יומן מסע

מגישים: הדס בוקסנבאום, סופיה מ , ספיר כהן

יומני היקר החלטתי לכתוב ולתעד את ההתרחשויות שקורות סביבי , אני מרגיש שקורה דברים בלתי רגילים ואני רוצה לשתף ברגשות שלי ובהחלטות שאני מחליט

האפיפיור קרא לכל הצלבנים לשמוע את הנאום שלנו ובנאומו פירט למה כדאי לנו  להילחם במוסלמים ודרש מאצולת אירופה לצאת ולסייע לביזנטיון שהייתה מאוימת על כיבושי הסלג’וקים וגם לשחרר את המקומות הקדושים מידי הכיבוש הכופר

הצלבנים ואני ביניהם ראינו את המצב באירופה האוכלוסייה באירופה גדלה

והגדילה באוכלוסייה גרמה להגירה בתוכה וממנה גם מבחינה כלכלית המצב גרם

לחיפוש מקומות מחייה חדשים, חיפוש אחר סחורות מהמזרח, חיפוש אחר שווקים חדשים נושאים אלו חשובים אך הנושא הדתי היה מאוד חשוב לנו האמונה הדתית שלנו עמוקה ויש בנו רצון עז להציל את המקומות הקדושים לנו אולי זה יזכה אותנו  אצל אנשי הקודש וייתן לנו גמול רוחני

איך אני בתור נוצרי צלבן יכול לשתוק כאשר המוסלמים טובחים בנוצרים- שודדים

אותם ופוגעים בהם ואת הכנסיות הופכים למסגדים?!, המוסלמים נוהגים בצורה   אלימה ומזעזעת בירושלים וחייב לעצור אותם ואת המעשים הרעים שלהם והדבר  שהכי חשוב לי כאדם דתי הוא לשחרר את קבר ישו מידי המוסלמים הרשעים הללו

.יומן מסע יקר חששות עולות בי לנוכח מסע כה ארוך ממושך ומייגע שעומד בפתח ההכנות למסע רבות מאוד והן לוקחות לנו זמן רב , ההכנות גם יקרות ואנחנו צריכים המון כספים להוצאות בדרך . האבירים זקוקים לממן סוס, כלי נשק, קסדה, חרבות, מגנים. בעלי אדמות רבים מביננו מכרו חלקים מהאדמות שלהם כדי להשתתף במסע . מסע שהוא מסע בעל חשיבות אבל גדוש בהמון קשיים כי  בדרך לירושלים עברנו המון שודים וביזה וגם רעב רב . ככל שאנחנו מתרחקים מן הבית ומהמקום הבטוח אנחנו מרגישים את הצמא והרעב וזה קשה לנו מאוד

המסע שלי

בתחילת המסע ההכנות היו ארוכות וממושכות והיינו זקוקים לכסף רב כדי לממן את הוצאות הדרך כמו שכבר ציינתי חלק מבעלי האדמות מכרו חלקים מאדמותיהם ולמי שלא היה רכוש האדמות הכריחו לעבוד ולחסוך למסע , עבדתי קשה מאוד עבור כל שקל ושקל כדי לרכוש קסדה ועוד ציוד לדרך

כשיצאנו כבר לדרך גם היא לא הייתה קלה לא היה לנו מפות כדי למצוא את הדרך המתאימה ושילמנו למורה דרך שיכוון אותנו . כאן לא נגמרו הבעיות מפעם לפעם תקפו אותנו שודדים וכדי להגן על עצמנו התקבצנו חבורות חבורות וסייענו אחד לשני בדרך. אם לא די בכך הסוס של חברי מת ברעב והוא נאלץ לעשות את המסע ברגל גם הסוס שלי מתקשה בדרכים המשובשות

המסע לירושלים ארך זמן רב עם עצירות רבות בדרך ועם הרעב והקרבות נשארנו כמות קטנה של אבירים מעט יותר ממה שנשלחנו בהתחלה

במסע עברנו דרך מניקיאה לאנטיוכה מרחק של כ-720 ק”מ נמשך כארבע חודשים גם ההפלגה בים הייתה מסוכנת אוניות תעו וטבעו וצלבנים רבים  שלא היו רגילים  לטלטולי  המסע בים חלו ומתו

המשך המסע שלי

כשהגענו סוף סוף לירושלים היה לנו קשה לפרוץ את החומות והמצור שהוטל על ירושלים באקלים המאוד חם היה בלתי נסבל הייתי צמא מאוד נאלצתי ללקק טל ולשתות מי בורות או לקנות מים במחירים מאוד גבוהים כי מקורות המים היו מעטים והביקוש למים היה רב

מסלול המסע

המסע בו נכחתי הוא המסע הראשון שיצא לדרך בשנת 1096 היו שני קבוצות של צלבנים חלק יצאו למזרח באופן ספונטני נשדדו ושדדו כדי לשרוד

וחלק של כוחות צבאיים מאורגנים שיצא לדרך מארבעה אזורים שונים במערב  אירופה  —  אספר לכם מה עבר על הקבוצות אני נכחתי עם האיכרים

מסע האיכרים: האיכרים לא היו ערוכים לדרך הארוכה והתקשו מאוד בניווט במהלך הדרך אזל מזונם והם החלו לעסוק בשוד על -מנת לשרוד .  רבים מהם מתו בדרך

מסע האבירים : האבירים יצאו למזרח בארבע מחנות נפרדים הם נפגשו בקונסטנטינופול ומשם  המשיכו מזרחה בעזרת הקיסר הביזנטי במזרח הם ניהלו קרבות עם צבאות התורכים הסלג’וקים כ3 שנים לאחר יציאתם למסע הצליחו הצלבנים לכבוש מידי המוסלמים שטחים במזרח והתקדמו לעבר ירושלים

לאחר כיבוש ירושלים הצלבנים הקימו את ממלכת ירושלים הצלבנית הממלכה התקיימה משנת 1099 עד שנת 1178