מטיילים בסיצילייה

יום ב-19.7-קטניה-סירקוזה

סירקוזה (Siracusa)

העיר סירקוזה שוכנת לחופו המערבי של דרום האי, כתשעים קילומטר מדרום-מערב לקטניה. העיר נוסדה בשנת 734 לפני הספירה, ובתקופת השלטון היווני הייתה מהערים היווניות החשובות בעולם. נשתמרו בה עתיקות מאותה תקופה, המהווים את האטרקציה המרכזית בה.

החלק העתיק והמעניין בעיר הוא רובע אורטגיה (Ortegia), הממוקם על אי קטן. בכיכר פנקלי (Piazza Pancali) שבאורטגה שוכן מקדש אפולו (Tempio di Apollo). המקדש היווני הוקם במאה השישית לפני הספירה, ובמרוצת השנים שימש המבנה לצרכים שונים בתכלית, ביניהם ככנסייה ביזנטית, כנסייה נורמנית, ומסגד. בכיכר דואומו (Piazza Duomo) הסמוכה שוכן מקדש נוסף, מהמאה החמישית לפני הספירה. באורטגיה נמצא המעיין Fonta Aretusa. האגדה מספרת כי אלפיאוס, אל הנהרות, רדף אחרי הנימפה ארטוזה, עד אשר אלת הציד דיאנה הפכה אותה למעיין. אלפיאוס לא ויתר והפך את עצמו לנהר המזין את המעיין.

בפארק הארכיאולוגי ניאפוליס (Parco Archeologico della Neapolis) שמחוץ לרובע נכללות עתיקות יווניות ורומיות, כמו התיאטרון היווני (Teatro Greco), האמפיתיאטרון הרומאי (Amfiteatro Romano), מחצבת גן עדן (Latomia del Paradiso) ועוד. בארמון בלומו (Palazzo Bellomo) בן המאה ה-13 שוכן מוזיאון אמנות.בכיכר סן לוסיה (Piazza San Lucia) שוכנת כנסייה עתיקה המוקדשת לסן לוסיה, פטרונית העיר סירקוזה, ומתחתיה קטקומבות. קילומטרים ספורים ממערב לעיר נמצאת טירת איוריאלוס (Euryalus Castle) בת המאה החמישית לפני הספירה. בקיץ, כשהטמפרטורות עולות, מוקד המשיכה העיקרי הוא החופים, ובמיוחד חוף Fontane Bianche.

לינה-טאורמינה

יום ג’ -20.7.21

טאורמינה (Taormina)

העיר טאורמינה שבצפון-מזרח סיציליה היא יעד התיירות הראשון במעלה באי. זוהי עיר יפהפייה ובה בתים עתיקים וציוריים, גנים וגלריות, והיא בנויה על שיפולי מצוק, משקיפה אל הים מצד אחד ואל ההר אתנה המושלג מצד שני. המיקום המצוין והתשתית התיירותית המפותחת הופכים אותה לבסיס נוח ליציאה לטיולים באזור. שמה של טאורמינה כיעד נהדר יצא לה כבר במאה ה-18, כשיוהן וולפגנג גתה תיאר אותה כחתיכה מגן עדן. הצלם ווילהלם פון גלודן הגיע לעיר שלוש שנים אחריו וצילומיו פרסמו את טאורמינה בקרב שועי עולם. בין המבקרים שנהרו לעיר היו אינגמר ברגמן, פרנסיס פורד קופולה, מרלן דיטריך, ד.ה. לורנס, טרומן קפוטה, אוסקר וויילד, פרדריקו פליני, קארי גרנט, אליזבת טיילור, וודי אלן, גרגורי פק, מרסלו מסטרויאני ועוד.

