תיכון לילה/Night Schoo

.שם הסופרת: סי ג’יי דוהרטי

מדוע בחרתי בספר זה: שמעתי על הספר הזה דרך אמא שלי. אחרי שקיבלתי את העבודה היא חיפשה באינטרנט ספרים ומצאה את הספר הזה. כשהיא הקריאה לי את התקציר של הספר הוא נשמע מאוד מעניין ומסתורי. הוא נשמע לי כמו אחת

מסדרות הטלויזייה שאני צופה בהן.

תכנית לקריאת הספר: כל יום אני אקרא 2 פרקים מהספר וכך אסיים לקרוא אותו

תוך 15/ 16 ימים מכיוון שבספר יש 31 פרקים.

אחרי קריאה ראשונית בספר: הפרק הראשון מספר על הערב שבו אלי נעצרה בפעם השלישית בגלל שהיא פרצה לבית הספר שלה עם ידיד שלה, מארק. הפרק זה נשמע כמו סצנת פעולה. הפרק הזה לא סיפר לי הרבה על אלי (הדמות הראשית של הסיפור). אני רק יודעת על מה היא נעצרה, שיש לה ידיד בשם מארק ואיך היא הרגישה כשהיא פרצה לבית הספר. הרושם הראשוני שלי ממנה שהיא ילדה דיי שובבה וקשוחה אבל למרות שהיא כזאת גם היא פוחדת לפעמים.

יום שישי 22.10.2021 שעה 23:44 (מקום קריאה: על הספה בסלון)

בתחילת הקריאה בספר נתקלתי במילים שלא ידעתי את פירושן למשל: דרך חתחתים, פילחו, הזדקרו. סימנתי את המילים וניסיתי להבין אותן מההקשר.

 כשאליסון שרידר (הדמות הראשית של הסיפור) הגיעה לראשונה לבית הספר אקדמיית קימריה היא פגשה בכניסה את מנהלת בית הספר, איזבל לה פנול. כשהמנהלת פנתה אל אליסון היא קראה לה בשם החיבה שלה “אלי” והיא גם הסכימה לאלי לקרוא לה רק בשמה הפרטי. אלי מאוד הופתעה מכך וזה העלה בי חשד. מחשבה שלי: “למה שמנהלת בית הספר תקרא לה בשם החיבה שלה? למה שהיא תיתן לתלמידים לקרוא לה בשמה הפרטי?“

במהלך הסיפור אלי הרבה פעמים סופרת את צעדיה ואת נשימותיה ותהיתי למה היא עושה זאת. לדעתי היא עושה זאת כדי להתגבר על איזשהו פחד שנוצר בעקבות בריחתו של אחיה.

כשאלי עזבה את הוריה ופסעה לכיוון בית הספר היה לה קשה מאוד לעבור למקום חדש ולאזוב את הוריה , ציטוט: “היא הרגישה שדמעות מעקצצות עמוק בתוך עיניה וטלטלה את ראשה בכוח כדי לעצור אותן”. מחשבה שלי: “גם כשאני עצובה ולא רוצה להראות זאת אני מרגישה כך ומסתירה זאת”.

כשאיזבל הראתה לאלי את בית הספר הוא תואר כמקום עתיק ביותר. ציטוטים: “חלק מהקירות היו מכוסים בשטיחי קיר עתיקים”, “זה החלק העתיק ביותר בבניין” וכ’ד. בגלל שהמקום עתיק הוא נשמע לי כמו מקום אפלולי ומסתורי.

כשאיזבל הראתה לאלי את חדרה וסיפרה לה על כל מה שצריך לדעת על המקום, ציטוט: “אלי הרגישה שהיא מוצפת מרוב מידע ורק הנהנה בשתיקה”. מחשבה שלי: “גיחוח, גם לי זה קורה מלא פעמים”.

