הם הגיעו למסדרון חשוך ומתכתי, ובצדו היה כפתור אדום גדול ולידו שלט שבו רשום: “אם אתה לוחץ אתה לעולם לא עוזב”. “אנחנו חייבים לעבור במסדרון והכפתור זה הדבר היחיד שפותח את הדלת” אמר המפקד “מי מתנדב ללחוץ על הכפתור עד שכולם יוצאים?”. השתרעה דממה במסדרון.

האתר הרשמי של צה”ל

אחרי דקה חלק מהחיילים החלו להתווכח מי ילחץ על הכפתור. “אני לא רוצה ללחוץ על הכפתור” אמר חייל אחד ומיד חייל אחר אמר “אולי בגלל שאתה בכיין?”. החלה מהומה גדולה והמפקד לא יכל להשתלט אליה לבסוף אמר המפקד: “אני רואה שאף אחד לא מתנדב אז אני הולך ללחוץ על הכפתור עד שתצאו.”

כל חברי חוליה 23 של הקומנדו (חוץ מהמפקד) הלכו את תוך החדר של החטוף. פתאום הם שמעו קולות בוקעים מתוך הארון. הם פתחו את ארון וראו את החטוף עם אזיקים ונייר דבק על הפה שלו. חייל אחד הוציא את נייר הדבק ושאל את החטוף:” איפה החוטפים ואיך הגעת לכאן”

לאתר לסוגי נייר

“אני הלכתי לחדרי במלון חיפה כדי ללכת לישון וכשקמתי מצאתי את עצמי יושב כאן על הכיסא פה לידי” הוא מצביע על הכיסא “והידיים שלי קשורות. שאלתי את החוטפים שלי, כנראה ערבים, מה אני עושה כאן והם שמו אותי בארון הזה.” סיפר החטוף וכל חברי החוליה ישבו מרותקים והקשיבו לסיפור.

לאתר להשוואת מחירי מלונות

לצפייה בחיילים שמדברים מהשבי

 לאחר שהוציאו את החטוף חייל אחד הבחין בלוח בקרה על הקיר הצפוני. הוא הלך אל הלוח בקרה וראה שם כל מיני כפתורים: הפעלת מזגן, הפעלת מלכודות ועוד. בצד הימני של הלוח היה כפתור שרשום עליו: ביטול פצצה. החייל לחץ על הכפתור ונשמעה אזעקה.

כל החיילים והחטוף רצו חזרה לדלת אבל הדלת ננעלה. החיילים ניסו בכל כוחם אבל הדלת לא נפתחה. לבסוף חייל אחד נזכר שליד הכפתור של ביטול הפצצה היה כפתור של פתיחת דלת. “אני עוד מעט חוזר” אמר החייל ורץ ללוח הבקרה ולחץ על הכפתור. הדלת נפתחה.

לאתר לרכישת לוחות בקרה לחצו עליי

לאחר מכן החיילים אמרו למפקד: ” רוץ מהר לפני שהמחבלים יתפסו אותך!” “אי אפשר” אמר המפקד “הפצצה תתפוצץ.” “נטרלנו את הפצצה!” אמרו החיילים “עכשיו רוץ!”. החיילים, המפקד והחטוף חזרו לישראל ללא פגע.