי בבית חולים “רוטשילד, בני ציון”

שמו בן והוא האח האמצעי

בבית ספר יסודי הוא למד ברוממה ובחטיבה ותיכון למד בעירוני ה.

כיום הוא בי”ב והוא מסיים בית ספר הוא למד בכיתה טכניונית שזה אומר שהוא סיים מתמטיקה בי”א הוא מרחיב פיזיקה ומדעי מחשב ואפילו הלך לקורס של תואר במדעי מחשב לפני צבא אבל הוא פרש כי זה היה בי”א בשנה מאוד עמוסה ולא היה לו זמן לזה הוא מסיים בהצטיינות והוא אובחן עם כשיי למידה (כמוני)

הוא כבר יודע לאן הוא מתגייס הוא יתגייס לחיל האוויר לא יודעת לאיזה תפקיד

הזכרונות שלי ממנו זה בעיקר ילד מקשיב להורים ברצינות לומד חכם וילד טוב כזה לומרות שהוא אחי הגדול הוא כמו תינוק של הבית כי כולנו מאוד דואגים לו וחושבים בעיקר עליו כן כיף לו כיום יש לנו הרבה דברים משותפים שנינו מאוד רוצים להצליח בחיים ובלימודים שנינו מתעניינים באותם סדרות וסרטים וכמוון כדורגל שנינו אוהדים מכורים של מכבי חיפה ואנחנו לא מפספסים שום משחק ולשנינו יש את אותו הטעם בבגדים שנינו אם אותו הטעם בשירים ושנינו מבולגנים מאוד בקיצור הוא כמו אח תאום אני אוהבת אותו יותר מכל אחד במשפחה ואני תמיד דואגת לו ומתעניינת בחיים שלו ורוצה בשבילו את הטוב ביותר.

אמא:

נולדה בתאריך:28.4.1978 כ”א בניסן

לאמא שלי קוראים מרינה דובוב (שמה לפני הנישואים היה מרינה גולוב)

אמא נולדה בבלארוס בכפר קלינקביץ’ בכפר שלה היה רק בית חולים אחד ולא היה לו שם.

אמא עלתה לארץ בשנת 1991

לאמא שלי לא היה זמן אירוסים היא התחתנה בשנת 2000

בבלארוס אמי למדה בבית ספר שבע

בארץ אמי למדה ביגאל אלון שבנצרת שם היא גדלה היא עלתה לארץ בגיל כמעט 13 בהתחלה הגיעו לטבריה ואז עברו לנצרת (הזוי לחשוב שזה היא הייתה בגילי).

כיום היא עובדת בסופר פארם גרנד קניון חיפה בתור מנהלת מחלקת קוסמטיקה.

הזיכרונות ילדות שלי מאמא שלי זה שהיא תמיד הייתה מביאה לי איפור ותמיד היא הייתה מלבישה אותי חמוד ותמיד הייתי באה אליה לעבודה עד היום אני באה אליה כל הזמן.

אמא שלי ואבא שלי הכירו בצבא

אמא שלי סיפרה את הבנים בבסיס של אבא שלי בחיל האוויר אבא שלי כבר היה קצין ואמא שלי רק התגייסה אבי התגייס מאוחר כי עשה עתודה לפני צבא

היה דיבורים שחיילת חדשה שספרית הגיעה והיא מספרת יפה ושהיא עצמה יפה אבי שמע את זה וקבע תור והלך להסתפר ממבט ראשון הוא התאהב בה אמא שלי לא חשבה עליו ככה.

אחרי כמה פעמים שהוא בא וחברה הכי טובה של אמא שלי ראתה אותו והיא שמעה שאמא שלי קצת בעניין היא התקשרה אליו בשמה של אמי והציע לו לצאת אבי מן הסתם הסכים ומאז הדייט הראשון הם התאהבו אמא שלי בהתחלה סתם רצתה לצאת איתו ויצא לה מזה בעל ושלושה ילדים…

הם שמרו את הזוגיות בסוד כי אסור להם לצאת ביחד קצין וחיילת.

אבי:

נולד בתאריך:1.1.1974 ז בטבת

לאבי קוראים יורי

הוא נולד בעיר גומל שבבלארוס בבית חולים ליולדות מספר 2

עלה1990

בבלארוס בית ספר מספר 10 שם הוא גם סיים לימודים.