נעים ללכת במדרחוב החוצה את העיר, קורסו אומברטו (Corso Umberto), שלאורכו חנויות, מסעדות ובתי קפה. ברחוב מצויים גם בניינים מעניינים כמו פלאצו קורבג’ה (Palazzo Corvaja), שהיה מקום משכנו של הפרלמנט הסיציליאני במאה ה-14, מגדל השעון (La Porta di Mezzo) הימיביניימי, כנסיית האם (San Nicola) ועוד. ברחוב ניצבת כיכר דואומו (Piazza Duomo), ובה מזרקת שיש עתיקה, שנבנתה ב-1635, ולידה ה”דואומו”, הקתדרלה של טאורמינה. החומה שהקיפה בעבר את העיר כבר אינה קיימת בשלמותה, אך ניתן לבקר בשניים משעריה. שער מסינה (Porta Messina) שוחזר בתחילת המאה ה-19, ואילו שער קטניה (Porta Catania) עבר שחזורים רבים, האחרון שבהם במאה ה-15.

התיאטרון היווני העתיק (Ancient Theatre) הוא האתר הפופולרי בטאורמינה. זהו התיאטרון השני בגודלו בסיציליה (הגדול ביותר שוכן בסירקוזה), רוחבו כחמישים מטר ואורכו כ-120 מטר. בקיץ מתקיים במקום פסטיבל האמנות של טאורמינה (Taormina Art), הכולל אירועי קולנוע, תיאטרון, בלט ומוזיקה. זהו אינו התיאטרון העתיק היחיד בעיר – האודאון (The Odeon) נבנה על ידי הרומאים ונתגלה במקרה ב-1892, על ידי נפח שחפר בחצר ביתו. הוא מאוד דומה בארכיטקטורה שלו לתיאטרון היווני, אך בקנה מידה קטן יותר.

בעיר קיימים גם מוזיאון לאמנות סיציליאנית ומוזיאון ארכיאולוגי. כדאי לקפוץ אל הכפר הציורי קסטלמולה (Castelmola) המוקף נוף נהדר, כשלושה קילומטרים מצפון-מערב לעיר. באזור ניצב הר טאורו (Tauro), שבראשו שרידי טירה וממנו נשקפת תצפית נהדרת. החוף הפופולרי הוא לידו מזרו (Lido Mazzaro). בהמשך החוף שוכנת שמורת הטבע איסולה בלה (Isola Bella).

יום ד’ 21.7

  האיים הליפרים/איאוליים (Isole Lipari/Eolie)

שבעת האיים האאוליים שמצפון לסיציליה הם למעשה הרי געש. הנופים באיים יפהפיים, והם מציעים אתרי נופש, חופים, מעיינות חמים וספורט ימי. בשנת אלפיים נבחרו האיים האאוליים להיכנס לרשימת נכסי הטבע העולמיים של אונסק”ו, בשל היותם תופעת טבע וולקנית יוצאת דופן.

האי הגדול ביותר בקבוצת האיים האיאוליים הוא ליפארי (Lipari), ובו אמבטיות בוץ וחופים שחורים מאפר וולקני. העיר היחידה בו נקראת באותו שם, ושוכנת בחוף הדרומי-מזרחי. יש בה את התשתית התיירותית הגדולה ביותר בקבוצת האיים. חומות מהמאה ה-16 מקיפות טירה ובה הקתדרלה המקומית, כנסיות והמוזיאון הארכיאולוגי (Museo Archeologico Eoliano). מהצוקים הסלעיים שבצפון-מערב האי נשקפים נופים נהדרים של האיים סאלינה, אליקודי ופיליקודי. מומלץ לבדוק את התצפית מהכפר Quattropanu.

האי סטרומבולי (Stromboli) הגעשי הוא המפורסם והמרהיב בחבורה, ולועו עדיין פעיל ומעלה ענני עשן. הלוע החרוטי מתנשא לגובה של 926 מטר מעל פני הים. ניתן לטפס אל ההר ולהציץ אל לועו באמצעות סיורים מודרכים. כדאי לטפס גם לראשו של הסלע הבזלתי המתנשא לגובה 43 מטר, סטרומבוליצ’יו (Stombolicchio), ממנו נשקף נוף פנורמי יפה. כדאי לצאת לשיט לילי כדי לצפות בנתיב האש של השיארה דל פואוקו (Sciara del Fuoco) שבצפון-מערב האי. מחזה התפרצות הלבה מלועו של הר הגעש מרגש ובלתי נשכח.

