by chen mishaly
Copyright © 2021
לכולנו סיפרו את הסיפור על אדם וחווה
הם גרו במקום מושלם שלא היה חסר בו דבר והם היו מאושרים בלי מאמץ

-בכל יום הודו לאל וסגדו לו
הללויה
יבורך על גן העדן הזה
אך מכיוון שהפרנו את אחד החוקים גירשו אותנו מגן העדן
אף שאני חושבת שהיה גרוע מזה

לא גישרנו אותנו מגן העדן אלא השאירו אותנו בגן העדן אבל עיוורים
גזלו מאתנו את האפשרות לראות את גן העדן שבו אנו חיים

אילו יכולנו לפקוח את העיניים ולראות את מה שיש סביבנו
הנסים היום יומיים
היופי
הנס של האהבה והרעות
לו יכולנו לראות את הקסם של היום יום
הזריחות והשקיעות
העוצמה של הטבע
לו יכולנו להיות מודעים לחיים שצמיד מפלסים את דרכם
לו הבנו שלהיות קיימים זה כבר להיות באותו גן עדן
היינו אומרים מידי יום הללויה
הללויה שאנחנו עדים לנס הזה ונוטלים בו חלק
הללויה על היכולת שלנו להתרגש
על כך שאנחנו יצורים שמסוגלים לצחוק ולבכות

אנחנו מבלים את חיינו בניסיון לחזור לגן העדן -כשאנחנו בעצם צריכים לפקוח עניים להתעורר ולראות אותו
אנחנו לא רק חיים בגן העדן- גן העדן או אנחנו
(מכמעט מלאכים)
Published: Dec 9, 2021
Latest Revision: Dec 9, 2021
Ourboox Unique Identifier: OB-1243337
Copyright © 2021