הוא התחתן עם אמי בשנת 2000

הוא עובד בחברה צים ומנהל שם מחלקה אין באמת שם למה שהוא עושה שם

מה שאני בעיקר זוכרת מאבי זה שתמיד הוא מעיר אותי גם עד היום לפעמים והוא תמיד זה שאירגן אותי לגן אז אחרי שהוא היה מביא אותי והלך להתארגן לעבודה בבית ממול הגן אז בדיוק היינו יוצאים החוצה לשחק בחוץ והוא היה יוצא לעבודה ותמיד הייתי רואה אותו וצועקת אבא אני אוהבת והוא היה עונה בחזרה.

סבתא סבטה:

נולדה ב27.5.1953

בבית חולים בית הלידה של קלינקוביץ’ בבלארוס

תאריך עברי י”ג בסיוון

עלתה בשנת 1991 אם שני ילדיה אמא שלי ואח שלה(דוד שלי) ובעלה

התחתנה אם סבי בשנת 1977

למדה בבית ספר 3

עבדה במפעל פלפל בתור תופרת

הכירה את סבי כי היו באותה חבורה ואז הוא הציע לה לצאת איתו ואז אחרי הרבה שנים התחתנו.

הזכרון הראשון שלי ממנה זה שתמיד בחורף היא הייתה סורגת לי שמלות סווצ’רטים צעיפים ועוד מלא דברים ופעם בחג חנוכה היא עשתה לי שמלה מאוד יפה בצבע צהוב ולבן וליום העצמאות היא עשת לי בצבא כחול ולבן.

סבא פימה:

14.4.1950

תאריך עברי כ”ז בניסן

נולד בבלארוס בכפר קלינקוביץ’ באותו בית חוילים כמו סבתא סבטה

עלה אם משפחתו בשנת 1991

התחתן אם סבתי בשנת 1977

למד בבית ספר 1

עבד בתור שיפוצניק

הכיר את סבתי הרבה שנים ואז הציע לה לצאת יצאו הרבה שנים ולאחר מכן התחתנו.

תאריך פטירה:11.3.2012

מסבי אין לי הרבה זכרונות סיפרתי בתחילת הספר על הסיפור של הממתקים אבל יש לי עוד סיפור עליו תמיד כשהיינו קטנים והיה לו רכב גדול הוא היה לוקח אותנו שם לנו שירים ברוסית ונוסע איתנו לכל מיני מקומות והרבה פעמים

סבתא פרידה:

תאריך 3.3.1947

י”א באדר

בלארוס בעיר גומל

נולדה בבית חולים ללידה היחיד שאין לו שם

עלתה בשנת 1990 לארץ אם בעלה וילדיה.

למדה בבית ספר 27

סבתי וסבי התחתנו בשנת 1968

כשבאה לארץ למדה הוראה בפעם השנייה כי למדה גם ברוסיה והתחילה ללמד בחיפה בבתי ספר אליאנס וליאו בק כיום מורה פרטית.

הזכרון הראדון שלי מסבתא שלי זה שתמיד היינו הולכים למקומות או לומדות מתמטיקה או מזמינות ג’אנק פוד ואוכלות תמיד ביחד עם סבא סשה.

סבא סשה:

תאריך 4.3.1947 י”ב באדר

באותו בית חולים כמו סבתא פרידה

נולד בבלארוס  בעיר גומל

עלה לארץ בשנת 1990 אם סבתי וילדיהם

למד באותה כיתה אם סבתי בבית ספר 27

התחתן איתה בשנת 1968

כשבא לארץ עבד בתור בנאי ושיפוצניק

15.2.2021

יש לי ממנו הרבה זכרונות ועדיין קשה לי לדבר עליהם מאז שהוא מת אבל אני תמיד אזכור שתמיד היינו בבריכה ביחד ודיברנו על נושאים עמוקים או על מדע וגאוגרפיה והיינו עושים תחרויות ריצה ואחרי זה כשהוא היה מתעייף הוא תמיד פתר תשבצים בגלל שסבא סשה נפטר לפני כמעט ארבעה חודשים עדיין קשה לי לקבל את זה ואני כותבת את זה עם דמעות אני מתגעגעת אליו מאוד והלוואי הייתי מספיקה להגיד לו כמה שאני אוהבת אותו כי פעם אחרונה שראיתי אותו זה היה לפני שהוא נכנס לבית חולים וזה היה בחודש או דצמבר או בנובמר אין לי עם סבא שלי תמונות לכן אני לא שמה תמונה

אחד מהזכרונות שלי זה הטיול של כל המשפחה לים המלח גם הצד של אמא גם הצד של אבא לצערי סבא שלי כבר נפטר והוא לא זכה לנסוע איתנו אבל היה לנו מאוד כיף זה היה השנה הערב שני של פסח האוכל היה טעים ויצאנו גם לטיילת שהייתה שם לי הים בערב ומן הסתם שהיינו בים עצמו אנחנו צחקנו ונהננו המון זה הרגיש כאילו אנחנו בגן עדן.

