ספר זה מרכז את תקצירי ההרצאות בכנס התמחות מחקר והערכה לשנת תשפ”א.

הוא מוגש כספר מקוון ואנחנו מקוות כי הוא ישרת אתכם באופן מיטבי.

בהמשך הספר תמצאו את סדר היום של הכנס ולאחריו את תקצירי ההרצאות על פי סדר ההצגה בכנס.

מאחלות כנס מוצלח לכולנו,

נעמי וניבה

תמוז תשפ”א

מושב 

העצמה, הנעה, התפתחות וזהות

The aim of the research is to test the religious identity development of students in religious Mechina gap-year programs in light of a lack of research on both: the topic and the field. The theoretical basis is the Eriksonian and neo-Eriksonian theory. Based on 158 interviews with 20 interviewees from three Mechina gap-year programs over 1.5 years, two main models of religious identity development were found built on three components. These components have the potential to integrate identity theories and should be taken into account in any measure which explores religious identity.

Understanding volunteers’ motivation provides precious insights for sports administrators that can aid in their work with volunteers. While previous volunteer motivation research had been conducted with a multitude of sporting events and initiatives, the current study aims to make a distinctive contribution to this field by exploring the Israeli perspective of volunteers’ motivation using the functional approach. Empirical data were obtained from a sample of 115 volunteers who registered for the 2015 European Short Course Swimming Championships in Netanya and the 2016 32nd European Rhythmic Gymnastics Championships in Holon. They completed the ‘Volunteer Motivation Scale for International Sporting Events’ (VMS-ISE) modified questionnaire. The validity of the VMS-ISE was replicated by confirmatory factor analysis. Chi-square tests are then undertaken to explore relationships with other variables. The results indicate that age is a significant demographic variable as ‘extrinsic rewards’ and ‘career orientation’ were highly valued in volunteers under the age of 25. At the same time, the ‘community involvement’ factor was especially high in people over the age of 65.

תכניות בנושא העצמה כלכלית עבור נשים, זכו בשנים האחרונות לחשיבות רבה באזור הרשות הפלסטינית. הבעיות החברתיות המורכבות, כמו אלימות נגד נשים, עוני, מחסור במקומות עבודה ועוד,  אשר כרוכים במצב הפוליטי- מדיני המורכב, הביאו את הרשות, להתמקד באופן ספיציפי בנשים. זאת גם משום שהן, לעיתים, הגורם המפרנס העיקרי.

במקביל, מבחינה מחקרית עולות בעשורים האחרונים גישות בתחום העצמה כלכלית עבור נשים. גישות אלו מתייחסות להעצמת נשים ומעמדן בחברה כאחד ממאפייני ההנעה העיקריים בגלגלי הכלכלה.

המחקר הנוכחי מבקש לחקור את משמעות תהליך ההעצמה בתכנית הכלכלית עבור אותן נשים אשר פתחו עסקים באזור הגדה המערבית, ובוחן מהי תפיסת הצלחה בתכנית העצמה הכלכלית מנקודת ראותן של המשתתפות עצמן, ומהן ההשלכות של התכנית על חייהן.

8 נשים שסיימו תוכנית כלכלית והקימו עסק משלהן רואיינו ראיון איכותני מובנה למחצה בזום (עקב הקורונה). לאחר תכתוב נערך ניתוח תוכן קטגוריאלי שהעלה שלוש קטגוריות עיקריות:

• משמעות תכנית ההעצמה והתהליך עצמו עבור המשתתפת עצמן
• תרומת התכנית למשפחה ולנשים עצמן, בהיבטים שונים.
• המניעים האישיים התורמים להצלחה בתכנית (כגון, הגשמת חלום של ילדות, רצון להוכחה והגשמה עצמית ועוד).

ממצאי המחקר משקפים את ההשלכות של תוכניות להעצמה כלכלית הן כגורם לשינוי חברתי והן  כגורם לשינויים במישור המשפחתי. ממצאים אלו, עשויים  להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות ברמת המדיניות ולהביא לתפיסה מחקרית חדשה בכל הקשור בתכניות להעצמה כלכלית.

דחייה חברתית ותופעות בריונות בקרב ילדים בגיל בית הספר היסודי נבחנו בעיקר מנקודת מבט פתולוגית המתמקדת בילד הדחוי או בקבוצה הדוחה. הסברים אלה, חסרים הסבר התפתחותי נורמטיבי לעלייה גורפת בתופעת הדחייה החברתית. מחקר זה  בדק הגישות השונות העוסקות בהתפתחות בחביון ומציע הסבר התפתחותי לתופעת הדחייה החברתית.

