תקשוב וחדשנות בלמידה

הגדרה של קהילת למידה

“קבוצת אנשים שהתאחדו לצורך בחינת תחום עניין משותף באמצעות תהליך חקירה מבוסס דיאלוג”.

אחת מההגדרות שהדר בחרה בו.

דוגמה נוספת ישר קישור במצגת עצמה- עינים בגב צפיית עמיתים למורים, יוזמה שבה מורים מצלמים שיעורים של עצמם ומאפשרים למורים לצפות בשיעור עצמו.

דוגמה נוספת מועדון מאמרים שבו אפשר להיחשף למאמרים חדשים, לפתח ביחד שפה מקצועית משותפת.

איך מייצרים קהילה? לפי קהילת המאמרים הם כל שנה כל צוות מקצועי בוחר מאמר שמתאים לכל הצוות והם מזמנים ישיבות ציותיו. 1. מפגשי למידה ציוותיים, 2. הצדת הידע במליאה. 3. מידענות-איסוף החומרים. 4. מתן משוב.

במקום אחר יש טיפים נוספים איך להצליח .

טיפ 1- כדי להצליח ביישום הכלי מומלץ לקיים את הישיבות בסמיכות כדי לשמור על רצף.

טיפ 2- יכולה לעלות דילמה, האם לבחור מאמר שהוא מאוד מקצועי בתחומו ופחות רלוונטי לצוותים אחרים, או לבחור מאמר שיש בו יישום לכלל הצוות?

אפשר לשקול מידי שנה דרך אחרת, חשוב לשמור על גמישות והתאמה למסגרת.

טיפ 3- כדי להצליח ביישום הכלי מומלץ לתת לצוותים הנחיות ברורות לגבי אופן הצגת התוצרים, זאת כדי ליצור אחידות ובהירות בהצגה.

טיפ 4- חשוב לשמור על קשר בין האקדמיה לפרקטיקה ולבחון את היישומים האפשריים בשטח…

מה מאפיין את תהליכי הלמידה בהקהילה מקצועית?

אקספלורציה אופקית: החלפת התנסויות בהוראה מההווה והעבר בין כל המשתתפים.

אקספלורציה אנכית: מציאת ההתנסויות המשותפות מההווה והעבר בין כל המשתפים.

למשל שיתוף הטיפים שאנו עשינו במחברת השיתופית הייתה אקספלורציה אופקית

שני השיתופים האלה נותנת שיתוף אחר וידע אחר.

מחקרים רבים הראו שההבנה שכולנו נתקלים באותן הבעיות ומשתפים בצוותא את הבעיות זו יותר שיפור בלמידה של הילדים.

למידה שיתופית מול למידה שיתופית.

סוגים שונים של למידה שיתופית ונגדיר אותם.

1. למידה שיתופית מסוג של למידת עמיתים– העמיתים תורמים זה לזה ללמידה. איש החינוך נעזר בשיטת הלימוד הזו על ידי זה שהילדים עצמם הם שתורמים לשיעור.

דוגמה “שוק מושגים”- אותיות א-ת הילדים בזוגות כותבים כל מה שהם יודעים על נושא. ואז הם חוזרים למליאה, ואז מתפזרים שוב וכל אחד עושה מכירה וקניה של מושגים עם התלמידים האחרים.

מה היה בסרטון- למידה שיתופית, הילדים יצרו ידע משותף, “השכר” יצר ידע שיתופי הייתה תרומה של על התלמידים, כל מי שתרם לידע הכללי הרגיש שיש מקום לידע שלו. הייתה השתתפות פעילה, הייתה הערכה עצמית- הילד ראה את עצמו ביחד לאחרים, הוא ראה שיש לו הרבה מונחים באות מסוימת ולאחרים פחות ואז הוא יכול למכור להם. הערכת עמיתים-

בונים את ידע תוך כדי אינטראקציה היא מחזקת את החשיבות של שיתוף ידע. הביטוי ידע הוא כוח אסור לשחרר את הידע כאז היתרון שלנו על אחרים ילך לאיבוד, אם אתה רק שומר אותו אצלך אין פה שום יתרון.

