יומן מסע

אני אלכסנדר אני השתתפתי במסע הצלב הראשון שהוא הכי ארוך מבחינת זמן עכשיו אני אספר לכם את הקשיים שהיו בדרך והקשיים שהיו לאורך הדרך ואיך היה
אז הקשיבו היטב
שהחלטתי לצאת למסע הייתי מאוד מאוד נרגש אבל גם חושש עדיין אני לא אראה את משפחתי ואין אפשרות לדעת בוודאות שאחזור בטוח ושלם

אבל עדיין יש בי מטרה ורצונות להצליח בזה ולשחרר את קבר את ישו

אעדכן אותכם מחר בבוקר

יצאתי למסע בנתיים הדרך קשה ומעייפת נתקלתי גם בכמה שודדים עם קבוצת המסע שלי
אבל עדיין יש בי את הרצון להצליח ואפילו לשלם על החטאים שעשיתי
בוקר טוב ….
אנחנו עדיין במסע הדרך קשה ומעייפת ואקלים חם מאוד

לא היה מפות שיסייעו לנו היינו רעבים ועייפים לא היה לנו הרבה כוח

רצינו כבר להגיע ולהשיג את המטרה אבל זה לא היה פשוט נתקלנו כמה פעמים בשודדים ואפילו יש כאלה שמתו בדרך ככל שיותר התרחקנו היה לנו מאוד קשה עם המחסור במזון בכל זאת זה גם היה מסע ראשון לנו ידענו מה לשים וכמה לשים

המפה  :

כאשר התקרבנו לטירה או לעיר כלשהי הם מתוך התלהבות וריגוש חשבו שזאת ירושליים מאחר לא ידעו איך ירושליים נצאת ויראת במהלך המסע התקיימו ההמונים משוד ומגדל של תושבי הישוב שעברו בהם כדי למנוע מעשים אלו העדיפו התושבים

לתת מזון והבלבד שימשיכו בדרכם הם לא ממש ידעו על ירושליים ואיך היא נראת זאת אחת הסיבות שמאוד הקשתה עלינו

לא הצלנו במסע

לא הצלחנו במסע אני מאוד מבואס זאת הייתה המטרה שלי ואני באמת ניסתי בגלל

חוסר הידע הרעב והעייפות זה מאוד עיקב אותנו במסע זה היה מסע ראשון פחות ידענו מה ואיך היה מה להכין וכמה

אני מאוד מקווה שמבמסע הבא נלמד דברים מהמסע הזה ונבוא  אם ידע ובלי ניחושים עדיים אני שמח והלכתי למסע זה והוכחתי את עצמי

נתראה במסע הבא ביי