במחקר איכותני זה רואיינו 12 קבוצות מיקוד של 140 ילדים ישראלים בכיתות ד–ה. נערך ניתוח תוכן שהעלה תימות מרכזיות. בשונה מההסברים שהוצגו בספרות עד כה, המחקר הנוכחי, אישר פרספקטיבה התפתחותית נורמטיבית, וזיהה את התפקיד ההתפתחותי שממלאת  דחייה חברתית בשלב החביון.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שהתפתחות העצמאות האישית ותהליך הספרציה אינדיוידואציה האישיים של הילד, מתרחשת בתוך ובמקביל לקבוצה של חבריו לכיתה. קיומה של קבוצה מגובשת ועצמאית הכרחית להתפתחות אישית זו. תהליכי האוטונומיה כוללים דחייה חברתית, נורמות חברתיות, נורמות חברתיות שליליות, המזוהות כמובילות לדחייה חברתית.

למחקר זה השלכות מעשיות על אנשי חינוך ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. מחקר זה מציג גישה אחרת שמאפשר טיפול שונה בדחייה חברתית. טיפול ששם את הדגש בסיפוק הצורך ההתפתחותי של הילדים בגיל זה, השגת עצמאות ולכידות קבוצתית. דבר שיוביל להפחתה בצורך שלהם לשימוש בדחייה חברתית  בנוסף, נידונו כיוונים למחקר עתידי בהתאמת גישה חינוכית חדשה לצרכים ההתפתחותיים של ילדים בגיל החביון.

מושב 

הוראה ולמידה מקרוב ומרחוק

מדיניות ההכלה הובילה לכך שמספר המורים המתמודדים עם קשיים מהותיים בתחום הכתיבה גדל משמעותית. כתיבה היא תחום מרכזי בהוראה, עם זאת, לא נמצאו מחקרים שבחנו היבטים רגשיים ומקצועיים המאפיינים מורים עם קשיים בכתיבה הידנית ובכתיב. מחקר זה בחן היבטים אלו בקרב מורים.

המשתתפים במחקר איכותני זה היו 20 מורים עם קשיי כתיבה שלמדו חינוך מיוחד במכללות לחינוך. ראיון עומק מובנה למחצה נערך במקום שבחרו המרואיינים. הניתוח נעשה באמצעות סיווג תכני הראיונות לקטגוריות ולתת-קטגוריות. לקבלת טריאנגולציה שלושה חוקרים בחנו בנפרד את הראיונות ונערך דיון משותף.

הממצאים מגלים כי קשיי כתיבה מנוהלים בו זמנית בשלושה מעגלי שיח – התוך-אישי,  המשפחתי והבית-ספרי. השיח נע על ציר דו-קוטבי – של הדרת האדם עם הקושי ובידולו מחוגים חברתיים לעומת הכלתו ושילובו בחוגים אלו. דרך בחינת שיח זה נבחנו היבטים רגשיים ומקצועיים של מורים עם קשיי כתיבה על-פי תפיסתם. כאשר חוויות התלמידים או המורים עם קשיי כתיבה משחזרים תחושת כישלון, השיח מדיר ופוגע. בעוד חוויות מעצימות משנות את השיח הפנימי למכיל. ממצאי המחקר מלמדים כי למורים תחושות מעורבות ביחס לקשיי הכתיבה שלהם. מחד הם תופסים אותם כמגבילים וחווים בגינם קשיים רגשיים. מאידך, הם תופסים את ההתמודדות עם הקשיים כמעצימה הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. ההתמודדות מאפשרת להם להבין את תלמידיהם, להכילם ולסייע להם להתמודד עם קשייהם באופן יעיל. ייחודיות המחקר היא בהדגשת החשיבות של שיח מכיל ובמתן דרכים לחיזוק שיח זה בקרב אנשים עם LD בכלל ועם קשיי כתיבה בפרט.

מילות מפתח: מורים, קשיי כתיבה, הכלה, תפקוד רגשי, תפקוד מקצועי, הכשרת מורים, מעגלי שיח.

מחקר זה נערך בסיוע מכון מופ”ת, מכללת תלפיות ומכללת סמינר הקיבוצים.

נוירופדגוגיה הינו תחום מחקר בינתחומי המבקש לתרגם ידע ממחקר נוירו-מדעי על הוראה ולמידה לפרקטיקה חינוכית על מנת להתמודד ולשפר את התוצאות החינוכיות.