כדי להתאקלם בבית הספר איזבל שלחה את ג’ולס (אחת התלמידות בבית הספר) שתהיה החונכת של אלי ותאזור לה. כשגו’לס ואלי סוחחו ג’ולס סיפרה לאלי שאחיה למד בבית הספר וגם כך זה אצל שאר התלמידים בבית הספר. אלי ענתה לה שהיא ציטוט: “בחיים לא שמעתי על המקום הזה, עד לפני כמה ימים”. “ג’ולס הייתה מופתעת”. השיחה זאת העלתה בי חשדות. המחשבה שלי: “למה אצל כל התלמידים חוץ מאלי יש קרובי משפחה שלמדו בבית הספר הזה?”

כשג’ולס חיכתה מחוץ לדלת חדרה של אלי, אלי הוציאה את בגדי בית הספר וחשבה ציטוט: “לרגע היה נדמה לה שג’ולס צחקה בלבה למראה הבגדים שלה”. “היא לא הייתה בטוחה, אבל ג’ולס נראתה כל כך… מושלמת”. “כן, ברור שהיא צחקה עלי, חשבה אלי במרירות”. מאוד הזדהתי עם אלי באותו הרגע. מחשבה שלי: “גם אני לפעמים מרגישה חסרת בטחון בלבוש שלי, בהתנהגות ובמי שאני ליד אנשים אחרים”.

 התיאור של בית הספר קצת הזכיר לי את בית הספר שהייתי בו. לדוגמה: אל חלק מהשולחנות בבית ספר שלהם היו מצוירים לוחות שחמט. מחשבה שלי: “ממש כמו אצלנו”.

יום שבת 23.10.2021 שעה 21:30 (מקום קריאה: על המיטה בחדר שינה)

כשאלי הסתובבה בבית הספר עם ג’ולס כדי שתכיר לה את בית הספר הן נכנסו לחדר שבו בדרך כלל התלמידים בבית הספר מכינים את שיעורי הבית שלהם. ציטוט: “החדר היה ריק, אבל בקציהו  המרוחק בכורסה גדולה, ישב נער שהעיף בהן מבט מעל ספר ישן”. שערו היה שחור וחלק, ועיניו השחורות והעמוקות היו מוקפות ריסים כהים”. “רגליו היו מונחות באדישות על שולחן שחמט”. “מבטיהם נפגשו, ואלי נמלאה תחושה משונה שהוא יודע מי היא”. מחשבה שלי: “מי זה הילד הזה? הוא מכיר אותה? מאיפה? היא מאוהבת בו? הוא מאוהב בה?”

במהלך השיחה עם ג’ולס אלי שאלה אותה. ציטוט: “תגידי משהו, אין כאן, אה… טלויזיה? או מערכת?” ג’ולס ענתה: “לא, ברור שלא”. “אין טלויזיה, אין אייפוד, אין מחשבים ניידים ואין טלפונים סלולריים… שם מכשיר של המאה העשרים ואחת”. מחשבה שלי: למה אין טלפונים? למה אין מחשבים? משהו מאוד חשוד בבית הספר הזה”.

כשג’ולס הראתה לאלי את הכיתות היא אמרה לה: שכיתות גבוהות יותר מ100- 120 הן מחוץ לתחום מבחינתה. מחשבה שלי: למה? מה כל כך חשוב בכיתות האלה?

כשאלי ישבה בחדרה וקראה את חוקי בית הספר היא תהתה בלבה על אותו ילד שראתה וחשבה שמכיר אותה. ציטוט: “היא סחררה עיפרון בין אצבעותיה”. מחשבה שלי: גיחוח, גם אני כל הזמן עושה את זה”.

בשעה 7 אלי מיהרה להגיע אל חדר אוכל. כשהגיעה לחדר האוכל היא התיישבה באחד השולחנות. היא הפנתה את מבטה אל נער שזוף, בעל שיער מתולתל כהה ועיניים כחולות עדינות, שדיבר במבטא צרפתי. ציטוט: “סליחה?”  “זה בסדר גמור שאת יושבת כאן”. “היא חייכה אליו בהוכרת טובה”. “תודה רבה”. “הוא החזיר לה חיוך, ואלי הרגישה שעוד רגע תיהפך לשלולית על הרצפה”. ” הוא היה פשוט מקסים”. הייתה לה הרגשה שהוא כבר יודע את שמה. “היא האבירה לו את כוס המים ותחושה נעימה מילאה אותה כשמזג קודם כול לכוס שלה ורק אחר כך לכוס שלו”. באותו הרגע הבנתי שהיא מאוהבת בו. מחשבה שלי: “היא מאוהבת בו”. “איזה ג’נטלמן”. “גם הוא מכיר אותה?”. כשאלי אכלה בחדר האול היא הרגישה שכולם מסתכלים עליה. מחשבה שלי: “מלחיץ”. ילדה ג’ינג’ית אח פנתה אליה והתחילה לשאול אותה כל מיני שאלות. ציטוט: ” מאיפה את?”, “את מלונדון?” וכ’ד.  הילדה הזאת הייתה קייטי. היא כל הזמן הסתכלה על אלי וצחקה והחברות שלה התלחששו. מחשבה שלי: “מקרה קלאסי של מלכת הכיתה והחברות השפותות שלה”.