באי וולקאנו (Vulcano) פועלים אתרים רבים של מעיינות מרפא, מרחצאות מים חמים ואמבטיות בוץ. כמה מהאתרים הם מרכזי נופש הוליסטיים, שבהם אפשר ללון ולהתפנק. ריח הגופרית לא נעים במיוחד, אבל שווה לסבול. האי מככב במיתולוגיה, בין השאר כשער להאדס, ממלכת השאול והמתים. מפסגת גראן קראטרה (Gran Cratere), בגובה 418 מטר מעל פני הים, נשקפים נופים מרהיבים.

לינה-מולאצו

יום ה’- 22.7.21

צאפלו-פלרמו

צ’פאלו (Cefalu): כפר דייגים השוכן לחופיו של הים הטירני בחופה הצפוני של

סיציליה. ניתן להגיע ישירות לחוף, אך מומלץ לבקר תחילה בעיירה. הקתדרלה העתיקה מהמאה ה-14 ניצבת במרכזה של פיאצה ובה בתי קפה ומסעדות רבות. מהפיאצה מומלץ לרדת באחד הרחובות הצרים עם שלל גלריות וחנויות אומנות. כל אחד מהרחובות אלו יוביל אתכם לחוף הים. בדרך אל תחמיצו את המכבסה העתיקה מימי הביניים, השוכנת במבנה יפהפה ואליה מובילות מספר מדרגות מעוגלות. כאן זורם הנהר שבו נהגו נשות צ’פאלו לעשות כביסה מדי יום חמישי ועדיין ניתן לראות את האבנים המחוספסות ששימשו את הנשים לכביסה. מכביש קטניה-פלרמו מתפצל הכביש ופונים ימינה לכוון צ’פאלו. אחרי כקילומטר עולים על כביש האגרה. השילוט לעיר ברור ובכניסה נוסעים לפי השלט Centro.

פלרמו (Palermo)

פלרמו היא בירתה של סיציליה והיישוב הגדול בה, והחמישי בגודלו באיטליה כולה. על אף שהיא רועשת, הומה ואפופת זיהום אוויר, יש בה המון מה לראות. שנות ההיסטוריה הרבות והתרבויות שעברו במרוצתן באי הותירו בה אתרים מתקופות שונות ובסגנונות מגוונים. בעיר תוכלו למצוא פאר של ארכיטקטורה גותית לצד מודרנית, רנסנס לצד בארוק. בסמוך לעיר נמצא שדה התעופה הבינלאומי Falcone-Borsellino, המהווה שער כניסה חשוב לאי.

מרכז העיר העתיקה של פלרמו הוא “ארבע הפינות” – Quattro Canti. קואנטו קאנטי היא צומת הדרכים בה נפגשים שני הרחובות הראשיים Via Maqueda ו-Vittorio Emanuele, בכיכר Piazza Vigliena, שהוקמה במאה ה-17. כל אחת מארבעת פינותיה של הכיכר מעוטרת במזרקות ובפסלים, כאשר כל אחת מהן מייצגת את אחד מארבעת פטרוני העיר המגן על הרובע הסמוך לפינתו. ליד קואנטו קאנטי שוכנת פיאצה פרטוריה (Piazza Pretoria). על כיכר זו חולשת מזרקת פרטוריה מאמצע המאה ה-16, ובה שוכן בית העירייה (Palazzo di Citta) מהמאה ה-15. כיכר נוספת בסביבה היא פיאצה בליני (Piazza Bellini). בכיכר זו שוכנת כנסיית לה מרטוראנה (La Martorana), שנוסדה ב-1143 ובה פסיפסים ביזנטיים יפים, ולידה נמצאות כנסיית סן קטלדו (Chiesa di San Cataldo), בעלת שלוש כיפות אדומות, וכנסיית סנטה קתרינה (Chiesa di Santa Caterina) הרנסנסית.

ארמון המלוכה ריאלה הנורמני (Palazzo Reale o dei Normanni) שוכן בפיאצה פרלמנטו (Piazza del Parlamento), הנקראת על שם הפרלמנט הסיציליאני המתכנס בארמון. זהו אחד האתרים המרתקים והפופולריים ביותר בעיר. ארמון המלוכה נבנה במאה התשיעית על הריסות רומאיות ופיניקיות. האתר כולל את קפלת פלאטינה (Cappella Palatina), שנבנתה במאה ה-12 על ידי המלך רוג’ר השני ומתהדרת בעבודות פסיפס נהדרות.