הסיפור על הקשר הרב דורי:

הבריחה מהאנטישמיות

שלום שמי פרידה דובוב נולדתי בבלארוס בעיר גומל בשנת 1947 בתאריך3.3

ואני רוצה לספר לכם את סיפור העליה שלי:

אז קודם כל למה החלטנו לעלות לארץ? החלטנו  לעלות לארץ מכיוון שהאנטישמיות בבלארוס רק הלכה וגדלה והנה דוגמא אני הייתי מורה למתמטיקה ורציתי בעיקר ללמד תיכון וילדים יהודים כי המבחנים לאוניברסיטאות ליהודים עשו להם קשה יותר ואני ידעתי איך ללמד אותם.

מתי התחלנו את העליה?ב1990 הילדה הבכורה שלי מילנה הייתה בשנה שלישית באוניברסיטה (בבלארוס למדו חמש שנים) היא הייתה כבר נשואה לבוריה ובתחילת שנה נכנסה להריון ואנחנו כבר רצינו לטוס והיו לנו כרטיסים לאמצע שנה כשהיא הייתה אמורה ללדת אז הם טסו לפנינו ואנחנו טסנו אחריהם בתקופה הזאת סבי נפטר ולפני המוות שלו הוא ביקש מימני לשמור לו את ספרי התורה שלו(הוא היה רב ראשי בבית הכנסת בשכונה שלנו)לפני שטסנו אמרו לנו שהם לוקחים לנו את כל הדברים חוץ מכמה דברים בסיסיים אז את סיפרי התנך האתי להית הכנסת שלו וביקשתי מחברים שלו שישמרו עליהם.

אנחנו טסנו בקיץ כשבני הצעיר יורי(אבא של טל(אני))סיים תיכון ואומנם ביקשו מאתנו שלא להביא דברים יהודיים החבאתי כוסות של קידוש ופסח בסיפרי המתמטיקה שלי וככה הם נשמרו עד היום.

כשאנחנו עלינו בתי כבר הייתה בארץ בעכו אם בן משפחה שלנו וילדה את ביתה הבכורה מיכל וכשהגענו היא הייתה בת שלוש חודשים, עלינו אם אמי ובזמן כשכולם היו בעבודה או בלימודים אמי ישבה אם התינוקת בבית אך אימי כבר כשהגיעה לארץ הייתה חולה מאוד ולבסוף נפטרה פה.

הגענו לארץ ב10 ליולי

איך ההסתגלות הייתה? ההסתגלות הארץ הייתה קשה כי זה ללמוד שפה חדשה זה ליהיות פה בלי כסף בלי בגדים ובלי לדעת כלום על המדינה.

אך כשעברנו לנשר היו לנו שכנים מאוד נחמדים שהיו מביאים לנו בגדים סדינים אוכל וכל דבר שהיה חסר ואז הבאנו שאנחנו בבית החם שלנו בבלארוס הכל היה שונה הם היו יכולים להשאיר אותנו לבד בקור בלי עזרה ופה זה היה מרגש.

אני למדתי להיות מורה שוב פה בארץ בקריית שמונה מילנה ובוריה למדו יורי התחיל את האוניברסיטה אמי בבית ובעלי אלכס דובוב זכרונו לברכה היה היחיד שעבד והביא כסף למשפחה בת שש נפשות ותינוקת.

איפה אנחנו היום?אני גרה בחיפה באותו בניין אם בני ונכדיי שני בן וטל יורי נשוי למרינה אמא של שני בן וטל שני בצבא בן הולך לצבא שנה הבאה וטל בחטיבה.

בעלי נפטר לפני שלוש חודשים ואני מתחילה לגלות איך לחיות לבד והעבודה שלי זה איך לא ליהיות מורה פרטית במתמטיקה.

בתי הבכורה כבר סבתא והיא גרה בארצות הברית יש לה שתי בנות מיכל הבכורה שאמא לארבעה ילדים מקסימים וחמישי/ת בדרך והיא דתייה וחן שהשנה מסיימת אוניברסיטה אם תואר ראשון ובאה לארץ לשנה ליהיות פה קצת וזהו זה סיפור העליה שלי.

לסיכום זו משפחתי ואני אני מאוד אוהבת את המשפחה שלי ומתגעגעת לאלה שאינם .