כשאלי הלכה לישון אחרי היום הראשון שלה בבית הספר היא חלמה חלום. החלום היה מפחיד ולא ברור. היא חלמה את אותו החלום כבר שבועות וכל עם היא התעוררה ממנו שטופת זיעה. מחשבה שלי: “נשמע מפחיד”. “מה המשמעות של החלום?” למה היא חולמת כל פעם את אותו החלום?”.

כשהתעוררה באמצע הלילה מהחלום היא שמעה צעדים ממש מעליה!   היא הסתכלה מבעד לחלון וניסתה להבין של מי הצעדים והייתה בטוחה שראתה צל עצום מתקדם לאורך הגג. היא ישבה והאזינה והיה נדמה לה שהיא שומעת מלמול קולות קלוש מאוד. היא סגרה את החלונות ווידעה שגם הדלת סגרה ולאחר מכן כבר שקעה בשינה עמוקה. כשקראתי באותו הרגע פחדתי ונלחצתי מאוד והרגשתי שאני ממש בסיטואציה שלה. מחשבה שלי: “נשמע מפחיד מאוד”. “ממש כמו סרט אימה”. מה היו הקולות האלו?”.

יום שני 25.10.2021 שעה 22:04 (מקום קריאה: על המיטה בחדר שינה)

לאחר הלילה המפחיד שהיה לאלי היא קמה מוקדם בבוקר וראתה שהחלון שהיא חשבה שסגרה פתוח לרווחה. מחשבה שלי: “איך זה יכול להיות? החלון לא היה סגור? אולי מישהו פתח אותו.

בבוקר אלי הלכה לחדר האוכל כדי לאכול את ארוחת הבוקר. ציטוט: “היא מרחה את אחת הפרוסות בחמאה ובריבת דומדמניות ונגסה נגיסה ענקית.” “המקום הזה תפוס?” ” אלי השתדלה ללעוס בפה סגור, סובבה את ראשה וראתה שסילבן עומד לצידה”. “היא הנידה את ראשה בשתיקה והתאמצה לבלוע בחינניות, אבל הניסיון עלה בתוהו, והיא עיוותה את פרצופה כשהאוכל החליק בגרונה”. מחשבה שלי: “הסיטואציה הזאת הזכירה לי סדרה קומית שנקראת “אחותי קפצה כיתה”  יש שם תלמידה שמתנהגת בדיוק ככה ליד הבחור שהיא מאוהבת בו”. “היא תמיד מביכה את עצמה ומתנהגת בצורה מצחיקה ומוזרה לידו”.

לאחר מכן כשהיא ניסתה לדבר אליו היא התחילה לגמגם ולדבר בחצאי משפטים. מחשבה שלי: “בסיטואציה הזאת אלי מזכירה לי את פליסיטי (היא דמות מהסדרה “החץ”). כשהיא נבוכה גם היא מדברת בחצאי משפטים”.

כשאלי וסילבן דיברו הוא פנה אל אלי ואמר “נדמה לי שאנחנו לומדים ביחד אנגלית”. מחשבה שלי: “איך הוא יודע באיזה שיעור היא לומדת?”

בשיעור הראשון ללימודים אחד המורים הציג את עצמו. ציטוט: “לי קוראים ג’רמיה קול”. “קוראים לי ג’רי בדרך כלל”. מחשבה שלי: איך הוא מאשר שיקראו לו בשם חיבה?