עם זאת, מכשולים רבים קיימים בהצלחה של ממשק בין מדעי המוח לחינוך. אחד המכשולים הינו התפשטות הנוירומיתוסים .

במטרה לגשר על הפער בין מחקר מדעי המוח לפרקטיקה חינוכית  נבחן יעילותו של קורס ייעודי להעלאת המודעות של מורים לפרשנות שגויה של ממצאים מדעיים ולאמונה בנוירומיתוסים, מה שעלול לפגוע בסופו של דבר בהוראה.

לשם כך 132 מורים למדעים, היסטוריה וסטודנטים להוראה ענו על סקר מקוון שכלל היגדים המציגים נוירומיתוסים וידע כללי על המוח, לפני ולאחר השתתפות בקורס ‘הוראה ולמידה מבוססת מוח’ במסגרת לימודי תואר שני בחינוך.

ממצאי המחקר עולה כי יותר מ-80% מהמורים למדעים ו- 60% מהמורים להיסטוריה האמינו ב-6 מתוך  15 נוירומיתוסים וכן, יותר מ-90% מהמורים למדעים ו-80% מהמורים להיסטוריה הציגו ידע כללי על המוח ב-8 מתוך 17, ממצאים אילו מחזקים בעוצמה גבוהה את הממצאים בספרות שם מורים הסכימו עם 49% מההצהרות על נוירומיתוסים  והידע כללי של המוח היה סביב 70%.

לא חל שינוי מובהק באחוז התשובות השגויות לאחר הקורס בקרב המורים למדעים, כמו”כ השתתפותם בקורס שיפרה את הידע הכללי שלהם על המוח.

לעומתם, בקרב המורים להיסטוריה אשר אינם עוסקים במפורש עם מדעי המוח במהלך הכשרתם, נמצאו הבדלים מובהקים באחוז התשובות השגויות, כאשר אחוז התשובות השגויות היה גבוה יותר לאחר הקורס. למרות שהשתתפותם בקורס שיפרה את הידע הכללי שלהם על המוח.

בקרב המורים למדעים והיסטוריה, המשתנה זמן מענה על הסקר נמצא כמנבא נוירומיתוסים.

בקרב המורים למדעים המשתנה גיל המורה נמצא כמנבא נוירומיתוסים, כלומר, ככל שהמורה היה מבוגר יותר, אחוז האמונה בנוירומיתוסים היה גדול יותר. בקרב מורים למדעים והיסטוריה שכיחות אחוז תשובות נכונות (אוריינות) נבאה אחוז גבוה יותר באופן מובהק של נוירומיתוסים.

ממצאים אלה מראים כי הכשרה בחינוך במדעי המוח יכולה לסייע ולהפחית את אחוז הנוירומיתוסים  אך אינה מבטלת את האמונה בהם וניכר כי ידע כללי נרחב יותר על המוח אינו מגן על המורים מהאמונה בנוירומיתוסים.

מילות מפתח:  הוראה מבוססת מוח, בינתחומי, נוירומיתוסים, אוריינות מדעי המוח

Keywords: Brain-based teaching; Interdisciplinary; Neuromyths; neuroscience literacy

Learning vocabulary is an essential component in the English as a second language curriculum. With Covid 19, learning has shifted to synchronous and asynchronous settings. The usefulness of these settings on vocabulary acquisition has not been studied in a current multifaceted framework. This pilot study examined the effectiveness of Zoom breakout rooms synchronous setting and H5P interactive asynchronous setting on academic vocabulary acquisition in dual aspects, namely, word knowledge and learner perception. To this end, vocabulary knowledge scale tests (pre-post) and feedback and reflection tasks were administered to a convenience sample of 20 students enrolled in an advanced English course. Results revealed significant differences between pre-post word knowledge in both synchronous and asynchronous settings. This finding is consistent with prior studies which found computer-based settings beneficial for vocabulary acquisition. However, there were no significant differences between the two in relation to word knowledge and learner rating. In other words, no setting was found more effective than the other in both aspects. Nevertheless, the reflection component shed light on the different affordances each setting provided for learners. The practical implications that are drawn from these findings support the mixed approach, recommending incorporating both synchronous and asynchronous settings in the curriculum. This may enable practitioners to design varied learning settings that cater to learners’ different needs when acquiring new academic vocabulary and thereby enhance student engagement and maximize learning outcomes.

