מסע אל הזמן

בעקבות הספר: אודסה עושה את זה שוב.

כתבה: דיינה ריינהרט.

חיקוי יצירתי: לי-היא דור.

כיתה: ו”3.

בית ספר: אלונים.

עיר: אור יהודה.

תוכן עניינים:

פרק 1:הקדמה

פרק 2: מה קרה לסבא?

פרק 3: הבית החדש

פרק 4: מכונת הזמן

פרק 5: שעה אחת קדימה…

פרק 6: 2 3 4 שעות קדימה…

פרק 7: 5 6 7 שעות קדימה…

פרק 8: 8 9 10 שעות קדימה…

פרק 9: 11 12 13 שעות קדימה…

פרק 10: 14 15 16 שעות קדימה…

פרק 11: 17 18 19 שעות קדימה…

פרק 12: 20 21 22 שעות קדימה…

פרק 13: 23 24 שעות קדימה…

פרק 14: חזרה להווה.

פרק 1: הקדמה

זה היה כמו יום רגיל בו השמש זורחת והציפורים מצייצות.

אבל אני הרגשתי שקורה משהו מוזר ועצוב.

קוראים לי הדס ולאחי הקטן קוראים רוני.

אבא שלי, אם אני יכולה לקרוא לו כך, ברח מהבית שהייתי בת 3 ואחי היה בן חצי שנה.

סבא שלי החליט לגור איתנו כדי שלא נהיה לבד .

זה קרה לפני שנה כשהייתי בכיתה ד”.

פרק 2: מה קרה לסבא?

סבא שלי חלה במחלה קשה מאוד שכמעט אף אחד לא החלים ממנה.

כשפינו אותו באמבולנס שאלתי את אמא שלי:”מה קרה לסבא?”.

אמא אמרה:”הוא חולה במחלה קשה אבל אני בטוחה שהוא ירגיש טוב”.

אני ורוני בכינו, לא רצינו שהוא ימות לנו.

רצינו ללכת לבקר אותו, אבל אמא לא הסכימה היא אמרה:”זה בית חולים ויש שם מחלות. זה לא מקום לילדים”.

אחרי חודש הודיעו לנו שהוא ניפטר. בכינו נורא. סבא שלי שימש כדמות מופת בשבילי.

פרק 3: הבית החדש.

אמא אמרה לנו שאנחנו צרכים לעבור לדירה יותר קטנה.

אני ורוני לא הסכמנו עם ההצעה הזאת. לא רצינו לעבור דירה, לא רצינו לעבור בית ספר, לא רצינו להכיר חברים חדשים, רצינו להישאר בבית שלנו.

אמר אמרה לנו:”אנחנו חייבים זה בכלל לא שאלה אנחנו עוברים לרחוב הרצל 5 דירה 2″.

שאמא אמרה את הרחוב הזה נבהלנו, מאחר ושמענו כי זה הרחוב הכי מפחיד בעיר.

אחרי שבוע עברנו לבית החדש ששם לא היו שם דיירים.

אני ורוני התגייסנו למשימה לבדוק מדוע מספירים דברים נוראים על הבניין.

אני ורוני לקחנו את המשקפת של אמא ויצאנו לבדוק את השמועה. קראנו למבצע “הבית המוסתר”.
אחרי שלוש שעות אמא קראה לנו לבוא הביתה כדי לאכול ארוחת הערב.

פרק 4: מכונת הזמן.

אחרי ארוחת הערב אמא הציעה לנו לעשות סיבוב בבית כדי לראות לנו שהבית לא מפחיד ובטח שלא מוזר.

כשעשינו את הסיבוב פתאום נתקלנו במין מרתף מוזר. אני ורוני מאוד פחדנו,

לא ידענו מה לעשות אבל התגברנו מהר מאוד על הפחד.

בתוך המרתף גילנו כי מסתתר שם מכונה, בדיוק כמו מכונת זמן אשר רואה את העתיד. מה יקרה בעוד כמה שעות, ימים, שבועות, חודשים ושנים.

רוני ממש התלהב. הוא אמר שזה יכול מאוד לעזור לנו במשימה.

את המכונה כיוונו לשעות.

פתאום המכונה החל לעבוד  וחזרנו שעה אחת קדימה.

פרק 5: שעה אחת קדימה…

בשעה הזאת אמא אומרת:”ללכת לישון עכשיו ומיד!”

אני ורוני לא מצליחים להירדם, פתאום אנחנו שומעים רעש מבחוץ, לכן

הסתכלנו בחלון ואנחנו רואים את משפחת זלמוביץ יוצאת מהבית.

ראינו שהם הולכים למין חדר כזה.

פרק 6: 2 3 4 שעות קדימה…

בשלושת השעות האלה אנחנו מגלים לאן משפחת זלמוביץ הולכים. הם הלכו למערה.

אני ורוני יצאנו מהמיטות בשקט בשקט כדי שאמא לא תתעורר מהרעש.

עקבנו אחריהם בשקט בשקט, אך נתקלנו בבעיה.

כדי להיכנס למערה צריך טביעת הצבע וסיסמה.

