עבודת שורשים

חלק ראשון

שם פרטי

קוראים לי איתי.

 מקור השם איתי מגיע מהתנ״ך, שר המלחמה של דוד המלך קראו לו איתי.

הורי החליטו לקרוא לי איתי: מפני שהם אהבו את השם.

תאריך לידה

התאריך הלועזי שנולדתי בו:  6.6.2008.

תאריך הלידה הלועזי שלי: ג סיוון התשסח.

היום בשבוע שנולדתי בו: יום שישי

בית חולים שנולדתי בו: כרמל

המשקל כשנולדתי: 3.700

סיפור מיוחד שקרה שקשור ללידה שלי: ההורים שלי רצו ילד במשך 7 שנים ואז אני הגעתי.

לי זיכרון משמעותי: שגרנו בבית קטן וחם ונעים.

אבני דרך:

התחנכתי בגן:  אורן עד גיל  3

התחנכתי מגיל 3+: בגן סנונית

 באיזה בית ספר התחלתי את כיתה א: בבית ספר פיכמן

 האם עברת בית ספר כן עברתי בכיתה ב מבית ספר פיכמן לאלון:

זכור לי במיוחד מבית ספר יסודי: מסיבת הסיום שכולם מאוד התרגשו

  באיזו כיתה אתה לומד בכיתת: מתת. בחרתי ללמוד בכיתה זאת מפני שאני אוהב את המקצועות שלומדים בה.

חוגים ותחביבים:

חוגים שאני משתתף בהם: כדורסל

תחביבים שלי: לשחק משחקי מחשב

מספר פעמים בשבוע שאני משתתף בחוג: 4 פעמים.

הייתי רוצה לפתח תחביב: פיתוח משחקי מחשב

סוג סרטים אהוב: קומדיה

סדרות שאני אוהב לראות: כל הסדרות שנראות מגניבות

אני אוהב לשמוע: את כל סוגי המוזיקה

המאכל האהוב עליי: סושי

מקום וסביבת מגורים

‏רחוב מגורים בו אני גר: יגאל אלון

איפה גרתי בחיי: גרתי באותו רחוב תמיד אבל בבתים שונים

‏מה אני אוהב בשכונה שלי: ‏הבית ספר מאוד קרוב לבית

סיפור מיוחד: ‏פעם חזרתי מאוחר הביתה ‏וראיתי חזיר בר עם מלא ילדים

נפשות בבית:5 כולל אותי.

מי הן הנפשות:2  אחים ו2 הורים ואני

בעל חיים: יש לי כלבה קוראים לה ויני היא בת שנה ו3 חודשים והיא נקנתה בתל אביב בחרנו בבעל חיים זה ‏מפני שכל המשפחה אוהבת כלבים

אם הייתי שואל את האחים שלי הם היו אומרים שאני: ילד מציק

אם הייתי שואל את ההורים שלי הם היו אומרים שאני: ילד נחמד

אני חושב שאני: ילד בסדר

אייל

20.11.2012

כו מרחשון התשעג

ישראל

בית ספר אלון

איתי

6.6.2008

ג סיוון התשסח ישראל

בית ספר אליאנס

גיל מורייניס

14.6.2001

כג סיוון התשסא ישראל

למד בבית ספר אליאנס

גני מורייניס

16.5.1976

טז אייר התשלו

אוקראינה

עירוני ג

תחום עיסוק פסיכולוגיה

מיכאל מורייניס

29.4.1975

יח אייר התשלה

רוסיה

בית ספר אורט תל אביב

תחום עיסוק

הייטק

סאשה מורייניס

26.11.1948

כד מרחשון התשט

רוסיה

הבית ספר לא ידוע

תחום עיסוק מחשבים

ראיה מורייניס

19.4.1948

י ניסן התשח

רוסיה

הבית ספר לא ידוע

תחום עיסוק מורה לגרמנית

יוסף כריס

8.7.1952

טו תמוז התשיב

אוקראינה

הבית ספר לא ידוע

תחום עיסוק תחזוקה

אנה כריס

17.8.1954

יח אב התשיד

אוקרינה

הבית ספר לא ידוע

תחום עיסוק פסיכולוגיה

סיפור עליה של אמא שלי:

עלינו בשנת  1990, אני הייתי ילדה בת ,14 כמעט 14 עלינו עם אח שלי עם שני ההורים סבא סבתא. ושתי אחיות של אבא. סבא שלנו רצה לעלות לארץ והוא זה שאסף את כולם ואמר שצריך שצריכים לעבור לארץ ישראל הוא היה דמות מאוד דומיננטית ‏ אז הוא החליט שאנחנו צריכים לעלות לארץ ישראל כי הוא שמע ישראל יותר טוב ליהודים כי היו הרבה מקרים של אנטישמיות וגם כל מיני קללות וגם פחדנו להישאר שם וגם ורצינו חיים טובים יותר. עלינו מאוקראינה. אני בעצם גדלתי בעיקר אצל סבא וסבתא, ההורים שלי כל הזמן  עבדו, שיפצו את הבית והם לא היו בבית הם היו מאוד מאוד עסוקים לכן רוב הזמן הייתי אצל סבתא וסבא. כשהגענו לשדה תעופה סבא אמר שהוא רוצה לנסוע לנתניה וגם שתי אחיות שלו, החליטו שהן נוסעות יחד איתו. 