אתר פופולרי (אך מצמרר) נוסף הוא הקטקומבות במנזר הקפוצ’ינים (Catacombe dei Cappuccini). במקום זה שמורות כ-8,000 גופות חנוטות החל מסוף המאה ה-16 ועד 1920. הנזירים דאגו להלבשת הגופות במיטב מחלצותיהם, וקבירתם על פי קבוצות ייחוס ומקצוע.

כנסיית סן ג’יובני דגלי ארמיטי (Chiesa e Chiostro di San Giovanni Degli Eremiti) שוכנת ברחוב בנדטיני (Via dei Benedettini) ומצטיינת בארכיטקטורה ערבית-נורמנית. היא נבנתה על פי הוראתו של רוג’ר השני במאה ה-12, ובראשה חמש כיפות אדומות. סביב פרושה גינה, המדיפה ריחות יסמין ופרחי הדר. כדאי לסור גם אל כנסיית סן דומניקו (Chiesa di San Domenico) הבארוקית, השוכנת בכיכר בעלת אותו שם. ברחוב ויטוריו עימנואל, בדרך אל הארמון הנורמני, ניצבת הקתדרלה (Cattedrale) היפה, שנבנתה ב-1184. הדואומו (Duomo) של פלרמו סובל ממיש-מש של סגנונות מרוב תוספות בנייה שנבנו עם השנים, אך עדיין מרשים. למעשה, גם הכנסייה עצמה נוסדה ב-1184 באתר בו שכן בעבר מסגד, שהחליף בזיליקה מוקדמת יותר. בדואומו שוכנים קבריהם של כמה מבני המלוכה ובהם רוג’ר השני, מלכה הראשון של סיציליה, בתו ובעלה.

בעיר פלרמו ישנם כמה מוזיאונים מעניינים: המוזיאון לארכיאולוגיה על שם אנטוניו סאלינס (Museo Archeologico Regionale Salinas) בפיאצה אוליבלה (Piazza Olivella) מכיל מוצגים החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד לתקופה הרומית. האוסף עצום בגודלו וכולל מוצגים פיניקים, מצריים, יווניים ועוד. הגלריה הסיציליאנית (Galleria Regionale della Sicilia) שוכנת בארמון אבטליס (Palazzo Abatellis), שהינו שילוב סגנונות גותי-קטלני-רנסנסי. הגלריה מציגה יצירות אמנות של אמני סיציליה מהמאה ה-13 ועד למאה ה-18. במוזיאון הבינלאומי לבובות (Museo Internazionale delle Marionette) מוצגות בובות, מריונטות, בובות גרב ועוד מרחבי איטליה וממקומות שונים בעולם.

שוק ווצ’יריה (La Vucciria) הוא המוצלח בשווקי פלרמו. הוא נמתח לאורך רחובות צרים בין ויטוריו עמנואל לוויה רומא (Via Roma), ליד פיאצצה סן דומניקו. השוק פועל בימים שני עד שבת, עד שתיים בצהריים. שוק רחוב נוסף בסגנון ערבי הוא איל קאפו (Mercato il Capo).

לבילוי ערב תרבותי, נסו את תיאטרון מסימו (Teatro Massimo) הניאו-קלאסי בפיאצה ורדי (Piazza Verdi). תיאטרוו זה נבנה במאה ה-19, והוא מעלה הצגות אופרה ובלט.

יום ו’-23.7-פלרמו

יום שבת-24.7-מונריאלה-קורליאונה-אגריג’נטו-אנה

מונריאלה (מאיטלקית: Monreale; בסיציליאנית :Murriali) היא עיר במערב האי סיציליה שבאיטליה, סמוך לפלרמו, הידועה בעיקר בזכות הקתדרלה המפוארת שלה.ראשיתה של מונריאלה מתחילה עם כיבוש פלרמו ב-831 על ידי האע’לבים. בישוף פלרמו נאלץ לנטוש את עירו, והעתיק את מושב הבישוף אל מחוץ לבירה. כנסייה מקומית צנועה, אגיה קיריאקי (Aghia Kiriaki), הוכתרה כקתדרלה הבישופית. עם כיבוש פלרמו על ידי הנורמנים ב-1072 שב הבישוף וקבע את מושבו בקתדרלה שבבירה. העיירה הקטנה שימשה את מלכיה הנורמאנים של סיציליה כאחוזת ציד, והם אף בנו בה ארמון, שמקומו היה, כנראה, במקום בו ניצב היום בית העירייה.

