אריה ועכבר

באחד הימים טייל לו האריה מלך החיות המדבר.חם היה באותו

יום,והאריה העייף שכב לישון.כעבור דקות מספר עבר במקום עכבר קטן שמיהר לביתו,ולא שם לב כלל לאריה השוכב בדרכו.ללא משים דרך העכבר על זנבו של האריה הישן.

הקיץ האריה משתומם: “מי זה העז להעיר את מלך החיות משנתו?אין זה כי חיה אדירה שאינה פוחדת ממני”.הסתכל האריה ימינה,הסתכל שמאלה – ומי לפניו עכבר קטנטן 

אתה,עכבר,דרכת עליי?”שאל האריה.

“כן,אדוני המלך,”ענה העכבר כשהוא כולו רועד מפחד,”אבל לא התכוונתי לעשות לך כל רע.פשוט,לא ראיתי אותך,אדוני המלך.באמת שלא…” התייפח העכבר המבוהל.

על חוסר – נימוס זה אעניש אותך עכבר.”אמר האריה,”מייד אטרוף אותך.

“לא,לא,אדוני המלך,”התחנן העכבר,”אמנם שגיתי,אך באמת שלא