כי הוא שמע באיזה תוכנית שבנתניה עיר יפה ואמא שלי לא רצתה לגור לנתניה היא שמעה מאחת הקולגות שלה ש‏היא גרה בקרית ים והחליטה לבוא אליה ולהתחיל בתקופה ראשונה לגור אצלו גם כן הזמינו אותנו לגור אצלה תקופה ראשונה וככה בעצם לצערי דרכינו נפרדו סבא סבתא ושתי דודות שלי עם המשפחות שלהם בני דודים שלי נסעו לנתניה הם גרו שם בבית מלון ואנחנו אני אמא אבא ואח שלי גרנו אצל ‏מכירים של אמא שלי בקרית ים. המכרים עלו שנה לפנינו. היה מאוד מצחיק אנחנו כל המשפחה ישנו בחדר אחד היה אסור להוריד מים בשירותים אסור לשטוף כלים ולשטוף מים צריך להשתמש במים שקודם השתמשו בו וגם המקלחת הייתה מאוד מאוד קשה להתקלח כי לא היה הרבה כסף למים מים. וגם חשמל זה היה מצחיק וגם כשראיתי מהחלון ‏כשראיתי אנשים עם כיפות מהחלון חשבתי שזה יהודים נמצאו כובעים מיוחדים שלא ישרפו להם הראש חשבתי איזה גאונים הם שהם יצרו כזה כובע שבכלל לא מפריע על הראש.

אנחנו לא ידענו עברית אז היה קצת קשה, ניסינו להתחבר לילדים אחרים בגן שעשועים אבל לא כל כך הצלחנו בעיקר אמרתי לאח שלי שילך  לדבר עם הילדים ‏אמרתי לו לשאול ילדים בגן שעשועים האם אתה יודע עברית אבל במקום זה הוא התבלבל ואמר האם אני רוסי יפה ולא הבין למה כל הילדים הסתכלו עליו וברחו אחר כך הבנו שבעצם הוא שאל אם אני רוסי יפה במקום האם אתה יודע עברית. ‏הגענו באוגוסט וכל החודש ישבנו לבד בבית והוא אצל המכרים האלו של אמא. היה שם סירחון גדול כי הם לא יצאו וגם כן כל הזמן חסכו וגם אמא ואבא מאוד מאוד עסוקים. וגם התחילה מלחמה היינו מאוד מפוחדים. ישבנו רוב הזמן בבית. ואז בספטמבר הלכתי לבית הספר ובבית הספר הכניסה ‏הכניס אותי לכיתה של ישראלים שלא הבנתי מילה ממה שהם אומרים פשוט עמדתי באמצע כיתה והתחלתי לבכות למרות שהייתי בכיתה ט׳ אבל בכיתי. ואחר כך ילדה אחת שמתברר שכן יודעת רוסית, ודיברנו איתה. ואז  ילד אחד שאמר איך גרתם ברוסיה אין שם אפילו ים איך הסתדרתם.  ‏למדתי באולפן ובאולפן הייתה אצלי מורה רזיאל היא הייתה מאוד מוזרה נראית מוזר מדברת מוזר מתנהגת מוזר זה פעם אחת כשהגיע פורים לבשתי מסיכה של מכשפה, היא אמרה שהמסיכה מחמיאה לי הרבה יותר מאשר כשאני בלי מסיכה. וגם לא הצלחתי ללמוד עברית שעה שלמה ניסיתי היו לנו שיעורים באולפן ואחר כך כמה פעמים בשבוע בכיתה רגילה של ישראלים ושאר השבוע באולפן

‏במקום ללכת לכיתה וללמוד אנחנו הלכנו לבלות עם הכיתה של האולפאן ובלינו בכל מיני פארקים והיה ממש כיף. פעם אחת אמרנו למורים שאנחנו נוסעים עם ההורים לנופש ולקחנו אוהלים ולהורים אמרנו שאנחנו נוסעים לנופש עם הבית ספר ובסופו של דבר תכננו לנסוע לבד בלי בית ספר בלי ההורים רק אנחנו ‏לצערי הרב מישהו גילה את התוכנית הזאת ולא נתנו לי לנסוע אבל החברים שלי כן נסעו, הבעיה שבלילה הם עצרו במקום שאסור לישון בו כי זה היה מקום של שדה קרבי כאילו ששם היו אמונים צבאיים וסילקו אותם משם באמצע הלילה כי זה היה מסוכן לחיות שם באמצע הלילה והם נסעו הביתה.