יומן אישי יוצרים הראל איתי ואושרי

יומני היקר,

עוד בעודי קטן צחקו עלי בבית הספר, שהייתי מאמין מוסלמי.

זה לא היה כזה כיף במיוחד שאתה גאה באמונתך הרבה אנשים חושבים שרק

דתם חשובה מכל, אבל הם תמיד טועים.

אני אתחיל את הסיפור מהתחלה התחלה התחלה…..

שהייתי בן 5 שאלתי את אבי למה אנחנו מאמינים בדת האסלאם?

מה מיוחד בה? מה חשוב כל כך? מה המנהגים המסורתיים?

לא הייתי מבין כזה גדול.

כששאלתי אותו הוא ענה לי את התשובה הפשוטה ביותר בעולם

“ככה אבי אבותינו האמינו אז אנו אמורים להמשיך את המסורת”.

לא הבנתי כל כך מה הוא אומר שאלתי את אימא והיא אמרה את אותה התשובה.

חשבתי לשאול את סבא וסבתא אבל אני חושב שהם יגידו את אותה התשובה….

לכן אני הלכתי “לחקור קצת” חיפשתי במלא ספרי היסטוריה אבל אולי מצאתי

דבר או שתים אבל לא משהו שענה לי לשאלתי.

כעבור כמה שנים…

אחותי מרים נולדה,

והתחלתי לקבל תחושות הבנה של הדת.

התבגרתי עם שנים… והתקרבתי לדת האסלאם.

ואני לימדתי את אחותי את הדת: המנהגים, מסורת והתפילות.

בשנת 1992 שהייתי בן 13 אבי שוחח איתי על שינון השהאדה

(העדות), שזה אחד מחמש מצוות היסוד המוטלות על כל מוסלמי.

סדר התפילה:

מילות שהאדה: “אַשְהַדֻ אַן לַא אִלָהַ אִלַּא אללָּה וַאַן מֻחַמַּדַ(ן) רַסוּלֻ אללָּה.”

תרגום לעברית: ”אני מעיד כי אין (לא) אלוהּ מלבד (אלא) אללה (האל), וכי מוחמד הוא שליח אללה“.

כילד לא מצאתי הרבה עניין באותה תפילה כי לא הבנתי מהי דת האסלאם בתור ילד אך עכשיו אני מבין את חשיבות התפילה הזאת.

כילד תמיד אהבתי לחקור אך מה שהכי עניין אותי היה מקור השהאדה:

מקור השהאדה מחולק לשני הלקים בקוראן אך הם לא נמצאים זה ליד זה.

בסוף המאה השביעית התחילו להופיע גרסאות שונות של הנוסח (השהאדה).

וזהו להיום יומן יקר

הפאזל

https://www.jigsawplanet.com/?rc=play&pid=1f9b512092df

לסיכום

נהנינו מאוד מהעובדה בקבוצות

ומהלמידה על העדות.