חיסונים למען חיים בריאים

                    פייק ניוז

התפרצות מגפת הקורונה הובילה להתגייסות מאומצת של מדענים, מדעניות וצוותי
רפואה, המשקיעים לילות כימים בחקר נגיף הקורונה CoV2-SARS והמחלה -COVID-19.

בשעת מגפה, פרסום מידע מוכח ומהימן יכול לעזור ואף להציל חיים. אך מחקרים
מדעיים דורשים זמן, גם אם עובדים בכל הכוח 24 שעות ביממה, ולעיתים מתעוררות שאלות שהמדע עדיין לא הספיק לתת עליהן תשובה. במקביל להתפרצות מגפת הקורונה התרחשה התפרצות של תופעה מסוכנת לא פחות של הפצת מידע כוזב ומטעה באמצעות אתרי האינטרנט, הודעות וואטסאפ והרשתות החברתיות. המידע לעיתים מפחיד ולפעמים אף מסוכן ועלול להוביל לנזק. ארגון הבריאות העולמי אף כינה את התופעה בשם אינפודמיה – מגפת מידע.

                        דרכי מניעה

הקורונה מתפשטת מדרכי הנשימה של אדם חולה בעיקר בעת עיטוש או שיעול. הטיפות הניתזות בזמן השיעול או העיטוש יכולות להישאף על ידי אנשים אחרים או לנחות על משטחים. אם נוגעים במשטחים הנגועים ולאחר מכן נוגעים בפה, באף או בעיניים, יש סכנת הדבקה.

ישנם כמה אמצעים שעלינו לנקוט כדי למנוע הידבקות בקורונה:

1.עטיית מסכה

2. לשמור על מרחק של שני מטר אחד מהשני

3. שטיפת ידיים מרובה למקרה שנגענו במשטח מזוהם

4. חיסונים

                    החיסון של פייזר

הרנ”א מהחיסון נכנס לתאי המחוסן. הוא נכנס לציטופלסמה )החלק העיקרי( של התא אך לא לגרעין.
הרנ”א נקרא על ידי מכונות יצירת החלבונים וחלבון הספייק של וירוס הקורונה נוצר.
מכאן התהליך דומה לזה של חיסוני הדנ”א: החלבון מופרש וגם חלקי החלבון מוצגים על פני התאים. בהתאמה, נוצרת תגובה של תאי B עם יצירה של נוגדנים יעילים, ותגובה של תאי T עם יצירה של תאים הנושאים קולטן תאי T יעיל. התא אצל האדם המחוסן לומד לזהות את החלבון של הוירוס וברגע שיהיה מפגש מערכת החיסון תדע לתקוף אותו. בעצם בחיסון אנו מלמדים את תאי גוף האדם לזהות את החלבון של נגיף הקורונה ולתקוף אותו.