להיות שונה מכולם
Copyright © 2016
הזיכרון הראשון שלי התחיל כשנולדתי ילדה נכה ללא אפשרות ללכת, כבר כשגדלתי התייחסו אליי שונה ולא כמו אל ילדה רגילה, התנכלו לי וקראו לי בשמות גנאי.
2
כשעברתי מחינוך מיוחד לבית ספר רגיל, חבריי לכיתה קיבלו אותי כילדה שונה עם צרכים מיוחדים. אף אחד לא ידע מה אני מרגישה כשמתייחסים אליי כילדה שאינה רגילה.
3
פעמים רבות בקשתי מהוריי לעבור בית ספר, אך חשבו שההתאקלמות בבית ספר אחר תהיה לי קשה ולכן סירבו לכך.
.gif)
4
הם לא ידעו בדיוק מה אני מרגישה בבית הספר, כי לא שיתפתי אותם במה שעוללו לי חבריי לכיתה מפני שפחדתי שזה יגיע לאוזניהם שהלשנתי עליהם להוריי.
5
6
כשהמורה ביקשה ממנו לשבת ליד אחד הילדים, כל המקומות היו תפוסים מלבד הכיסא שלידי. מאור החליט לשבת לידי כי מאור חשב שאני עצובה.
7
בהפסקות סיפרתי למאור על כמה שקשה לי להיות ילדה עם צרכים מיוחדים ושמתייחסים אליי שונה ומאור אמר: ”שהמקרה שלך דומה למקרה של אחותי.” הוא סיפר: “אחותי נסעה באופניים, נפלה ונפצעה ומאז גם היא נכה.
8
שדיברו איתו חברי הכיתה אמרו לו שאם הוא לא יבוא הם יחרימו אותו כמוני, כך סיפר לי מאור.
9
יום אחד מאור נתקל בדילמה קשה. ילדי הכיתה הזמינו אותו למסיבת יום ההולדת של הילד הכי מקובל בכיתה כמובן שאותי הם לא הזמינו אך את מאור כן.
10
הוא לא ידע מה לעשות. ללכת וליהנות עם חבריו לכיתה או להישאר איתי ולא ללכת למסיבה. כמובן שגם אני רציתי ללכת למסיבה ביחד עם כל הכיתה.
11
לבסוף מאור החליט שאם אני לא אבוא אז גם הוא לא יבוא, כי לדעתו החרימו אותי מסיבה שאינה יפה. בכל זאת לכל אחד יש את הצרכים שלו ואת השוני שבו.
12
כשכולם היו במסיבה, רועי ילד היום הולדת לא שמח במיוחד. רועי לא סיפר זאת אף פעם, אך יש לו בן דוד ששמו גיא שנולד עם בעיה שאינו יכול ללכת בדיוק כמוני.
13
רועי ביקש לעצור את המסיבה, ולהתקשר אליי ולמאור ולבקש סליחה על כך שלא הזמין אותנו.
15
אני ומאור הסכמנו להגיע למסיבה, וכשהגענו כל חבריי לכיתה ביקשו סליחה על כך שהחרימו אותי בגלל שאני ילדה עם צרכים מיוחדים.
16
הסברתי להם שכל ילד מיוחד במינו, ולכל ילד יש את השוני שבו. לאחר שביקשו סליחה וקיבלתי את ההתנצלות כולנו היינו שמחים ומאושרים, וסוף סוף הרגשתי שאני כמו כולם.
17
18
והרגשתי שכולם שווים ביקשתי מהם שזה לא יחזור שנית.
19
יום למחרת כשהיה לנו עם המורה נירה שיעור חינוך, כול אחד הביע את דעתו לגבי ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ושהם שונים וכל אחד סיפר במה הוא שונה משאר חבריי הכיתה.
20
כשכולם סיימו לדבר הרגשתי שאינני שונה מאחרים כי לכל אחד יש את השוני שבו וכולם שווים זה לזה.
21
Published: Apr 27, 2016
Latest Revision: May 14, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-131489
Copyright © 2016
