מסעות הצלב- יומן מסע

יום הראשון למסע- 15/05/1096

שמי קרלוס, בן 38, איכר נוצרי, אב לשני בנים ובת, נשוי לאנדריאנה וגר בקונסטנטינופול בכפר קטן.

הבוקר אני ואשתי יצאנו לכיכר הכפר ושמענו את הנאום של הכומר כי האפיפיור קורא לכל המאמינים לעלות לירושלים כדי להציל את הארץ והקבר .הקדוש מידיי המוסלמים

חזרנו בהתלהבות רבה לבית וסיפרתי לילדים שאני יוצא למסע.

היום התחיל המסע הגדול, יצאנו כקבוצת איכרים הראשונה.

זה התחיל כאשר כאשר האפיפיור כינס את כולנו והסביר על המסע. שאנחנו הולכים לצאת, להלחם ולנצח את המוסלמים ששולטים כעת בארץ ישראל ועל הקבר של ישו הקדוש.

האפיפיור הבטיח לנו שכל מי שיוצא למסע יקבל אדמות וכסף רב, ומי שימות יקבל מלכות שמים. אז התחלנו- להתארגן ולארוז.

יום השני למסע- 16/05/1096

היום היה האחרון שלנו לפני היציאה למסע. היו כמה שפחדו אז התחרטו. ארזנו את החפצים האחרונים והיינו מוכנים לצאת.

עשו לנו הדרכה נוספת ואחרונה- אמרו לנו מה נצטרך לעשות, באיזה ארצות נעבור ומה צריך לקחת עמנו.

אנחנו נעבור את אירופה זאת אומרת דרך גרמניה, צרפת ובאיטליה ניקח אוניה שתביא אותנו לארץ ישראל, ששם נלחם. אמרו לנו להביא הספקה גדולה מאוד של אוכל, שהסוסים שלנו יהיו במצב טוב וחילקו כלי נשק, שריונים, מעילים וכסף.

יום ה-366 למסע- 17/05/1097

אז עברנו את גרמניה ואת צרפת, הגענו לאיטליה וראינו באופק ברחוק את הקבוצה של האבירים מתקרבים.

היה קשה, הרבה מאתנו מתו בדרך מסיבות שונות וגם חסר לנו הרבה כסף, כדי לעלות על האוניה אז חיכינו שהאבירים יגיעו וכשהם הגיעו- הם שילמו בעבורנו לאוניה וההפלגה לכיוון ארץ ישראל החלה.

חסר גם אוכל ולכן, אנחנו אוכלים חצי פרוסת לחם עם שמן זית כל 9 שעות בערך.

יום ה-761 למסע- 19/06/1098

הגיע היום! הגענו לישראל, הגענו לקבר הקדוש.

אך מכיוון שהמוסלמים עדיין בשלטון אמרו לנו להחביא את הצלבים עם בדים והתחפשנו למוסלמים.

כך המוסלמים לא זיהו אותנו, אך לא הצלחנו להיכנס לעיר ולכן הקמנו מחנה ליד החומות ובלילה תקפנו.

יום ה-762 למסע- 20/06/1098

הקרב היה קשה כי היינו מעטים והרבה מתו, אך הצלחנו! ניצחנו. כבשנו את הארץ ועכשיו אנחנו מתחילים להתיישב בישראל ונתחיל עוד מעט גם להקים אדמות ולפתח את השטחים, להתחיל לבנות מקומות לינה ולהכין טיפה אוכל בשבילנו ולישון מכיוון שהגוף נהיה חלש.

יום ה-763 למסע- 21/0611098

עבר יום מאז ההתיישבות כאן בארץ, וחם- חם מאוד. הרבה איכרים ואבירים מתים מההתייבשות ומהחום עצמו. אנחנו הגענו עם כל המעילים החמים והשריונים שלנו ולא ידענו שזה מה שיהיה…

חלק גדול מהמוסלמים לא מסכימים עם שלטוננו  במדינה כמובן, ואנו חושדים שהלחמו בנו בקרוב, אך אנחנו מוכנים לכל דבר.

מהחום החזק, זה לא נראה שהגידולים החקלאיים שלנו יגדלו ובנוסף חיילים מתים לא רק מהחום אלא גם ממחלות משונות ולא מוכרות אך אנחנו בתהליכי הסתגלות והבנה של המקום.