הקתדרלה- מעמדה של מונריאלה ככס בישופות תרם להחלטתו של רוג’רו השני, מלך סיציליה להקים במקום קתדרלה גדולה. בניית הקתדרלה (Duomo di Monreale), המוקדשת לעלייתה השמימה של מרים, אם ישו, החלה ב-1174. בשנת 1182 קידש אותה האפיפיור לוקיוס השלישי כקתדרלה מטרופוליטנית בהודעת בולה אפיפיורית.הקתדרלה, שהיא אחת הדוגמאות הבולטות לאדריכלות הנורמנית בסיציליה, משלבת מאפיינים מהכנסיות האורתודוקסיות שבמזרח ומכנסיות המערב. אולם התווך, שלו שתי הספינות הצדדיות צרות, בנוי בדמות טיפוסית לבזיליקה איטלקית; ואילו בית המקהלה בן שלושת האפסיסים מזכיר את הכנסיות בעלות שלושה האפסיסים בכנסיות המזרח. עדות נוספת להשפעה המזרחית ניתן למצוא בכך שחלק מהכתובות בכנסייה הן ביוונית.דלתות הברונזה של הקתדרלה הן מעשה ידי הפסל בן המאה ה-12 בונאנו פיזאנו, ואילו דלתות הברונזה של הפורטל שמשמאל, מאותה תקופה, הן משל בריזאנו דא טראני.

אגריג’נטו (Agrigento)

העיירה אגריג’נטו וסביבותיה מהווים את האטרציה המרכזית לאורך החוף הדרומי של סיציליה. האזור יושב עוד בתקופה הפרהיסטורית, ובמאה השישית לפני הספירה ייסדו היוונים במקום את העיר אקרגאס (Akragas) על רמה המשקיפה אל הים. במרוצת השנים השתנה שמה פעמים אחדות על ידי כובשיה, עד שהפכה לאגריג’נטו ב-1927.

בחלק העתיק של העיר שרדו מבנים שונים מימי הביניים. הקתדרלה נבנתה במאה ה-14 ועברה שחזורים ותוספות בנייה במהלך הזמן. בפנים המבנה בולטת תקרת העץ היפהפייה שצוירה במאה ה-16. כנסיית סן ניקולה (Chiesa di San Nicola) נבנתה במאה ה-13 בסגנון גותי-רומנסקי. שאר אתריה של אגריג’נטו מצויים במרחק נסיעה קצרה מחוץ לעיר, אל “עמק המקדשים” (Valle dei Templi) ואקרגאס העתיקה.

אקרגאס העתיקה נוסדה במאה השישית לפני הספירה, נחרבה פעמים מספר על ידי הפיניקים והרומאים ונבנתה שוב ושוב מחדש. למרות תלאות הזמן חלק ממקדשיה, רחובותיה ובתיה שרדו עד ימינו אנו ב”עמק המקדשים” שמחוץ לגבולות העיר אגריג’נטו. המשורר היווני פינדר כינה אותה כ”העיר היפהפייה ביותר של בני התמותה”. ב-1998 הכריז ארגון אונסק”ו על המקום כאתר מורשת עולמית. כדאי לטפס אל מדרגות מקדש ג’ונו (Tempio di Giunone) בן אמצע המאה החמישית לפני הספירה, ממנו נשקפת תצפית על כל העמק. מקדש קונקורד (Tempio della Concordia) השתמר יפה, אולי בזכות העובדה ששימש ככנסייה במאה השישית לספירה. מקדש הרקולס (Tempio de Ercole) הוא העתיק ביותר, ורובו כבר התמוטט. הגדול במקדשים הוא מקדש זאוס (Tempio di Giove). במקום קיים גם אמפיתיאטרון קטן ומוזיאון ארכיאולוגי (Museo Regionale Archeologico).

