יומן ההומור שלי

פרק ראשון: סיטואציות הומוריסטיות והיתרון שהן מקדמות

1. סיטואציה ראשונה עובדת על העיקרון של “הומור משפר את היכולות המוחיות” וכן על העיקרון של “איזון בין גוף ונפש”

הבן שלי היה לפני מבחן גדול בנביא, ואחרי שהיה ארוכה בבית בעקבות מחלת הקורונה. הוא לא היה בשיעורים ולכן היו לו רק את סכומי הלוח המעטים מהכיתה ללא ליווי הסברי המורה. הוא נלחץ מזה ורמת החרדה לקראת המבחן עלתה.

מה שעשינו ישבנו ביחד על החומר והתחלנו “לספר” את החומר בצורה של סיפור הומוריסטי, תבלנו את החומר באסוציאציות מצחיקות שלנו, על מנת שהוא יוכל לזכור את החומר יותר טוב ויפחית את רמת החרדה.

2. סיטואציה שניה עובדת על העיקרון “הומור מקדם תקשורת”

הבן שלי ג’ינג’י ושמנמן ויש מעט ילדים שצוחקים עליו בגלל זה. והרבה פעמים הוא נעלב בגלל זה ולוקח את זה לליבו. החלטנו לשנות את המצב ביחד, החלטנו שאנחנו מבינים שאם אנחנו נוכל לצחוק על עצמנו גם אם אחרים צוחקים עלינו זה לא פוגע בנו. אמרתי לו שאני צוחקת כל הזמן על עצמי “אני כל כך שמנה, שאני לא מצליחה לעבור בדלת” וברור שהמציאות היא לא כך אז אין ממה להיפגע. מי שצוחק עלייך כנראה מנסה להתקרב אלייך אך לא יודע איך לעשות זאת. תמשיך לצחוק אתו, אמרתי לבן שלי, ברגע שגם אתה תצחק – אתה מוציא את כל העוקץ שלו והוא יפסיק וכך היה.

פרק שני: הפונקציות החברתיות בחיי

הפונקציה החברתית הדומיננטית אצלי היא: “נטרול ממתחים” – הומור שמשמש כמפיג מתחים במצבים חברתיים. כאשר נוצר מתח רגשי במצב חברתי, המתח מלווה ברגשות שליליים שימוש מפתיע בהומור, שאינו פוגע באף אחד מהצדדים, גורם לתגובה ספונטנית של צחוק המפיגה את הרגשות השליליים.

 אני יכולה לתת דוגמה למצב מהכיתה שאני כותבת הלוח כל מיני דברים חשובים שמסכמים נושא מסוים, ואז תמיד, בכל כיתה, יש את ה”ליצן” ששואל אם צריך להעתיק מהלוח? ולפעמים הוא שואל את השאלה בזמן הכי פחות מתאים, ויש הרגשה בכיתה שהנה המורה תכעס עכשיו עליו “וחבל לו על הזמן”, ואז אני עונה: “לא, אתה יכול לקחת את הלוח הביתה ולהחזיר אותו מחר” בדרך כלל בשלב הזה יש שקט קצר ואז הם מבינים את הבדיחה וצוחקים וחוזרים להעתיק במרץ. האווירה בכיתה חוזרת להיות רגילה ולא מתוחה וממשיכים בשיעור כרגיל.

פרק שלישי: תגובה הומוריסטית לסיטואציה קשה בחיי

יש לי כיתה עם ילדים שרובם באים מבתים שהוריהם עולים חדשים, שהשפה העברית קשה להם והם עסוקים רוב היום בהישרדות היומיומית של חיינו, ובהתאם לכך נראית התנהגותם של התלמידים בכיתה. התלמידים אינם אוהבים לקרוא ופחות מכך לכתוב ולהעתיק מהלוח. כל פעם יש מאבק מחדש כשמגיע העת להעתיק מהלוח. בהתחלה נעלמה המחברת אז אי אפשר להעתיק – פתרנו את זה בכך שניתן לכתוב על דף. לאחר מכן הם התלוננו שהם לא רואים מרחוק את הכתוב על הלוח – החלפתי טושים וקרבנו את הכיסאות. לאט לאט התחילה שיגרה ורוב התלמידים התחילו לכתוב ואף לקרוא, זה היה דרוש במאמצים אך בסופו של דבר הצלחנו רובנו.