Keywords: synchronous and asynchronous settings, vocabulary acquisition, academic word list, English second language, Zoom breakout rooms, H5P, student perception

בורטון קלארק (1960) במאמרו cooling out in higher education, העלה את הקונפליקט שבין הציפייה למצוינות אקדמית, לבין מימוש הזכות השיוויונית להשכלה גבוהה, ובכך למעשה איתגר  לראשונה, גם אם באופן סמוי, את האתוס האקדמי.(Burton Clark, 1980)

מאז הנגשת הידע של ההשכלה הגבוהה בעקבות מהפיכת התקשוב, הלכו והתעצמו ההשפעות ההדדיות שבין התקשוב והגלובליזציה והשפעותיהן המהותיות על האקדמיה. בנוסף אפשר להבחין בתהליכים מואצים: המחקרים ההומנסטיים מצטמצמים ואילו תחומי המחקרים היישומיים משגשגים. בנוסף, המחיצות שהיו קיימות לגבי הסטטוס והממסד האקדמי נסדקו, והציפיות מהאקדמיה משתנות, והתפיסה המסורתית של האתוס האקדמי כאבן הראשה עוברת תמורות.

מחקר זה בוחן את תפישותיהם את האתגרים  השונים ואת התמודדותם של דוקטורנטים במסלולי מחקר ‘עצמאיים’ בתחומים של מדעי החברה והרוח, אשר בוחרו במסלולי למידה מרחוק בחו”ל הכרוכים בדרך חדשה ושנה מאלו של מסלולי הלימוד המסורתיים בישראל.

במחקר השתתפו 8 מרואיינים, נערכו ראיונות פתוחים למחצה כאשר חלק מהראיונות נערכו בזום מפאת הקורונה, וחלק פנים אל פנים. ניתוח נתונים העלה קטגוריות ראשיות ותתי קטגוריות.

הממצאים מאירים נקודות מבט ביקורתית אודות הממסד האקדמי הישראלי ובזה ייחודם וחשיבותם. התימות העיקריות משקפות את הסיבות להעדפת הלימודים לתואר השלישי במסלול “למידה מרחוק” על פני למידה במסלול המסורתי באוניברסיטאות הישראליות, כשבראשן משבר אמון בין החוקרים העצמאיים לממסד האקדמי הישראלי. האקדמיה בארץ נתפשת כקהילה סגורה הנאחזת בעקרונות האתוס האקדמי, על אף שהמחקר בתחומים של מדעי הרוח והחברה מצטמצם, בעוד שהממסד האקדמי  “מוחל על קדושת האתוס” לגבי המחקר במדעים מדוייקים ופועל על פי מודלים התואמים חברות מסחריות ולעיתים נוגדים את עקרונות האתוס האקדמי.

המסקנה העולה היא הצורך בבחינה מחודשת של יחסי הגומלין בין החוקרים העצמאיים במדעי החברה הרוח לבין הממסד האקדמי ותפקידה של המדינה בעיצוב מערכת יחסים זאת.

מושב

מדיניות, שפה וחברה

התיקון האחרון לחוק החינוך המיוחד בישראל  נכנס לתוקפו ב-2019 ויישומו מהווה חלק ממהלך המקדם הכלה והשתלבות של תלמידים עם מוגבלויות במערכת החינוך. בדיקת השינויים בחוק מאפשרת בחינה מעמיקה של התמורות במדיניות החינוך המיוחד בישראל ואת התגובות אליהם על ידי אזרחים שהחוק רלוונטי לחייהם, כהורים לתלמידים עם מוגבלויות.

המחקר נשען על תיאוריות של מדיניות מלמעלה ומדיניות מלמטה, יחסי הכוח ביניהן, הממשקים המשותפים שלהן והשפעותיהן ההדדיות. חשיבותו של המחקר הינה בניתוח התגובה של הורים לתלמידים עם מוגבלויות כמושאים של שינויים מדיניים המגיעים מלמעלה ומושפעים מהתיקון לחוק.

שאלות המחקר בחנו את האופן בו תופסים את ההורים את השינוי בחוק, כיצד הם רואים את השפעות יישומו על ילדיהם, מה היו מבקשים לשנות בו וכיצד משפיעה תקופת המגפה (הקורונה) העולמית על כל אלה.

