Copyright © 2022
בשנה שעברה עשיתי השלמות מאוד קשות (פסיכופתולוגיה, פסיכופיזיולוגיה, תורות אישיות ועוד… רק מלכתוב את השמות התעייפתי =) בכל מקרה זכור לי שלפסיכופיזיולוגיה אחד האנשים שלמד איתנו בקבוצה המציא שיר על כל השרוטונין וכו’ התגלגלנו מצחוק אבל עזר לנו מאוד לזכור את החלק הקשה למבחן…
בנוסף, בפסיכופתולוגיה היתה כמות חומר עצומה והרגשתי שאין מצב שאצליח לזכור… אז ציירתי קומיקס חמוד עם בדיחות פנימיות שעלו וצצו במהלך הלימודים או מסרטונים שראיתי בהקשר זה או אחר הדבר עזר לי מאוד הן מבחינה יצירתית אומנותית (אולי יום אחד אוציא ספר של הDSM בקומיקס…) והן מבחינת יצירתיות מחשבתית שתעזור לי ולחבריי ללימודים לזכור יותר טוב את החומר.
| טקסט של בדיחה/קטע קומי: | האמת שיש לי כמה אבל אוסיף כאן בדיחה אחת וסרטון אחד:
1. הקטע האגדי של שלישיית פרוזק שגורם לי לבכות מרוב צחוק כל פעם מחדש:
2. הבדיחה הזו שנשלחה אליי לאחרונה: אשכנזיה אחת יוצאת מהבית וממלמלת מלח מים, מלח מים, מלח מים פוגשת אותה השכנה המרוקאית כפרעליק, התחלת עם הסגולות של המרוקאים נגד דבורים??? עונה לה האשכנזיה מה פתאום!?!? פשוט קיבלתי מתכון חדש מחברה שלי לעוף בסיר ואני לא רוצה לשכוח אותו* |
| או: קישור לקטע קומי: | https://www.youtube.com/results?search_query=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A7+%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%94 |
| איזו תאוריה יכולה להסביר את הקטע הקומי? מדוע? | הקטע של פורזק: אני חושבת שזה שילוב של שתי התאוריות 2 +3 גם חוסר התאמה כי זה כל כך לא צפוי מה יהיה הלאה ובנוסף- תאוריית השחרור וההקלה- הם בונים את הבדיחה כך שאתה מצפה לפאנץ’ וזה משחרר את הלחץ בצורה כל כך טובה.
הבדיחה: פה יש את תאוריית העליונות באופן מובהק- בו צוחקים על יכולות הבישול של נשים יוצאות ארצות אשכנז. זה מצחיק אותי האמת בעיקר בגלל ה”מלח מים” כשגדלתי באמת האמנתי שזה יעבוד אז יש פה קטע נוסטלגי גם מבחינתי כפי שכתבת במצגת: “צריך להיות שם כדי להבין” |
הקשר לבלון בעיניי שהוא נראה כמו בלון של מסטיק- הצבע, הצורה
והטקסטורה הזכירו לי את זה מאוד- בתור ילדות היה לנו משחק מי
מצליחה לנפח את הבלון הכי גדול מהמסטיק- כמה היינו צוחקות שהבלון
היה מתפוצץ והינו צריכות לקלף אותו מהפנים שלנו. הקשר של הבלון
לסרטון הוא שבעצם הבלון מייצג משחק שזה הדבר שחסר במסגרות
החינוכיות במיוחד ככל שהתלמיד גדל ומתבגר ישנו פחות ופחות מקום למשחק-
גם הצבע שלו מעיד על ‘ילדותיות’ ‘תמימות’ – ורוד בייבי כזה- שתורם
להבנת הסרטון על כמה המשחק נחשב בתור דבר ילדותי.
| שלב התפתחות ההומור: | גילאי 6-9 |
| הבדיחה: | התמונה בעמוד הבא |
| או: קישור לבדיחה: | https://www.youtube.com/watch?v=ZKZwrlNHMkk |
| איזו פונקציה התפתחותית משרתת הבדיחה? | יש לי עוד כמה בדיחות ששמרתי…
לא מצליחה להעלות כמה תמונות… בדיחות הטוק טוק, אני רואה אצל ילדיי (אנחנו מדברים אנגלית בבית) מאוד מצחיקה אותם ומפתחת אצלם את החשיבה וההבנה הקוגנטיבית, הבדיחות האלה עוזרות להם להשתחרר מהתפיסה של נוקשות העולם ומקלילה אותו. גם הבן שלי (בן 5 וחצי) נהנה מאוד ומנסה להמציא חידות משלו. |
אני חושבת שהפונקציה החברתית המשמעותית ביותר בחיי היא תקשורת- כמעט בכל תחומי החיים, גם בבית וגם בבית הספר, אני משתמשת בהומור כדי לתקשר- עם החצי השני, עם הילדים, עם החברות, עם המשפחה ועם התלמידות.
