יומן עליה לרגל

,יומני היקר

 ,19 שמי אמיר ואני בן

היום התאריך ה-3 באפריל 2013, חבר שלי מוחמד חזר היום ממכה וסיפר לי על המסע המדהים שעבר כאשר עשה עלייה לרגל. אני מחכה ליום בו אני אעשה את העלייה לרגל מפני שלפי מה שסיפרו לי המסע הזה הוא מסע מרגש מאוד. כל משפחתי כבר עשתה עלייה לרגל כגון אמא שלי, אבא שלי, אחי הגדול ודוד שלי וביינתים רק אני ואחותי הקטנה לא עשינו עלייה.

היום התאריך ה-5 באפריל 2013,

ההורים שלי העירו אותי היום בבוקר וסיפרו לי שיש לי הפתעה בסלון, הלכתי לסלון ושם הם הביאו לי מתנה לא גדולה מדיי אבל לא קטנה מדיי, כאשר פתחתי אותה הייתי בשוק, היה שם מכתב שהיה כתוב בו שיש לי שבוע להתארגן ולארוז כי אני נוסע  למכה עם אחותי הקטנה, אני ואחותי מאוד מאוד התרגשנו. במהלך השבוע הזה אני ואחותי ארזנו וכמובן שסיפרתי לכל חברי שאני עושה עלייה לרגל. הוצאתי את המזוודות שלי מהארון והתחלתי להכניס את כל הבגדים שאני צריך למסע כמו: חיג’אב, חולצות, מכנסיים, גרביים, נעליים ו-2 חתיכות של בד מסורתי בשביל הכניסה למכה. אני מאוד מאוד מתרגש ושמח, אצל בן אדם מאמין כמוני זה מסע חלומי שכל אדם מוסלמי דתי צריך לעבור ואני מתרגש להיות אדם כזה. כמובן שגם אחותי מאוד התרגשה והיא חשבה והרגישה כמוני.

היום ה-12 באפריל 2013

היום אני ואחותי מתחילים את המסע שלנו לעשות עלייה לרגל. לקחנו אוטובוס

לגבול ירדן, האוטובוס היה מלא באנשים. כשהגענו לירדן קנינו כרטיסי טיסה לערב הסעודית ושם היינו במלון בשם “טייבה מדינה” שנמצא באל מדינה. באותו הערב שקיבלנו את החדרים ישר פרקנו את הדברים שהבאנו, התפללנו ונרדמנו כי היינו מאוד עייפים מהמסע שעברנו. אני כל הדרך התרגשתי בקוצר רוח להגיע לאל מדינה וחשבתי לעצמי כמה כיף וקשה הדרך.

היום ה-13 באפריל 2013

היום תכננו להסתובב באל מדינה, התעוררנו מוקדם בבוקר (6:36) אכלנו וישר יצאנו לקניון בשם “קניון אל מדינה”. טיילנו שם בקניון הגדול ויצאנו עם הרבה שקיות בגדים, ,תכשיטים, משקפיים,נעליים ושני חתיכות בד לבנות בשביל מכה. ארוחת צהריים אכלנו במקדונלדס ובגלל שאחותי בעייתית עם אוכל גם את ארוחת הערב אכלנו שם, חזרנו למלון תארגנה והלכנו לישון.

היום ה-15 באפריל

קמנו היום באמצע הלילה בשעה (2:04 בבוקר) בשביל שנגיע למכה בצהריים. לקחנו תיק גדול עם אוכל, בגדים, מים ואת שני חתיכות בד ויצאנו לדרכנו. נסענו 3 שעות באוטובוס והגענו למקום קרוב למכה, בו הקמנו אוהלים שבהם נישן בלילה.

הנשים הלכו להביא את האוכל והתחילו לפרוק את התיקים ובזמן הזה הגברים הקימו את האהולים ותכננו את המשך הדרך. בבוקר של היום למחרת (ה-16 באפריל) ארזנו בחזרה  את הדברים, אכלנו מהכריכים והתחלנו להתקדם למכה. בשעה 14:32 הגענו למכה, שם ניקינו את עצמו עם מים את גופנו ולבשנו על עצמנו שני חתיכות בד לבנות לחלק העליון ולחלק התחתון, כשנכנסנו לכעבה  התחלנו את שבעת הסיבובים הרגשתי שזה רגעים מרגשים לשלעולם לא אשכח. במהלך הסיבובים הייתי מאוד עייף אך המשכתי את דרכי. כאשר אני ואחותי סיימנו את הסיבובים השעה הייתה 17:31 התקדמנו לאוטובוסים ונסענו ישר למלון במשך 4 שעות. ולאחר מכן עלינו לחדר במלון ונחנו עד לשעה 23:41 התחלנו לארוז את דברינו והלכנו לחדר אוכל לאכול ארוחת ערב. לאחר מכן עלינו לחדר, התארגנו והלכנו לישון.

היום ה-19 באפריל 2013,

אתמול היה היום האחרון שלנו באל מדינה, היום אנחנו עוזבים בצהריים ואני שמח שעברתי את המסע הזה אך עצוב שהמסע נגמר. לקחנו מונית לשדה תעופה ומשם טסנו לישראל, בישראל אמא שלי לקחה אותנו הבייתה. אני חושב שהמסע הזה היה סגירת מעגל ואני מרגיש עכשיו שלם עם עצמי. אני מאחל לכל בן אדם מוסלמי מאמין לחוות את החוויה הזאת.

הקישור ללחן השיר “המסע למכה”: https://youtu.be/QwTDLArNgwg

המילים לשיר “המסע למכה”:

הכל התחיל ביום אחד

בו התעוררתי לחלום נחמד

לטוס למכה… יום אחד

כל משפחתי עלתה מזמן

אני חושב שהגיע הזמן שלי… לעצמי

הזמנתי את אחותי לבוא למסע יחד איתי

וביחד נטהר את נפשי

מתחיל להגשים את חלומי

זה מרגש מאוד אותי

המסע הזה שלי

התחלנו את המסע בתחנת אוטובוס די נטושה

מתנות למשפחה, ולחברים באהבה

נסענו לירדן ומשם מטוס לאל מדינה

פנינו ימינה – הנה אל מדינה!!!

געגועים הביתה-

אהה אהה אהה אהה אהה אהה אהה אהה אה…

עשינו מלא קניות- שופינג בערמות

משקפיים , נעליים ושתי חתיכות לבנות

למלון מגיעים – עייפים וגם שמחים

מחר נוסעים!!

חצי דרך אוטובוס – משם ברגל

מגיעים , מתפללים ואת עצמנו שוטפים

בוקר למחרת

מתייצבים לקראת אחת

הכעבה מבצבצת

איזה מהממת!!

מתחילים סיבוב ראשון – מעייף אבל הסוף מעייף פי מיליון

מעל ארבע שעות מסתובבים – את הראש כבר מאבדים

הרבה אנשים , נשארו עוד שתי סיבובים

לסוף מאוד קרובים

לא מאמין – את המסע מסיימים!!!

הראיון: https://youtu.be/7NisRz3_Qec