פרק 7: 5 6 7 שעות קדימה…

אני ורוני חשבנו מה נעשה וכיצד נצליח להיכנס למערה. חשבתי על רעיון,

הרעיון היה כזה, נחזור לבית, ניקח סלוטפ, נלך לבית של משפחת

זלמוביץ ושם נשים את הסלטופ על ידית הדלת וכשנוציא את

הסלוטפ תהיה לנו טביעת הצבע.

רוני אמר:”זה בהחלט רעיון מעולה”.

פרק 8: 8 9 10 שעות קדימה…

כבר הגיע שחר הזריחה.

אני ורוני מהרנו הביתה כדי שאמא לא תתעורר ולא תראה

שאנחנו לא נמצאים בבית.

אני ורוני הגענו הביתה בזמן.

צחצחנו שינים, התארגנו והתלבשנו, ומוכנים לבית ספר.

אני לא יכולתי שלא לחשוב על משפחת זלמנוביץ ועל המנהרה.

פרק 9: 11 12 13 שעות קדימה…

אני ורוני קבענו להפגש בהפסקה ולראות איך אפשר לקדם את מבצע “הבית המוסתר”.

אני ורוני הצענו מס’ רעיונות.

רוני אמר: שנדפוק בבית של משפחת זלמנוביץ או בכל בית אחר בבניין ונשאל למה אתם ממסתתרים ולמה

אין כמעט דירים בבניין.

אני אמרתי טוב בסדר מה כבר יכול להשתבש.

פרק 10: 14 15 16 שעות קדימה…

אחרי הבית ספר אני ורוני הנחנו את התיקים בבית.

הלכנו לבית משפחת זלמנוביץ, דפקנו ודפקנו, אבל אף אחת לא פתח את הדלת.

טוב בוא נירד לקומה 1 ונלך למשפחת רובינוץ.

עוד הפעם אף אחד לא פתח.

טוב אמרנו: ננסה רק עוד בית אחד והלכנו למשפחת

סופר”.

דפקנו בלת והופתענו לגלות שמישהו פתח לנו.

פרק 11: 17 18 19 שעות קדימה…

משהו נחמד פתח לנו, הוא לחץ לנו את היד

ואמר: מה שני חמודים עושים פה.

ענינו: שלום שמי הדס ולאחי קוראים רוני אנחנו גרים פה בבניין בקומה 2.

ונשמח מאוד שתספר לנו למה כל הדיירים ממסתתרים ולמה יש בבניין  רק 4 משפחות כולל אנחנו.

איש אמר: “אני אשמח מאוד לספר לכם אבל קודם כל אני יציג את עצמי

קוראים לי אדם סופר, אני בן 45 ויש לי שני ילדים בן ובת והם תאומים לבת קוראים מאיה

ולבן קוראים דני. אני ואשתי חיים פה כבר 10 שנים”.

כך ישבנו ושוחחנו.

פרק 12: 20 21 22 שעות קדימה…

אדם אמר:”בבניין הזה אין כלכך דיירים בגלל שליפני 15 שנה מישהו נפטר בבניין

וסיפרו שהרוח שלו עדיין מסתובבת פה. אחרי שנתיים ילד עלה במדרגות ומאז הילד לא חזר יותר.

השכנים פה ממסתרים בגלל שהם מפחדים מהרוח.

אני ורוני אמרנו שזה סיפור ממש רציני אבל יש לנו עוד שאלה קטנה,

למה אתה עברת לגור פה?.

אדם אמר אני ואשתי לא ידענו וגם אנחנו חפשנו תשובות, אבל אז סיפרו לנו

שאסור לנו לעבור דירה, כי הם היינו עוברים אז הרוח הייתה עוברת יחד איתנו.

פרק 13: 23 24 שעות קדימה…

אני ורוני ממש שמחנו שהשגנו את כל התשובות.

הלכנו לחגוג במילשייק יוקרתי.

ואז הלכנו לעבוד תילנו מודעות והחזרנו את הבניין לחיים.

תוך חודש הגיעו דיירים.

שמחנו נורא כי הצלחנו  במבצע “הבית המוסתר”.

ופתאום חזרנו להווה.

פרק 14: חזרה להווה.

אני ורוני אמרנו ביחד: “זה היה ה 24 שעות הכי מעניינו”.

חזרנו לבית בהרגשה נהדרת ושמחה.

מבצע “הבית המוסתר” זכה להצלחה גדולה.

תקציר:

סבא של רוני והדס נפטר, ולכן נאלצו לעזוב את דירתם ולעבור לדירה קטנה יותר יחד עם אמם.

רוני והדס לא רצו לעבור לדירה החדשה, מאחר וברחוב זה רצו שמועות נוראיות.

כאשר רוני והדס הגיעו לדירה החדשה, הם היו מעוניינים לבדוק רק דבר אחד – מה השמועות ומדוע לא גרים דיירים בבניין.

למשימתם הם קראו – “מבצע הבית המוסתר.

בהגעתם לבית, הם מצאו במרתף מכונה, מכונת זמן אשר דרכה גילו את האמת.