פיאצה ארמרינה (Piazza Armerina)

פיאצה ארמרינה שוכנת כשלושים קילומטר לאנה (Enna) בסמוך לעיירה קלטגירונה (Caltgirone), על רמה בגובה 700 מטר מעל פני הים. רוב המבקרים בה ממהרים אל הווילה הרומית (Villa Romana del Casale) הנמצאת כחמישה קילומטרים מחוץ לעיר, אולם גם לפיאצה ארמרינה יש מה להציע לביקור קצר פרט למקומות לינה. ברובע הימיביניימי נעים ללכת בין הכנסיות העתיקות. המרשימה שבהן היא הדואומו (Duomo), הממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר בפיאצה ארמרינה. פנים הקתדרלה מרווח ובו עבודות אמנות יפות.

הווילה הרומית היא כאמור האטרקציה המרכזית באזור. הווילה נבנתה במאה הרביעית לספירה על חורבותיה של וילה אחרת. גולת הכותרת הן עבודות הפסיפס המרהיבות, המכסות כ-3,500 מטר רבוע מרצפתה. זהו אוסף הפסיפסים הגדול והמרשים ביותר בעולם מתקופת רומא המאוחרת. בציורים מתועדים בעלי חיים, צמחים, סצנות מחיי היום-יום ומהמיתולוגיה.

מפיאצה ארמרינה אפשר להמשיך צפונה לעיירה אנה (Enna). קסטלו די לומברדיה הוא האתר הגבוה ביותר באזור אנה שבמרכז סיציליה. מהמבצר שבמקום נשקף נוף עוצר נשימה של כל האזור ובאופק נראה הר אטנה. לא רחוק נמצא אגם פרגוסה (Pergusa) היפה.

אנה

אנה Enna עיירה במרכז סיציליה. אנה יחודית הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה היסטורית, העיירה שוכנת על גבעה עצומה בגובה של כמעט 1000 מטרים מעל פני הים וממנה נשקפים נופים פנורמים, בין השאר אל עמק Dittanio וסביב. אנה היא העיר הגבוהה בסיציליה ובירת מחוז אנה שהוא הגבוה באיטליה. אנה היא מהערים הבודדות שצבאות זרים לא הצליחו לפלוש אליה, יש אומרים שחילופי השליטה בעיר נבעו מבגידות ולא מפלישות.

אנה נחשבת לאחת המקומות העתיקים באיטליה, יש המעריכים שנוסדה בסביבות 1200 לפהנ”ס, העיר שופכת אור על מקורתם של הסיציליאנים. סביב העיירה מרחבים של תבואה והיא אחראית לתפוצה אדירה של פסטה בכל איטליה. העיר מוקפת במטעי עצי זית, דבר המוסיף ליופיה הרב. העיר עצמה בנויה בין רחובות צרים וסמטאות קסומות ומפותלות שרואים רק בסרטים, לכן מומלץ מאוד לשוטט ברחובות ולספוג מהאווירה, תהנו ממבנים עתיקים ומרשימים יחד עם נופים של האזור כולו.

Castello di Lombardia הוא מבנה צבאי, אחד מהמיבנים המרשימים של ארכיטקטורה צבאית ואחת מהסיבות שהיה כל כך קשה לכבוש את העיר. בעברו היה המבצר מכיל בתוכו כ-20 צריחים, היום נשארו שישה בלבד. המקום פתוח לציבור ושווה לבקר, בקיץ מוצגות הצגות בחצר המבצר.

ה-Duomo של אננה מבנה מרשים גם כן אשר נהרס ב-1496 בשריפה ושופץ שנים מאוחר יותר, בליבו היכל מעוטר עמודים ופסלים, פרסקאות וכד’.

Rocky di Cerere הוא סלע ענק, מעין פלטפורמה, בעבר מקום משכנתו של מקדש Tempel of Demeter שנבנה ב-480 לפנה”ס, כיום לא נשאר הרבה ממנו, ממוקם מחוץ לעיר מתחת לקסטילו די לומברדו. כיום מציע הסלע נופים נהדרים, השקיעה שם יפיפיה והמקום מגודר כך שאין חשש, ניתן לראות משם גם את נהר הגעש אטנה.