נשאר תלמיד אחד שלמרות כל המאמצים, כשהיה רואה שהלוח מתחיל להתמלא והוא צריך להעתיק ולא היה לו כוח וחשק הוא כרגיל היה מעיר את ההערה הקבועה שלו:

“?חייבים להעתיק מהלוח עכשיו

אז יום אחד עניתי לו: “לא, אתה יכול לקחת את הלוח הביתה ולהחזיר אותו מחר”.

לרגע היה שקט בכיתה, ובבת אחת כולם הצליחו לצחוק ואותו תלמיד, הבין את המסר והתחיל להעתיק מהלוח. מאותו היום כמעט ולא העיר יותר את ההערה הקבועה שלו, ואפילו הפך להיות התלמיד הזריז בכיתה בהעתקה מהלוח.

הומור יכול בהחלט לשנות מציאות, במקום שאכעס עליו, ואעיר לו ואתסכל אותו ואותי כאחד, מה שהיה קורה בשיעורים אחרים בעבר וגם עם מורים אחרים. ברגע שהערתי לו הערה הומוריסטית והוא הבין אותה. יצרנו כנראה איזו מציאות אחרת, אני יכול לצחוק איתה והיא יכולה לצחוק איתי, זה ברור לכולם שעכשיו היינו חייבים להעתיק וזה ברור לכולם שאני לא יכול לקחת את הלוח איתי הביתה.

ברגע שאני בצורה מורה ראיתי שזה עובד, ניסיתי לשנות את התגובות שלי גם לסיטואציות מרגיזות אחרות, לפעמים זה עבד ולפעמים פחות, אני עדיין עובדת על זה, צעד צעד לאט לאט.

פרק רביעי: 10.2 מחשבות על הומורפוביה

אני משתמשת הרבה מאד בהומור בכיתה, גם אני שמעתי בתחילת דרכי את המשפט: “תהי בהתחלה קשוחה ותשמרי את הצחוקים לעצמך”, ובהתחלה באמת גם כך נהגתי. עם השנים הרשתי לעצמי להיות פחות ופחות קשוחה בהתחלה ויותר הומוריסטית לאורך כל הזמן, אך בהחלט אני יכולה בלב שלם שזה מאד תלוי בכיתה שאני עומדת מולה.

יש כיתות שאני חייבת להתחיל את השיעורים בקשיחות ולאט לאט ההומור נכנס ומשתלב ורווח בשיעורים. ויש כיתות בהם ההומור נוכח כבר מהרגעים הראשונים. כך שהעצה שקיבלתי בתחילת הדרך – לא הייתי פוסלת אותה על הסף, אלא לוקחת אותה בערבון מוגבל.

בבית הספר שלי ההנאה וההומור קיימים כמעט בכל הכיתות, יש לנו חלק מהצוות שלא מעיזים להשתמש בהומור, כשאני בוחנת את זה לעומק, אז חלקם הגדול הגיע מברית המועצות כך שהחינוך הסובייטי שולט בהם ולדעתי זו הסיבה העיקרית, אני גם חווה מצד התלמידים פחות הנאה בשיעורים שלהם.

פרק חמישי: שימושים בהומור בטוח

אני צוחקת המון ומשתמשת המון בהומור, לנו יש כלב בבית, אז אני מאד מתחברת לצחוק בעזרת בעלי חיים, אנחנו מדובבים את התנהגותו לפי המחשבות שלנו וזה נורא מצחיק ומשעשע.

אני משתמשת הרבה בהומור בטוח, עכשיו שאני מודעת לכך. אני בעיקר צוחקת ומצחיקה ילדים ובעלי חיים. הייתי רוצה להיות יותר מצחיקה עם מבוגרים, בזה אני אצא מאזור הנוחות שלי. פשוט אני צריכה להתנסות יותר בהומור מול מבוגרים, אם זה קודם בסביבה בטוחה כמו המשפחה או צוות המורים שמכירים אותי, ולאחר מכן להרחיב את קהל המבוגרים. החשש מהביקורת ממבוגרים היא זו שחוסמת אותי.

 – שאלון HSQ – פרק שישי: סגנון ההומור שלי 

Affiliative = 48

Self-enhancing = 53

Aggressive = 24

Self-defeating = 25

אלו תוצאות המבחן שלי, אני מזדהה עם התוצאות הללו, אני אוהבת לצחוק ולהצחיק אחרים. אני פחות משתמש בהומור בצורה אגרסיבית. לא כל כך הסכמתי עם העניין שאני מסתירה את ריגשותי מאחורי ההומור, זה לא מה שקורה במציאות היומיומית שלי.