במחקר השתתפו 21 הורים מרחבי ישראל, לכולם ילדים בגילאי בית הספר עם מוגבלויות שונות. שיטת המחקר התבססה על הפרדיגמה האיכותנית פנומנולוגית. נערכו 13 ראיונות עומק עם ההורים באמצעות תוכנת הזום ו-8 מפגשי פנים אל פנים..הממצאים העולים מתוך הראיונות מעידים על האכזבה של ההורים מהאופן בו מיושם התיקון לחוק ומהשפעתו של יישום זה על ילדיהם הלומדים במסגרות של החינוך הרגיל. ממצאים אלו מתלכדים לכדי ארבע תמות עיקריות: הראשונה מתייחסת לתחושת ההורים כי ילדיהם מוסללים לחינוך המיוחד על אף שהם יכולים להפיק תועלת רבה מהחינוך הרגיל, התמה השנייה עוסקת בקשיי ההתמודדות של ההורים אל מול המערכת, התמה השלישית מתמקדת בוועדות האפיון והזכאות שמחליפות את וועדות ההשמה, והתמה הרביעית בוחנת את שלוש התמות הראשונות בהתייחס להתנהלות בזמן מגפת הקורונה. הממצאים מצביעים על כך, שעל פי תפישת ההורים המדיניות מלמעלה שהונחתה מכנסת ישראל וממשרד החינוך אינה פוגשת את צרכיהם של התלמידים.

Non-governmental organizations (NGOs) are becoming increasingly important participants in educational and academic programs and in reshaping and implementing education policy. This study explores governmental policymakers’ perceptions and reactions to NGO involvement in the design, implementation, and evaluation of education policy. We applied a qualitative research method, conducting in-depth interviews with ten senior policymakers in Israel’s Ministry of Education. The interviews provided comprehensive views and evidence regarding the involvement and engagement of the Ministry of Education with NGOs, and the impacts and implications for education policy. We utilized an inductive process of condensing, encoding, categorizing, and theorizing to analyze the data. Our findings yielded three major themes: (a) intersectoral partnership policies in education and mechanisms for their implementation, (b) budgeting and engagement policies that reexamine mutual responsibility models in education, and (c) the benefits of the intersectoral partnership to advancing education goals. This study expands the knowledge of policymakers’ attempts to lead change, from methods and strategies of centralized and bureaucratic governance through community networks that constitute an intermediate path to realizing social and educational goals in the age of privatization and commercialization in education.
Keywords: NGO, policymakers, education policy implementation, privatization, intersectoral partnership

חקר המוזיקה היהודית הקדומה, הינו שדה מחקר שבו רב הנסתר על הנגלה. מונחים רבים המשויכים לקונטקסט מוזיקלי ומובנם של שמות כלי נגינה שונים הנזכרים במקרא, בספרות בית שני ובספרות התנאים, אינם ברורים דיים ויש שאלות רבות בנוגע לפירושם. מסיבה זו, מגילת המלחמה ממגילות מדבר יהודה הינה אחד המקורות החשובים ביותר עבור המחקר הארכיאו-מוזיקולוגי של העת העתיקה בכלל ושל ימי בית שני בפרט. זאת לא רק בשל המקום הנרחב שניתן במגילה לתיאור השימוש בחצוצרות ובשופרות במלחמה, אלא בעיקר בשל ייחודיותו ונדירותו של תיאור זה, אשר אין כמותו באף חיבור יהודי קדום, וגם לא בחיבורים הלניסטיים או רומאיים. תיאור זה כולל פירוט של השלבים בהם הכוהנים עושים שימוש בסוגים שונים של חצוצרות כדי לכוון את הכוחות הלוחמים, ושל השמעת השופרות בידי הלויים והעם במטרה לגרום לפחד בקרב האויב. בנוסף, במגילה מפורטים סוגי הקולות המושמעים במלחמה בחצוצרות ובשופרות, תוך שימוש במונחים טכניים ומוזיקליים שמשמעותם אינה תמיד ברורה.

במחקר זה בחנתי מחדש את הפרשנויות שניתנו עד כה למונחים הנזכרים במגילת המלחמה, המתארים את הקולות שהושמעו בשדה הקרב בחצוצרות ובשופרות והצעתי להם פרשנויות חדשות. כמו כן, בחנתי את האופן בו נעשה שימוש בחצוצרות ובשופרות בשלבים מסוימים של המלחמה והצעתי מספר דרכים להבנת האופן בו נעשה השילוב האקוסטי בין כלים אלו במלחמה ואת מטרתו. בנוסף לתרומת מחקר זה להבנת המונחים הקוליים המופיעים במגילת המלחמה, הוא גם פותח צוהר להבנת שפה מוזיקלית עשירה שהייתה שגורה בפיה של כת מדבר יהודה ואולי אף בקרב קבוצות נוספות בימי בית שני.

