כיבוש מצדה

אתר היסטורי שמיקומו זוהה לראשונה בתחילת המאה ה- 19. החפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום הוכיחו את חשיבותו בימי הורדוס ובימי המרד הגדול. הורדוס בנה במצדה ארמונות, מחסנים, ברכות רחצה ומתקנים לאגירת מים

מצדה הונצחה ברשימת אתרי מורשת תרבות עולמית מטעם ארגון
אונסקו בשנת 2001 ;הנצחה זו מבטאת את ערכה האוניברסלי היוצא
מן הכלל של מצדה הראוי להגנה למען האנושות.

על פי יוסף בן מתתיהו, הראשון לבנות במצדה היה “הכהן הגדול יונתן”. ייתכן שהכוונה ליונתן הוופסי או לאלכסנדר ינאי, ואילו במקום אחר הוא כותב כי המצודה נבנתה בידי “מלכים מימים עברו”. במקומות שונים על גבי ההר נמצאו מספר חרסים בני התקופה החשמונאית וכן תריסר מטבעות תלאמיים ארבעה ממטבעותיו של יונתן הוופסי ועשרות מטבעות של אלכסנדר ינאי, מהבנייה על ההר בתקופה זו לא נותר דבר, מלבד שני בורות מים שייתכן שנחצבו בתקופה זו.

אל אתר מצדה מובילות שתי דרכים, המגיעות לאתר מכיוונים מנוגדים וללא קשר ביניהן:

הדרך הראשית אל האתר היא ממזרח לו. כביש הגישה מוליך מכביש 90 אל הרכבל ואל כביש הנחש, שביל נוח ורחב אך תלול, המטפס 350 מטרים.

כביש 3199 מגיע מערד אל צדה המערבי של המצדה ומסתיים בחניון המערבי. כאן מתקיים החיזיון האור-קולי ומכאן אפשר לעלות לפסגה דרך סוללת המצור המתונה יחסית.

בשנת1968 הוכרזה מצדה כגן לאומי בשטח של 3,400 דונם, ובשנת 2001 הכריז עליה ארגון אונסק”ו כאתר מורשת עולמי. מדי שנה פוקדים את האתר כ-750,000 מבקרים והוא נחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל.