יומן ההומור שלי

פרק –1 סיטואציות הומוריסטיות והיתרון שהן מקדמות

סיטואציה 1:הומור מפחית כאבים

השבוע בתי חלתה ולא הרגישה טוב וגם לא ממש רצתה לצאת מהמיטה, החלטתי שמהבוקר שלמחרת אני מתחילה איתה את הבוקר ולאורך כל היום ברוח שטות ובדיחות וראיתי שלמרות שהיה כואב לה הגרון והייתה “סמרטוטית” ביום שלפני בגלל שהתחלנו את היום בצחוק ובהלצות היה לה יותר קל לזוז ולעשות את הדברים הבסיסיים שעושים במהלך היום מאשר ביום רגיל שאנחנו ממהרים וקצת פחות פנויים “למרוח את הזמן” ולהתנהג ברוח שטות, גם הייתה לה נכונות להגיב אל בקשותיי למרות הכאב שחשה.  בעצם ההומור תרם להפחית את הכאבים והעלה את המצב רוח של הילדה.

סיטואציה 2: הומור מקדם תקשורת
התחלתי השבוע השתלמות חדשה כאשר איני מכירה אף אחד מהמשתתפות ובכדי לשבור את המבוכה כאשר קרה משהו בלתי צפוי בכיתה שיתפתי את המשתלמת שישבה לידי במקרה דומה שקרה לי והוספתי הגזמה למה שקרה מה שגרם לשתינו לצחוק ושבר את המבוכה, הצגנו אחת את השנייה והיה לנו יותר קל לדבר במהלך השיעור. ההומור בעצם הקל על הסיטואציה המביכה שאנו לא מכירות ואין סיבה שנשוחח עכשיו ומרגע שכבר צחקנו יחד על משהו שקרה כאן ועכשיו אז היה לנו נוח לשוחח מאותו הרגע, נוצר אזישהו אמון של “הבנה” בינינו.

הפונקציות החברתיות של ההומור בחיי

מתוך 6 הפונקציות יש אחת שהיא משרתת אותי במיוחד והיא פונקציה מספר 2- תקשורת. תמיד כשאני נמצאת בקבוצה חדשה אני זורקת לאוויר איזו הערה מצחיקה על סיטואציה שנוצרת בחדר וכך אני בעצם פותחת שיחה עם מי שנמצא לידי אם כמובן היא/הוא צחקו מההערה/בדיחה שלי… לכן פחות מפריע לי להגיע לקבוצה חדשה לבד, לא אוותר על משהו רק בגלל שאין מישהו מוכר שמגיע איתי לאותו מקום… אני יודעת שאצליח לתקשר עם מי שמסביבי בעזרת ההומור..

גם פונקציה מספר 5 – ניטרול מתחים הינה פונקציה מאוד שימושית בחיי, הרבה פעמים קורה בתוך המשפחה שהתווכחנו ונוצר מתח ואיני רוצה שהמצב ישאר כמו שהוא, לכן אני משתמשת בהומור או מדגדגת או מפתיעה את מי שנמצא מולי כדי להפיג את המתח ולגרום לצחוק שבדרך כלל מפיג את המתח שנוצר ואז יש שינוי

אווירה…

פונקציה 3 ו-4 גם הן בשימוש אך לא מהותי.

דוגמא שהייתה בשבוע שעבר ביום שישי: נפגשנו מספר משפחות לטיול(אלו משפחות שאנו מטיילים איתם באופן קבוע אחת לכמה זמן) שבוע לפני הטיול נוצר מצב לא נעים של שיחה בוואטס אפ הקבוצתי, ביני לבין אחד המשתתפים של אחת המשפחות והיה מתח קל לקראת המפגש, כמובן שאיננו נוטרים טינה האחד לשנייה ולכן מיד כשנפגשנו ישר פתחתי בבדיחה כדי שידע שאני לא כועסת ושאני מוכנה לתקשורת על אף מה שקרה בשיחה בינינו בוואטס אפ הקבוצתי של המטיילים. בעצם השתמשתי בפונקציה מספר 5 בשילוב 6 כדי להפיג את המתח שנוצר ולפתוח תקשורת חדשה עם מי שקודם לכן היה בינינו מתח…

תגובה הומוריסטית לסיטואציה קשה בחיי

תיאור הסיטואציה:

 יום שישי היינו אצל הוריי, אני בעלי ושלושת בנותיי, לאחר הארוחה אנו נוהגים לשבת בסלון והבנות בחדר המשחקים, כאשר הקטנה (בת 4.5) נכנסה לשירותים, לאחר כ-15 דק’ בהם שכחתי שנכנסה לשירותים, שאלתי : “איפה רומי? הכל בסדר?”

בתחילה לא ענתה ולאחר כחצי דקה, אמרה הכל בסדר הייתי בשירותים ושטפתי ידיים. בתחילה לא שמתי לב אך כשהגענו הביתה שמתי לב כי חצי מהגבה של הילדה לא נמצאת. הבנתי שב-15 דק’ שנעלמה והייתה בחדר אמבטיה של הוריי היא התעסקה עם סכין הגילוח של אימי וגילחה לעצמה חצי מהגבה.

התגובה שלי בד”כ הייתה כעס רב והטפה על כך שזה מאוד מסוכן .

באותו הרגע שאלתי אותה לאן נעלמה לה הגבה? האם היא הלכה לטייל? או אולי היא הלוותה מהשערות בגבות שלה לכלבנו ניקו?

בעלי באותו הרגע נדהם ורצה לגעור בה והיה בהלם שאני צוחקת איתה על המעשה המסוכן שעשתה שכן היא התעסקה עם סכין גילוח ליד העיניים.

לאחר שצחקתי עם רומי על המקרה הרגשתי שהיא פחות מפוחדת מהתחלה שגילתי שחצי מהגבה נעלמה לה ואז הייתי יותר רצינית והסברתי לה שמה שעשתה מאוד מסוכן ואסור לגעת במה שהיא לא מכירה ואם היא סקרנית לגבי משהו מסויים עליה לבוא לשאול אותנו והיינו מסבירים לה ושיש לה מזל שהסכין לא פגעה לה בעין.

כמובן שהסברתי לה שהיא צריכה לבוא לספר לנו אם היא ראתה שמשהו קרה ולא לפחד לספר, היא חיבקה אותי והבטיחה שלא תעשה זאת שוב ושאם יקרה היא תבוא לספר לנו.
במהלך הסיטואציה הרגשתי שאני נאבקת בעצמי מצד אחד לכעוס עליה על המקרה שעשתה שהוא מאוד מסוכן ומצד שני הבנתי שזה לא יעזור כרגע כי זה סתם יכניס אותה לפחד ועצבות ואולי בכי והיא לא תהיה פנויה כלל לשמוע את מה שיש לי להגיד. אני מרגישה שלמרות שרומי ראתה את התוצאה של מה שהיא עשתה במראה בכל יום היה לה יותר קל להתמודד עם זה בגלל התגובה ההומוריסטית שלי לגבי “היעלמות” הגבה יותר מאשר הייתי כועסת עליה והיה לה קשה להסתכל על עצמה במראה יחד איתי כי היא הייתה יודעת שאני כועסת עליה על המעשה שעשתה בכל יום מחדש עד שהגבה תצמח מחדש…

משימה 10.2 הומורפוביה

לאחר שהקשבתי לחלק הראשון בפודקאסט הסכמתי רק עם חלק מהדברים שנאמרו שם לגבי, אולי דווקא בגלל שאני גננת ההומורופוביה פחות מדברת אליי, מכיוון שאני מנהלת את הגן אז יותר קל לי לשנות את מה שאני עושה בגן ופחות יתנו על זה את הדעת באופן ישיר גם אם לא “אצליח” לעשות משהו לעומת מורים שהם חלק מצוות ורואים ישר מסביב אם קורה משהו בכיתה או לא ויש גם למורות מנהלת שנמצאת כל הזמן בסביבת המורה, לא כמו אצלנו שיש לנו את המפקחת אך מגיעה לעיתים נדירות לסביבת הגן. אני נוטה לשלב הומור בגן מכיוון שאני חושבת שהילדים חיים את היום שלהם דרך הצחוק, יש זמן להיות רציניים אך בהחלט הצחוק וההנאה נכנס בגן כחלק אינטגרלי – למעשה רוב הלמידה שלי נעשיית תוך כדי משחק ולפעמים ההורים רוצים לראות יותר למידה “דרך דפים” מה שנראה להם בעין ואצלי זה פחות “מוגש” דרך הדפים ויותר דרך המשחקים… 

