שמות החג:

חג האביב– חודש ניסן הוא חודש האביב, ראשון לחודשי השנה על פי תורה ובמחזור עונות הטבע והחקלאות, מסמל את ההתחדשות והצמיחה ואת הבשלת התבואה החדשה. בימנו משמש המושג אביב במשמעות עונת המעבר בין ימות הגשמים לימות החמה אולם בתורה מבטא אביב גיל מסוים של התבואה בתחילת הבשלתה

חג החרות– הסיבה העיקרית לחג היא המאורע הגדול של יציאת מצרים, יציאה מעבדות לחרות. חג לאומי זה מבטא את מאבקו של העם לעצמאות: עם שהיה שרוי בעבדות במשך מאות בשנים, זכה בסופו של דבר להשתחרר מעול זרים ובכך העביר את המסר לעולם כולו: זכותו של כל אדם ואדם לחיות כבן חורין.

חג הפסח– זהו שמו של הקורבן המיוחד, שהקריבה כל משפחה במצרים בי”ד בניסן. “פסח” מציין גם את פסיחת הקדוש-ברוך-הוא על בתי בני ישראל בעת שהכה כל בכור בארץ מצרים

סדר הקערה

על השולחן הערוך שמים קערה ובה שלוש מצות. על המצות מניחים: מימין: למטה – חרוסת, למעלה – זרוע, משמאל: למטה – כרפס, למעלה – ביצה,

                                   .ובאמצע מרור ,מכסים את הקערה עם המצות

שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!
שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!

תָּפְרוּ, תָּפְרוּ, תָּפְרוּ לִי בֶּגֶד עִם כִּיסִים.
מִלְּאוּ, מִלְּאוּ, מִלְּאוּ כִּיסַי בֶּאֱגוֹזִים.

שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!
שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!

שָׁאוֹל אֶשְׁאַל, שָׁאוֹל אֶשְׁאַל אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת
שָׁתֹה אֶשְׁתֶּה, שָׁתֹה אֶשְׁתֶּה אַרְבַּע כּוֹסוֹת.

שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!
שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!

וְכוֹס גְּדוֹלָה, וְכוֹס גְּדוֹלָה אִמִּי תָּבִיא
לְאֵלִיָּהוּ, לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!
שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!

הַלְוַאי יָבוֹא, הַלְוַאי יָבוֹא, הַלְוַאי יָסוּר
יִרְאֶה אוֹתִי, יִרְאֶה אוֹתִי כָּל-כָּךְ הָדוּר.

שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!
שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!

קדש

נמזוג כוס ראשונה של יין                                     

קידוש על היין- מוזגים כוס ראשונה ומקדשים בעמידה

כוס הסובלנות

בשם ההקשבה לרחשי הלב של הזולת, קבלת האחר והשונה, בשם כל המשותף לנו ובגנות המפריד והמפלה, הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס ראשונה מארבע כוסות

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן

.ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה

ורחץ

נוטלים ידיים ולא מברכים, יש הנוהגים ליטול ידיים כאשר אחד המסובים עובר עם קערת מים ומטלית לניגוב הידיים  מאדם לאדם

כרפס

עורך הסדר מטביל מן הכרפס פחות מגודלו של זית במי מלח או בחומץ ומברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה

.כל אחד מהמסובים טועם מן הכרפס

יחץ

עורך הסדר מחלק את המצה האמצעית ומניח את החלק הקטן בין שתי המצות השלמות, את החלק הגדול יכרוך בתוך  מפה ויצפין לאפיקומן

מגיד

              אמירת ההגדה בקול

אדם יהודי זוכר את הסוכה בבית סבו

והסכה זוכרת במקומו

את ההליכה במדבר שזוכרת

את חסד הנעורים ואת אבני לוחות הברית

ואת עגל הזהב ואת הצמא והרעב

שזוכרים את מצרים

                                                   יהודה עמיחי

הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה

בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לשנה הבאה בני חורין. זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל הרעב יבוא ויאכל, כל הצריך יבוא ויפסח, השנה כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל, השנה עבדים, לשנה הבאה בני חורין

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה:

אחד חכם

ואחד רשע

ואחד תם

ואחד שאינו יודע לשאול.