בזמן השיעור של ג’רי ג’ו (אח התלמידות בבית הספר שהתיידדה קצת אם אלי) ואלי ישב וביחד ופטפטו בשיעור של ג’רי. ציטוט: “אלי הוציאה את המחברת שלה, וג’ו לחשה, נכון שג’רי ממש מגניב, למרות שהוא זקן? בשנה הראשונה שלי הייתי מאוהבת בו לגמרי”. מחשבה שלי: ?”מה?! איך נותנים לכזה דבר לקרות בבית הספר? איך אפשר כלל להתאהב במורה שלך?“

בפרק הזה יצא לי להכיר את קרטר ווסט. לדעתי הוא ילד בודד, קודר וגם קצת מסתורי שאין לו הרבה חברים. הוא רוצה שיהיו לו אבל הוא לא סומך על כל אחד ופוחד להיפתח בפני אנשים אחרים. לכן הוא מרחיק ממנו את כל מי שמנסה להתקרב אליו. לכן ילדים אחרים חושבים שהוא מעצבן ואפילו מסוכן. אבל בפנים הוא ילד חכם ורגיש.

בשיעור ספרות איזבל היא זאת שמלמדת. ציטוט: “אני משערת שכולכם כבר הספקתם להכיר את התלמידה החדשה שלנו- אלי”. “אני לא רוצה להביך אותך, אלי, אבל אולי את מוכנה לקרוא את השורות הראשונות של השיר?” מחשבה שלי: “גיחוח, אם את לא רוצה שהביך אותה אז למה את מציגה אותה בפני כל הכיתה כתלמידה החדשה ומבקשת ממנה לקרוא את השורות הראשונות של השיר?”  

לאחר שאלי קראה שאת השורות הראשונות של השיר איזבל שאלה. ציטוט: “אז מה בעצם בראונינג אומר כאן?” “התלמידים הביטו בה בשתיקה”. מחשבה שלי: “זה כמעט תמיד קורה אצלנו בכיתה”.

יום שלישי 26.10.2021 שעה 21:24 (מקום קריאה: על הערסל במרפסת)

כשאלי סיימה ללמוד היא הלכה לספריה עם ג’ו (חברתה החדשה) וגייב (החבר של ג’ו)כדי לעשות שיעורי בית. היא פגשה שם את קרטר. הוא התחיל לשאול אותה כל מיני שאלות לגבי הגעתה לבית הספר. ציטוט (קרטר מדבר): “נכון שילדים בעייתיים מגיעים לכאן לפעמים, אבל ל בסמסטר קיץ.” “כל התלמידים בסמסטר קיץ הם תלמידים מתקדמים מאוד”. אלי מאוד כעסה מדבריו של קרטר. מחשבה שלי: “למה הביאו אותה לסמסטר קיץ? אני לא חושבת שקרטר התכוון להכעיס את אלי, הוא פשוט התעניין”.

אחר הצהרים אלי ישבה בחדרה והמשיכה לקרוא את חוקי בית הספר. חלק מהחוקים היו קצת מפחידים, מוזרים ומסתוריים. ציטוט: “היער המקיף את הבית הספר עלול להיות מסוכן. אסור לתלמידים להיכנס אליו לבדם או לאחר רדת החשכה”. “תלמידים הלומדים בקורסים מתקדמים מסוימים משתתפים גם בכיתת הלילה. לכל תלמיד אחר אסור להתערב או לצפות במעשיה של כיתת הלילה. מי שינסה לעשות זאת יושעה”. “זהותם של המשתתפים בכיתת הלילה סודית בהחלט. מי שינסה לחשוף את זהותם ייענש. כל הפעילויות של כיתת הלילה סודיות בהחלט. תלמיד מכיתת לילה שיפיץ ברבים את פרטי הפעילויות האלה ייענש בחומרה”. מחשבה שלי: “למה?” “מה כל כך מיוחד בכיתות האלו?” “מה עושים שם?” “מי לומד שם?”