כאן הילדים מתנסים מוחשית שהחלפת המידע בן אחר לשני יש לזה יתרון משהו שכדאי לא מאבדים מהכוח מעצם זה שתרמת מילה לאחרים אלא להפך הפכת להיות אחד שיוגע בתחום.

בזכות הפעילות הילדים עבדו על מספר מיומנויות למשל: תקשורת בין אישית משא הוא מתן צריך לפנות ולא להסס. אינטליגנציה חברתית לדעת איך לפנות ולדעת לקבל מה שאן לך להציע בתמורה מילה שיש לך. מיומנות  להעריך את עצמך ואת הידע שלך יחסית לעצמך ויחסית לאחרים. לפני למידת הנושא ולאחר הלמידה. כלי להערכה עצמי. מיומנות של לפתח אחריות אישית- אני מקדם את הלמידה של אחרים ושלי.

ישנן 3 רמות של שיתופיות:

1. רמה בסיסית של שיתוף sharing הילדים משתפים את האחרים בתוצר מוגמר ולא בתהליך של הלמידה. אפשר לתת משוב על המוצר המוגמר. יתרונות אפשר לקבל משוב על תוצר, הפריית רעיונות, השיתוף הוא קל יותר (אפשר להעביר את המסמך) אין אינטראקציה מורכבת אין אימון גדול אחד בשני.
2. הרמה של cooperating מתייחסת לתהליך מכוון של יצירת תוצר משותף שמתקיימת בו חלוקת עבודה ברורה בין חברי הצוות. כל אחד אחרי על חלק אחר של העבודה וביחד יוצא תוצר משותף.
3. הרמה הגבוהה ביותר collaborating התהליך עצמו הוא עבודה משותפת ודינמית של חברי הצוות לאורך כל תהליך היצירה גדי לייצר תוצר משותף. גם כאן יש חלוקת תפקידים. אם אחד מחברי הקבוצה לא הספיק משהו ותאריך ההגשה מתקרבת לוקחים את התפקיד במקומו ועוזרים לו. ישנה התייעצות וסיוע הדדי בין חברי הקבוצה.

מיומנות שאילת שאלות

צריך לעודד את הילדים לשאול שאלות.

בגיל הגן הילדים שואלים מלא שאלות וכשהם נכנסים לביה”ס השאלות נעלמות. (הם מפסיקים לשאול).

במאמרים אקדמיים מצאו: כאשר מציגים לילד בגן משהו חדש הוא שואל בין 5-6 שאלות ואילו ילד בבית-ספר שואל 2 שאלות.

למידה לאורך החיים – נוגעת בנושא של שאלות, ככל שעולים בגיל שואלים פחות שאלות, האם זה גורם לנו פחות לרצות ללמוד ולחקור?

האדם רודף כל החיים אחרי ידע/ הוא “צמא” לידע.

הגדרות

• המרדף המתמשך המוּנע ע”י מוטיבציה פנימית כדי לרכוש ידע לצרכים אישיים או מקצועיים.
• תהליך המערב אנשים בגלאים שונים הלומדים בהקשרים שונים: בתי ספר, בתים מקומות…

לפתח כישורי למידה לאורך החיים בהתאם לגיל שנמצאים בו.

למידה לאורך החיים מכוונת לאורך 4 שלבים:

0-5 : למידה א-פורמלית, הנחת הבסיס להרגלי למידה עתידיים וכישורים. למידה מתוך התנסויות, צמא לידע פיתוח סקרנות ומציאת תשובות הנחת התשתית כי כדאי להתעניין כי יהיה לנו ידע.

6-24: מוסדות חינוכיים.

25-60: לא רשמי: חויות ופתרון בעיות.

60+ : פעילויות המתאימות לגיל.