הסכמתי עם עניין האובדן שליטה עם הילד שנחשב כליצן הגן שיסחוב אחריו עוד ילדים שיתנהגו כמוהו ואז אני “הופכת” ממש רצינית… אני חושבת שאני צריכה להיות עם יותר תעוזה ולנסות לתת ל”ליצן” יותר מקום ובכך לרתום אותו אליי מאשר לנסות “להרגיע” אותו ולהיות כרגע יותר רציניים…
לפעמים הזמן שחסר לנו גם גורם לי להיות פחות הומוריסטית אך זה נדיר שזה קורה…
לפעמים אני מרגישה מהסייעת שלי שהיא מאוד רצינית שהיא “נפתחת” כשהיא רואה כמה הילדים צוחקים ונהנים כשאנו משתמשים בהומור במפגשים, אני משתדלת לשלב בובה שהיא עושה את הדברים המצחיקים והשטותיים ואז כשאני הופכת לרצינית אז הילדים מבינים שיש גבול בין מה שקרה במפגש (כי הבובה  עשתה שטויות ולא לימור)  לבין מה שמותר לעשות כשאנו רציניים בחלק מהמצבים. בקיצור הפחד העיקרי זה שהילדים יבחינו מתי הגבול עובר חשוב שידעו שאנחנו יכולים לצחוק והרבה אך שיש זמן שאנחנו גם יותר רציניים.

משימה 11.3 הומור בטוח

• • האם אתם נצמדים להומור בטוח? כלומר, האם מרגישים בטוח להתבדח רק בסיטואציות
  • מסוימות?
    אני חושבת שאיני רק נצמדת להומור הבטוח, מכיוון שאני נוהגת הרבה לצחוק גם על עצמי ולפעמים להכניס הומור גם כשעצוב ובעצם להכניס הומור לכל מצב כי המוטו שלי ברוב חיי היה שעדיף לצחוק מאשר לבכות שקשה (זה לא אומר שאיני בוכה אף פעם אבל מעדיפה בהרבה פעמים לצחוק על הסיטואציה מאשר לבכות עליה, עכשיו צריכה רק לעשות זאת גם כשאני עצבנית 🙂 )
  • עם איזו סיטואציה שהוזכרה בסרטון הזדהיתם במיוחד? מדוע זה כך לדעתכם?
    עם כמעט כולם אבל עם האלכהול זה בעצם באמת הכי משחרר וגם רק עם אנשים מסויימים. כי לא משנה כמה שטויות אני אעשה זה יהיה בחסות האלכהול.
  • באיזו סיטואציה לא נוח לכם לצחוק, אך הייתם רוצים לשנות זאת?
    כשאני עצבנית אני לא יכולה להיכנס להומור בשום פנים ואופן, לפעמים בעלי מנסה לפייס אותי וזה לא הולך, עליי קודם להירגע לגמרי ורק אז אני יכולה לדבר… הייתי רוצה לדעת “להתקרר” יותר מהר ולהכניס הומור במקום כעס לחיי, אני מאמינה שזה יאריך את חיי…
  • כיצד לדעתכם תוכלו לצאת מאזור הנוחות ולהרחיב את חוויות ההומור שלכם, מעבר להומור הבטוח?

אני כבר שם, חוץ מעניין הכעס, אני נוהגת להשתמש הרבה בהומור, צריכה עוד קצת להתאמן בעניין הילד ה”ליצן” בגן לרתום אותו לכוחותינו במקום להיאבק בו…

משימה 11.5  סגנון ההומור שלי

Affiliative = 46

Self-enhancing = 43

Aggressive = 31

Self-defeating = 25

אני חושבת שהתוצאות מאוד משקפות את מי שאני…