לפעמים שאני כועסת על הילדים שלי ואז מרגישה שכעסתי קצת יותר מדי- אני מנסה לספר בדיחה- כמו לדוגמה:מי שלא מנקה את החדר לא יקבל זמן מחשב.. ואז אני פונה לתינוק ואומרת לו בקול מצחיק שהוא בטוח לא יקבל זמן מחשב כי הוא עושה הכי הרבה בלאגן ולא מסדר אף פעם…
מוכרחה לציין שמדי פעם מבליחות להן בדיחות שחורות כדי להתמודד עם מצבים- כמו לדוגמה, בפסח- שהתארחנו אצל ההורים שלי לליל הסדר, חנינו שלושתנו למעלה, ברחוב מעל ההורים שלי- אבא שלי, אחי ואנחנו. בבוקר אחי בא להראות לאח אחר שלי את השריטה ששרטו את הרכבהחדש שלו ולתדהמתו הוא מגלה שמישהו ממש נכנס בו ועיקם את כל צידי הרכב. האדם השאיר שם אליהו ומספר טלפון, בכל מקרה- מישהי כתבה שבליל הסדר הדלת נפתחה מאליה והיא בטוחה שאליהו הנביא נכנס בדלת לבקר אצלם. אמרתי לאחותי (לא חושבת שאחי היה צוחק מהבדיחה) שגם לאחי נכנס אליהו הנביא בדלתות… אבל ממש נכנס בהן..
או, מדי פעם, אני משתמשת בבדיחה כדי לנטרל מתחים- כאשר האדם שאני רואה מולי נראה קצת עוין וכועס, לרוב אנסה לצחוק (בעיקר על עצמי) או לומר משהו הומוריסטי בכדי לנסות להקליל את האוירה.. לרוב זה עובד…
המחשבות שעלו בי בזמן ההאזנה לפודקאסט: אז ברמת העיקרון אני אוהבת לשלב הומור בכיתה גם על הנושאים הנלמדים (באמנות) וגם הומור עצמי. לעתים אני חוששת כאשר תלמידה (בית ספר של בנות) אומרת בדיחה לא ראויה- או מבחינת התוכן או מבחינת השפה או מתפרצת באמצע הסבר עם בדיחה- אני חוששת לצחוק בטעות או לשתף פעולה שכן איני רוצה לעודד אותה להמשיך בהתנהגות זו. כפי שנאמר- לכל זמן ועת תחת השמיים… לכל דבר יש את הזמן והמקום שלו וגם אם בכל שיעור אכניס הומור, ישנם דברים שמוגדרים תחת הכותרת של ‘הומור’ שאיני מסכימה איתם בשום צורה.
מתוך חמשת הפחדים הכי אני מצליחה להבין את החשש שיש למורים שהם ייראו ‘לא רציניים’- הרבה פעמים כדי שהממונה עליך יראה שאתה ‘רציני’ עליך להתנהג ‘ברצינות’ ואם אתה מעז להראות ‘קלילות’ נראה שאתה לא באמת עובד קשה וזה מאוד מפריע לי בפרט ולמורים בכלל לחשוב שכל העבודה וההשקעה יראו כפחותים או לא מספקים רק בגלל שאתה משלב ‘הומור’ ו’קלילות’ בכיתה. נראה לי גם שהרבה מזה נראה מאולתר ולא מכוון ואולי המנהל יחשוב שהמורה לא הגיע מוכן לכיתה וכאמור לא עבד קשה מספיק אז המורה יעדיף להתנהג יותר ‘ברצינות’ כדי לא להצטדק בפני המנהל אחרי ואף לפני השיעור.
כפי שאתם רואים בתמונה בעמוד הבא- לצערי אני נוטה להשתמש הרבה בהומור עצמי מה ש’מצחיק’ הוא שכאשר אחרים צוחקים עליי כפי שאני צוחקת על עצמי זה מאוד מכעיס אותי כי לאף אחד אין אישור לצחוק עליי חוץ מעצמי ואני מאוד משתדלת לא לפגוע ולא לצחוק על אחרים. בודדות הפעמים שאשתתף במשהו שיכול לפגוע באדם אחר- גם אם זה בא על חשבון המעמד שלי או בסכנה שיצחקו גם עליי. זה אחד מהדברים שכתבתי עליהם בפרקים הקודמים- אם תלמידה צוחקת על מישהי אחרת באמצע שיעור אני יכולה לכעוס ממש ולא להצליח להעביר את השיעור עם ההרגשה שהתלמידה הזאת הושפלה… אין מקום להשפלות אצלי בשיעור- נקודה! גם בתור ילדה אני זוכרת שתמיד נאבקתי על כך שלא יצחקו על אחרים ואפילו עשו עליי פעם חרם בגלל זה אבל זה לא הפריע לי כי ידעתי שאני צודקת, ב”ה התלמידות האחרות שהחרימו אותי באו להתנצל ובסך הכל זה היה בסדר בסוף. אבל באמת שלא אכפת לי ואני אפילו עושה את זה הרבה, לרדת על עצמי- כנראה שבצורה פחות טובה ובריאה…. אשתדל לעבוד על זה.
אני חושבת שסוג ההומור שהכי מצחיק אותי הוא
הומור שאינו מתיישב עם ההגיון והשכל הישר. טיפשי או מגוחך.
הומור זה כולל את השימוש השפתי בנונסנס, ויצירת חפצים דמיונים ובלתי שגרתים בעיקר בכתיבה, אמנות ועיצוב.
בתור גרפיקאית ומורה לאמנות אני אוהבת להקצין ולעשות שימוש בהגזמה לתאר דברים- זה מאוד מלהיב ומצחיק את הבנות ומפתח את היצירתיות
Published: Apr 6, 2022
Latest Revision: Jul 4, 2022
Ourboox Unique Identifier: OB-1307328
Copyright © 2022