פתאום אלי שמעה רעש. אותו רעש שהעיר אותה, כנראה. הרעש נשמע כאילו משהו שורט את הגג. לאחר מכן לא שמעה דבר אבל אז שמעה צעקה רחוקה וכעבור כמה שניות נשמעה צעקה חלשה. כשכבר לא שמעה דבר פתאום נשמע תליל חריקה, כמו צעדים על קורות עץ ישנות. מחשבה שלי: “הסיטואציה הזאת נשמעת כמו סרט אימה. באותו הרגע קצת נלחצתי והלב שלי דפק מאוד מהר”.

באותו היום ג’ו ואלי הסתובבו ביער שמסביב לבית הספר. הן מצאו שם גן ענקי. היו שם המון צמחים ופרחים. הגן הזה היה מדהים. מחשבה שלי: “לפעמים יש לי איזשהו דמיון של מקום רגוע ושליו מלא בצמחיה שאני אוכל להיות בו”. “מין מקום סודי כזה, שיהיה רק שלי”. “הגן הזה נשמע בדיוק כמו המקום הזה”.

הן ישבו שם וסוחחו והתחילו לספר סיפורים אישיים. אלי החליטה לספר לג’ו על העלמותו של אחיה, כריסטופר. על איך לפני שהוא נעלם הוא התנהג בצורה מוזרה בבית. שהוא התחיל לחזור הביתה בשעות מאוד מאוחרות, שכשהוא היה מגיע הביתה הוא בקושי היה מדבר, שהציונים שלו ירדו ושהוא הסתכסך הרבה עם הוריו. אלי סיפרה על ההתמוטטות עצבים שעברה, על הימים השלמים שישבה בחדר של כריסטופר ועל החודשים שהיא לא הלכה לבית הספר. היא ספרה גם על התחושה שהיא לא מרגישה בכלל, על ההרגל של שתיית אלכוהול כדי להרגיש ועל זה שהיא חתכה את עצמה כדי להרגיש. לאחר שאלי סיפרה לג’ו את כל הסיפור ג’ו תמכה בה והקשיבה לה. מחשבה שלי: “באותו הרגע הרגשתי המון הזדהות וחמלה כלפי אלי. הרגשתי שג’ו ואלי הן ממש חברת אמת, שיש בניהן כנות, חמלה, קבלה, הקשבה ונאמנות. אבל גם הסיפור שלה העלה בי המון חשדות ושאלות. למה כריסטופר עזב? למה הוא התנהג ככה? הוא חי? לאן הוא ברח? הוא הסתבך במשהו? האמת על מה שקרה לו תתגלה בסיפור?  איך הוא יכל לעשות למשפחה שלו כזה דבר? הוא עשה משהו רע?”

יום חמישי 28.10.2021 שעה 22:10 (מקום קריאה: על הספה בסלון)

באחד הימים אלי טיילה ביער שמסביב לבית הספר וחזרה אחרי השעה המותרת לכן היא קיבלה עונש. יום למחרת כשבאה לרצות את עונשה היא פגשה שם את קרטר שגם קיבל עונש. ציטוט: (קרטר) “טוב, לדעתי גרמנו”. “אלי הייתה שקועה כל כך בעבודה שדבריו של קרטר הבהילו אותה והמגרפה נשמטה מידיה.” “כשהרימה את הכלי, שבה קצוות השיער הסוררת והשתחררה ממקומה, ואלי הסיטה אותה בהיסח הדעת מפניה”. “בואי” אמר “תסתובבי”. היא הביטה בו בתמיהה אבל לאחר רגע של היסוס הסתובבה כפי שביקש”. “הוא עמד מאחורה, מתח את קצוות השיער והוסיף אותה בעדינות לסיכה שאספה את שערה”. “מגעו הקל על עורפה העביר בה צמרמורת”. מחשבה שלי: “יכול להיות שיש לה רגשות לקרטר?” “אבל חשבתי שהיא אוהבת את סילבן” “אולי היא אוהבת את שניהם?”