מחקר זה עוסק ברשימה המשותפת שהיא תוצאה של איחוד בין ארבע מפלגות: החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד”ש), הרשימה הערבית המאוחדת (רע”מ), הברית הלאומית הדמוקרטית (בל”ד), והתנועה הערבית לשינוי (תע”ל). התקופה הנחקרת מתפרשת בין מארס 2015, כאשר הרשימה המשותפת הוקמה לראשונה ועבור בארבע מערכות בחירות מהכנסת ה-20 ועד הכנסת ה-23.  המתודולוגיה האיכותנית של המחקר התבססה על ראיונות עם 45 מרואיינים שכללו חברי כנסת מכהנים, , חברי כנסת בעבר, עוזרים פרלמנטריים בהווה ובעבר, חברי ועדת הפיוס, עיתונאים ופרשנים פוליטיים, וכן אקדמאים מהחברה הערבית.

מהממצאים עולה כי מה שמנע את איחוד המפלגות הערביות לפני הבחירות לכנסת ה-20 הוא אחוז חסימה נמוך יחסית (2%) אל מול אידיאולוגיות שונות בתכלית של המפלגות הערביות. כמו כן נמצא כי הגורמים העיקריים להקמת הרשימה המשותפת במרץ 2015 כללו בין היתר את העלאת אחוז החסימה ל-3.25% והחשש כי ללא איחוד לא יכנסו לכנסת, יאבדו את כספי מימון המפלגות, המעמד והתנאים הנלוים לחברי הכנסת (משכורת, דרכון דיפלומטי, תקציב שמירת קשר עם הציבור, כח ומעמד חברתי). זאת ועוד, מהמחקר עולה כי הגורם העיקרי להתפרקותה של הרשימה המשותפת ערב הבחירות באפריל 2019 נוגע להשפעות שליליות של משבר הרוטציה בין חד”ש לבל”ד והמחלוקות שעלו מכך ואילו הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת ערב הבחירות בספטמבר 2019 קשור לאיבוד שלושה מושבים כתוצאה מהזעם הציבורי על התפרקותה של הרשימה המשותפת והירידה המשמעותית באחוזי ההצבעה לאחר הפיצול. אירוע פיצול נוסף התרחש ממש בסוף כתיבת המחקר, בפברואר 2021 ונתן חיזוק לממצאים לגבי השותפות המעורערת הנתונה ללחצים מגוונים ומתמידים. פיצול הרשימה המשותפת עם הגשת הרשימות, פיצול שני בתוך שנתיים, הבהיר סופית שלציבור הערבי יש עוד דרך ארוכה לעשות עד לאחדות פוליטית משמעותית.

מהמחקר עולה כי השפעתה של הרשימה המשותפת על הזירה הפוליטית הישראלית הייתה שולית בעיקר בגלל מפלגות חד”ש ובל”ד, בעלות האידאולוגיה האנטי ציונית, אשר אינן משכילות להפוך לשחקן פוליטי אפקטיבי ואינן מוצאות דרכים יצירתיות להשפיע ולרשום הישגים חשובים למגזר הערבי. הן אינן מצליחות לקדם את מגור הפשיעה והאלימות, שיפור המצב הכלכלי, טיפול בעוני ובאבטלה, הסדרת התכנון והבנייה, שילוב צעירים ערבים בתעסוקה ובמוסדות להשכלה גבוהה, ועוד. על פי ממצאי המחקר הנוכחי,  הציבור הערבי אכן רוצה להשתלב בחברה, להשפיע על הפוליטיקה בישראל ולקדם את במגזר הערבי במדינה.

מחקר זה מקדם את ההבנה לגבי ההתנהלות הפוליטית של המגזר הערבי,   מעשיר את הספרות בתובנות חדשות ואולי אף יוכל להצביע למובילי הציבור הערבי על דרכי פעולה לטובת הציבור הזה ולטובת המדינה כולה.

Maghar dialect hasn’t been addressed extensively by dialect researchers. The aim of this paper was to investigate the dialectical differences between the three religious categories in this village. This study based on fieldwork conducted on Maghar citizens during the years 2016-2017. For this paper, I compared the data of six recorded texts of Druze, Muslim, and Christian elderly women. The comparison was conducted in phonology, morphology, syntax, and semantics. The result reveals that the main differences were in phonology and morphology. This result is consistent with results from previous studies on dialectical differences between various religious categories. However, more research is required with additional informants, especially in the semantics of unmentioned fields. 

Keywords: Palestinian dialects, dialectical differences, religion categories, Maghar.