שם:זוהר הלוי

נולדתי בחנוכה וקראו לי זוהר בגלל שחנוכה זה חג האור ולכן ההורים שלי קראו לי בשם הזה.

השם משפחה שלי עוות אצל סבא וסבתא שלי שהם עלו לארץ,עיוותו אותו בכדי שהוא יתאים לישראל.

נולדתי ב ב28.11.2007 בבית חולים בני ציון בחיפה בחג חנוכה

גדלתי בשכונת רמות ספיר מאז שאני קטן עד עכשיו,הייתי במעון נעמת ושגדלתי עליתי לגן אודם והכרתי עוד חברים,עליתי לכיתה א בבית ספר הבונים ונשארתי שם עד כיתה ו, והכרתי חברים חדשים בדרך,בכיתה ה,ו היינו בטיול ראשון מהבית ספר עם שינה,בכיתה ה היינו בתל חי ובכיתה ו טיילנו בירושלים ובכותל.

 מה שזכור לי זה שבכיתה ו הייתה לנו קבוצה של כמה חברים מהכיתה ומהשכבה שהיינו עושים בכל חג הצגות לבית הספר,ומה שאהבנו זה שאנחנו ביימנו את ההצגות האלה וקראנו לעצמנו המחתרת. 

התחביבים שלי הם לנסוע על סקייט ולגלוש

והמאכל האהוב עליי הוא שווארמה.

בימי שלישי ושישי אני הולך לצופים ואני שם מכיתה ד, בשאר השבוע אני הולך לסוע על סקייט עם חברים ולפעמים בשבת גם לגלוש

בעתיד אני רוצה להמשיך בזה וכל הזמן להמשיך ולהשתפר.

אני גר ברמות ספיר ואף פעם לא עברתי שכונה,אני עברתי בית מרחוב אחד לאחר אבל תמיד נשארתי בשכונה שלי,אני אוהב את השכונה כי תמיד יש מה לעשות,זה קרוב לרוב החברים שלי ותמיד כיף.

בבית אנחנו 5 נפשות, אמא,אבא,אח,אחות ואני.

אני האח הבכור.

אם היו שואלים את האחים שלי וההורים הם היו אומרים שאני ילד טוב ועושה שטיות לפעמים.

אני חושב על עצמי שאני ילד טוב ואם אני רוצה אני יכול להיות רציני ולהשקיע בכל דבר,רק צריך לאהוב את זה.

חלק שני-אני ומשפחתי

אמי נולדה בישראל בשנת 23.11.1981 ברמב”ם בחיפה.

 אבי נולד בישראל בשנת 24.4.1977 ברמב”ם חיפה.

אמי עובדת כגננת בגן עייריה בשכונת רוממה,אבי עובד בחברת בטון הנסון.

הוריי התחתנו ב20.9.2005

אירועים שזכורים לי הם הטיולים וחופשות בארץ ובחו”ל ובתי מלון.

דבר שזכור לי במיוחד

היא ההפלגה באוניה ליוון, כל יום עצרנו ביעד אחר וטיילנו שם

הוריי הכירו במכון כושר ולאחר 3 שנים נישאו.

מה שמייחד אותנו כמשפחה זה שאנחנו מטיילים רוב הזמן יחד במקומות בארץ.

חלק שלישי-סיפור העלייה

ההורים של סבתי עלו לארץ בשנת 1949,הכל התחיל בזה שאבא של סבתי עבד בקרבת הנמל שבעיר אזמיר שבטורקיה.

פעם בשבוע הוא ראה אוניה שעולה לארץ ישראל והחיידק לעלות לארץ דבק בו.

כל ערב היה מגיע הבייתה ומספר לאמא של סבתי על העולים לארץ,לבסוף הצליח לשכנע אותה לעלות לארץ.

הפרידה הייתה קשה,מלווה בבכי ודמעות,אבל ההחלטה הייתה סופית.

 הם השאירו שם את רוב הרכוש ועלו עם מספר מזוודות.

מטורקיה שטו במשך שלושה ימים באוניה רעעוה, במהלך השיט הם היו עולים לסיפון ושם למדו שירי ארץ ישראל לקראת העלייה.

כשהגיעו לארץ הם שוכנו בבית עולים בפרדס חנה.

למזלם כעבור מספר חודשים התפנתה דירה ברמלה, הם העמיסו את רכושם הדל על מכונית ויצאו לכיוון רמלה.

כתובת לבית לא הייתה,בעזרת שריקה משפחתית הצליחו למצוא את הבית.

הדירה הייתה דירת חדר גדולה מאוד ללא חשמל ,שירותים ומקלחת היו מחוץ לחדר בחצר.

בחורף הגשם דלף, המקלחת הייתה פרוצה לרוחות וגשם,הם נאלצו להתקלח בחדר בגיגית,את המים חיממו בפרימוס {כירה שפועלת בעזרת נפט}.

בלילה האירו את החדר בעזרת עששיות,לקראת הערב אמא של סבתי הדליקה את הפטיל של העששית,למחרת הייתה מנקה את המנורה וממלא את מיכל העששית בנפט לקראת הערב.

פעם בשבוע עבר איש עם עגלה ומיכל ענק מלא בנפט שבעזרתו הדלקנו את העששית,בישלנו אוכל וחיממנו את החדר בימי הקור.

כל יום עבר איש קרח ומכר גושי קרח,בעזרת הקרח קיררו את המים.

מכונת כביסה לא הייתה והם נאלצו לחמם מים כדי להרתיח את הכביסה,את הכביסה הרטובה ייבשו על חבל בשמש.

אחרי שמונה שנים הגיע החשמל והשמחה הייתה גדולה.

הילדים נצלו את האור שדלק ברחוב למשחקים כמו תופסת ומחבואים.