כשאלי וג’ו טיילו ביער הן שמעו קולות של יללה ושמישהו מתקדם לכיוונן. הן חשבו שזה זאב או שועל ונלחצו מאוד. הן התחילו לרץ בבהלה ונפצעו בדרך. לבסוף גייב וסילבן מצאו אותן. לאחר שהם חזרו לבית הספר הם נתקלו בקרטר. הוא שאל “מה קרה?” “האם אלי בסדר?”. כשהוא הבין שגייב וסילבן חילצו אותן ציטוט: “פניו של קרטר קדרו”. “אה, הם הצילו אתכן, מה?, “ממש גיבורים”. “הו, הנה את, אלי”. בדיוק באתי לחפש אותך”.  “אה, קרטר, ברור”. “הייתי צריך לדעת שהענישו אותך”. “כמו תמיד”. “ולמרבה הפלא, סילבן, אותך אף פעם לא מענישים”.  מחשבה שלי: זה מרגיש שיש בין סילבן וקרטר יריבות או קנאה אולי בגלל אלי”.

כשג’ו לימדה את אלי איך לשחק שחמט היא הציגה לה את כל החיילים ואמרה. ציטוט: “זה רץ”. “ערמומי, מסוכן וביל כוח עצום”. “בעיני הוא המאהב של המלכה”. מחשבה שלי: “מצחיק“. הן המשיכו לשחק ופתאום נכנסה רות בריצה לחדר, מתנשפת בכבדות. בגדיה היו רטובים ושערה נטף מים. ציטוט: “ג’ו” “היא עמדה מולן, קצרת נשימה, וידיה לפתו את צלעותיה כאילו רצה מהר מאוד”. “שלולית מים נקוותה לרגליה”. “אלי קפאה כשהלכה עדיין בידה”. “ג’ו הצליחה להוציא מילה מהפה, אבל רות לא חיכתה שהן ישאלו אותה מה קרה”. “גייב, נפגע”. מחשבה שלי: “מה?” “מה קרה?” “איך זה קרה?”

רות לא הספיקה להגיד להן מה קרה היא רק אמרה בביתן של היער. אלי וג’ו רצו לכיוונו. הן נעצרו והביטו לתוך האפלה הגשומה. לפתע הן שמעו צעקה, הן הבינו שזה גייב. הן התחילו להתקדם לכיוון הצעקות שנשמעו ואז ראו את גייב וקרטר. הם היו פצועים, היו להם חתחים מדממים וכתמי דם על החולצות. שניהם החזיקו נער שלבסוף התגלה שהנער הוא פיליפ. מחשבה שלי: “מה קורה כאן?” “איך זה קרה פתאום?” “פיליפ יהיה בסדר?”

אלי חבשה את פצעיו של קרטר. “הוא שאל אותה איפה למדת לחבוש ככה?” “היית רופאה בגלגול הקודם?” היא ענתה לו “בחוג עזרה ראשונה”. “תאר לעצמך שעזרה ראשונה יכולה להועיל בכל מיני מצבים, כפי שראית במו עיניך”. “אז אולי אתה באמת רוצה להסביר לי את המצב שהייתי עדה לו?” “מה קרה?” “רבתם?” הוא לא הסכים לענות לה על השאלה. מחשבה שלי: “הוא כל הזמן שואל אותה שאלות והיא עונה לו אבל כשהיא שואלת אותו שאלות הוא לא מוכן לענות לה”. “זה דיי מעצבן”. “אני במקומה הייתי אומרת לו שאם הוא רוצה שאאנה לו על השאלות אז שיענה על שלי קודם”.

יום שבת 30.10.2021 שעה 23:14 (מקום קריאה: על הערסל במרפסת)

המון אירועים בבית הספר גרמו לאלי לחשוד. כמו כיתות הלילה ובערב הנשף בו היית שריפה ואחת התלמידות נרצחה. היא הרגישה שיש המון סודות בבית הספר שגם קשורים אלי. לכן לילה אחת כשכולם הלכו לישון היא פרצה לחדרה של איזבל עם קרטר וניסתה לחפש רמזים שקשורים אליה, לכיתת הלילה ולכול הסודות בבית הספר. היא מצאה שם תצלומים שלה עם אישה לא מוכרת ומכתב שנישלח לאיזבל. מחשבה שלי: “מי זאת האישה הזאת?” “היא בת משפחה של אלי?”  במכתב היה כתוב, ציטוט: “אנחנו זקוקים לעזרתך, איזי” “אנחנו לא יודעים מה לעשות”, “יכול להיות שחטפו את כריסטופר…” “אנחנו לא רוצים לערב את לוסינדה, אבל אנחנו חושבים שהגיע הזמן..” “…סכנה..” מחשבה שלי: “למה היא קוראת לה איזי?” “היא אחותה?” “חברה שלה?” “קרובת משפחה שלה?” “ידעתי שכריסטופר לא נעלם סתם.” “הוא באמת נחטף?” “מי זאת לוסינדה?” “סבתא של אלי?” “הגיע הזמן למה?” “אולי האישה בתמונה זאת לוסינדה”. “למה ההורים של אלי שיקרו לה כל הזמן הזה?” “מה הסכנה הגדולה?”

