זיברה

הזברה היא פרסתן ממשפחת הסוסיים, אשר שוכנת בסוואנות של אפריקה וחיה בעדר. המאפיין העיקרי בצורתה של הזברה הוא הפסים המרובים (קרוב למאה מכל סוג), המכסים את גופה, בדרך כלל בגוון שחור או חום-אדמדם על רקע לבן. דגם הפספוס הוא ייחודי לכל פרט ופרט במינים השונים. ישנם הבדלים במיני הזברות במבנה ובצורת הפסים. זברת גרבי ניכרת בבטנה הבהירה וחסרת הפסים ובפסים הדקים והמרובים בשאר גופה. לזברת ההרים יש בטן בהירה בלי פסים. הזברה המצויה מפוספסת בכל גופה, גם בגחונה.

עדר הזברות כולל כמה עשרות פרטים. בראש העדר עומד זכר בוגר, חזק ומנוסה המסמן לשאר העדר לנוע או לעצור, באמצעות קולו והתנהגותו. לרוב נמצא עדר הזברות לצד עדרי פרסתנים אחרים כאנטילופות וכגנו ומקבץ גדול שכזה מזמין אליו טורפים בכל שעות היממה. על כן חייב להיות העדר ערני תמיד וזריז למדי כדי להצליח להימלט משיני הטורפים. אויבייה העיקריים של הזברה הם האריה האפריקני, הזאב הטלוא והצבוע הנקוד אולם ריצתה (70 קמ”ש) מהירה משלהם.

היריון הנקבה נמשך כשנה. היא ממליטה סייח אחד בלבד, והוא קם על רגליו אחר כמה רגעים ומסוגל להלך לצד אימו. דגם הפסים של גוף האם נטבע מייד במוחו של הסייח הנולד וכך הוא יכול לאתרה תמיד. האם משגיחה עליו תמיד ודואגת שיימצא במרכז העדר, שם הוא פחות חשוף לסכנות. היא גם תגונן עליו אם יותקף בידי טורפים ולא תנטוש אותו אפילו אם יצליחו להורגו, אלא אם תישקף סכנה גם לחייה.

הזברה היא צמחונית וניזונה מעשבים. הזברות נודדות כל חייהן ממקום למקום בתורן אחר מזון. תוחלת חייה של הזברה כ-25 שנים.

הזברה נחשבת לחיית בר מובהקת, אך במקרים נדירים אנשים שחיים באפריקה (כמו הבורים), הצליחו לאלף כמה זברות להובלת עגלות ואף למטרות צבאיות. בעולם המערבי מפורסם הברון רוטשילד השני שלמרכבתו היו רתומות זברות.