קרטר ואלי טיילו ביער כשרצו לחזור לבית הספר הם ראו את גייב מדבר עם מישהו שהם לא זיהו. ציטוט: “באור הירח ראתה אלי שגייב מדבר עם מישהו, אבל גופו של גייב הסתיר אותו מעיניה. מחשבה שלי: “ראיתי סצנות כאלה בסרטים”.

כשקרטר ואלי הצליחו לבסוף לחזור למבנה בית הספר, הם ישבו בחדר של אלי ודיברו. ציטוט: “מי זה נתניאל?” “מלמל קרטר לעצמו”. “ולמה הוא עושה את כל הדברים האלה?” (הסבר על נתניאל: באחד הלילות שקרטר ואלי טיילו הם נתקלו באיזבל ועוד בחור מסתורי בשם נתניאל מדברים. הוא איים על איזבל שתתפטר מתפקידה ותיתן לו לנהל את בית הספר)

המשך השיחה: “הכלב!” “אמרה אלי פתאום”. “קרטר הביט בה בשאלה, והיא הסבירה”. “אלה הקולות שג’ו ואני שמענו בלילה בגן”. “עכשיו אני מבינה שזה היה הכלב של נתניאל”. “כנראה שהוא היה שם”. מחשבה שלי: “סוף סוף דברים מתחילים להתבהר”. מה הוא עשה שם באותו הלילה בגן?

כשרייצ’ל (אחת התלמידות בבית הספר וחברה של אלי) אמרה שלאלי שתפגוש אותה בספרייה כשנפגשו במשרק של איזבל. ציטוט: “אני אהיה בספרייה כל אחר הצהריים, אז תבואי לשם כשתשתחררי”. “אם לא יזרקו אותך לצינוק או משהו”. “באמת תודה רבה לך”, “אמרה אלי בזעף מחויך ואספה את חפציה”. “אני חייבת להגיד שבשלב הזה אני לא אופתע אם יתברר לי בבית הספר הזה י גם צינוק”. מחשבה שלי: “גיחוח, גם אני לא אופתע”.

השיחה עם איזבל. ציטוט: “את נמצאת איתנו כבר שבועות ארוכים, כך שהיה לך זמן להתאקלם”. “אני יודעת שזה היה סמסטר חריג, ולכן רציתי לשאול אם יש משהו שאת רוצה לדבר עליו”. מחשבה של אלי: “מה היא מצפה שאני אגיד?” “טוב, תראי, הרצח היה קצת מטריד, והשרפה קצת הדאיגה אותי, בן זוגי כמעט אנס אותי, והחברה הטובה שלי לשעבר התחלקה על השכל, אבל לעומת זאת קיבלתי מאה  בהיסטוריה?” מחשבה שלי: “מצחיק, אני מסכימה איתה לגמרי”.

יום חמישי 4.11.2021 שעה 17:24 (מקום קריאה: במיטה בחדר שינה)

בהמשך לשיחה של איזבל ואלי, ציטוט: “שמעתי שבזמן האחרון לא היה לך התקף חרדה”. “לדעתי, זאת התקדמות יפה”. “עד אותו רגע לא חשבה אלי על הנושא הזה, אבל באמת עברו יותר משבועיים מאז ההתקף האחרון”. “וחוץ מזה, שמה לב עכשיו, היא גם הפסיקה לספור כל מיני דברים”. מחשבה שלי: “זה כנראה אומר ששינוי טוב קרה”. “אז הספירה שלה כן עוזרת לה להתגבר על התקפי חרדה”.

לאחר תהיה רבה אלי החליטה להתאמת עם איזבל על המידע שהשיגה. היא ניגשה למשרדה של איזבל וסיפרה לה את מה שהיא יודעת. איזבל ענתה, ציטוט: “לצערי, כשאדם מבוגר נושא באחריות מסוימת, לא תמיד הוא יכול לגלות לבן חסותו את כל מה שהוא יודע”. “ולכן הוא חולק איתו רק מידע שלא יסכן אותו”. “אז נכון, יש דברים שאמשיך להסתיר ממך, עד שאחשוב שאת מוכנה לזה ושהגיע הזמן לספר לך”. “אבל תאמיני לי שבבוא היום אני אספר לך”. מחשבה של אלי: “למה מבוגרים חושבים שהם מסוגלים להתמודד עם בעיות יותר טוב מהצעירים?” “רק מפני שהם מבוגרים יותר?” “ולמה הם חושבים שזה מעניק להם את הזכות לשקר?” מחשבה שלי: ” אני כל כך מסכימה איתה”. “גם צעירים יודעים להתמודד עם בעיות”. “זה ממש לא נותן למבוגרים זכות לשקר”. “אבל נראה לי שאיזבל אומרת לה את האמת”.

אלי שמה לב שרייצ’ל נמצאת במין משולש אהבה עם לוקאס וליסה. רייצ’ל התאהבה פעם בלוקאס אבל הוא רצה את ג’ו במקומה, לאחר קמה זמן הוא וג’ו נפרדו והוא ורייצ’ל הפכו להיות חברים טובים. מאבל לאחרונה הוא התיידד עם ליסה ורייצ’ל שמה לב לכך. אלי שאלה את עצמה, ציטוט: “למה אהבה כרוכה בבלגנים כאלה?” מחשבה שלי: “גם אני תמיד שואלת את עצמי את אותה השאלה”.

כשעתיים לאחר שאלי הלכה לישון, התעוררה לפתע, ובתחילה לא הבינה מה העיר אותה. עיניה נפקחו. כשהיא עדיין שקועה בתחום המטושטש שבין שינה לערות, ראתה שמישהו רוכן מעל מיטתה ומביט בה. בהתחלה היתה בטוחה שהיא חולמת. ואז שמעה אותו נושם. היא חשבה שזה קרטר. היא הרגישה, יותר מאשר ראתה, את התנועה הפתאומית כשהדמות קפצה בגמישות על השולחן וחמקה מבעד לחלון בקלילות לוליינית לכן הבינה שזה לא היה קרטר. היא נורא נבהלה קפצה ממיטתה. מרוב פחד היא סגרה את החלונות וישבה במיטה כששתי ידיה עטפו את שתי רגליה המקופלות וישבה כך עד הבוקר. מחשבה שלי: “נשמע ממש מפחיד”. “אני הייתי גם נבהלת נורא”. “מי זה היא האיש הזה?” “מה הוא רצה ממנה?” “הוא חיפש משהו בחדר שלה?”

בגלל שנתניאל הכריז מלחמה על בית הספר המנהלת איזבל מינתה את סילבן וקרטר לשמור על אלי כל הזמן. מחשבה שלי: “אוי ואבוי”. “מסכנה אלי”. “יש כאן שתי אופציות לסיטואציה שתקרה”. “או ששניהם יריבו כל הזמן או ששניהם ישתקו כל הזמן אבל מה שבטוח שלבסוף הם יריבו על מי יישאר איתה ומי ילך”. “אלי בטח תובך מאוד מהסיטואציה”. “החבר לשעבר שלה והחבר הנוכחי שלה איתה כל הזמן– נשמע כמו סיוט”.

הופתעתי מאוד מהעובדה שבסופו של דבר גייב רצח את רות.

האמת שמהסוף של הסיפור התאכזבתי כי יש עוד הרבה שאלות שאין להן תשובות. כמו: מה קרה לכריסטופר? מי זו לוסינדה? למה ההורים של אלי שלחו אותה לאקדמיית קימריה וכ’ד.