האם כל אחד מאיתנו הוא רק אחד מסוגי אנשים אלו, או שמא אנו מהווים ערבוביה שלהם

חכם- האם אין אנו מסתקרנים ומבקשים לדעת הכל על כל נושא שמעניין אותנו 

רשע- האם לא היה מקרה בו הוצאנו את עצמו מן הכלל 

תם- האם אין אנו משתאים ומתפלאים למראה דבר שאינו ברור לנו

שאינו יודע לשאול- מי מאיתנו ידע לשאול, מי יסתקרן וירצה לדעת פרטים בנושא שאינו מבין בו דבר ואינו מתעניין בו 

וְהִיא שֶעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ? שֶלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.

                              :מניחים את הכוס ומגלים את המצות                         

עשר המכות

:אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצריים ואלו הן

דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר

.שחין, ברד, ארבה, חושך, מכת בכורות

כמה מעלות טובות למקום עלינו:

אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים                          דיינו

אלו עשה בהם שפטים ולא עשה באלוהיהם                           דיינו

אלו עשה באלוהיהם ולא הרג את בכוריהם                            דיינו

אלו הרג את בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם                         דיינו

אלו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים                         דיינו

אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה                    דיינו

אלו העברנו בתוכו בחרבה בחרבה ולא שקע צרינו בתוכו          דיינו

אלו שקע צרינו בתוכו, ולא סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה    דיינו

אלו סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה ולא האכילנו את המן     דיינו

אלו האכילנו את המן ולא נתן לנו את השבת                         דיינו

אלו נתן לנו את השבת ולא קרבנו לפני הר סיני                      דיינו

אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה                      דיינו

אלו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל                   דיינו

אלו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה           דיינו.

רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתנו ואלו הן:    פסח        מצה         ומרור.

פסח– על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים, שנאמר: “ואמרתם זבח פסח הוא לה’ אשר פסח על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל, ויקוד העם וישתחוו”.

מצה– על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם, שנאמר: “ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגת מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צידה לא עשו להם”.

מרור– על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים שנאמר: “וימררו את חייהם בעבודה ובחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך”.

בְכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְאִלוּ הוּא יָצָא מִמִצְרַים,

שנאמר :  “והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים”.ד

שתיית כוס שניה:

בשם הדאגה והאכפתיות, בשם הרוך העדינות והאהבה, הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס שניה מארבע הכוסות. כוס האהבה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן

רחצה

נוטלים את הידים לפני הסעודה ומברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם

מוציא מצה

עורך הסדר מגביה את שלוש המצות ומברך

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץבָּרוּךְ

אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה

מָרור

כל אחד מהמסובים לוקח מרור, יש הטובלים אותו בחרוסת

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר.

כורך

עורך הסדר לוקח מעט מהמצה התחתונה ומעט מרור, כורכם יחד ואומר:

זכר למקדש כהילל, כן עשה הילל בזמן שבית המקדש היה קיים. היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד, לקים מה שנאמר: “על מצות ומרורים יאכלהו”

שולחן עורך

!!כאן מתחילה סעודת החג. בתיאבון

בָרֵךְ

נמזוג כוס שלישית של יין:

בשם אביב צבעוני ומלבלב ולכבוד השומרים על הטבע מכל הלב. הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס שלישית מארבע כוסות, כוס איכות הסביבה

.מוזגים כוס לאליהו ופותחים את הדלת

סוגרים את הדלת ואומרים:

שתיית כוס שלישית

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן

הלל

נמזוג כוס רביעית של יין:

בשם ההוזים בהקיץ ובחלום, על ידידות אחווה ושלום, וגר זאב עם כבש בכל פינה ומקום- הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס רביעית מארבע כוסות, כוס השלום.

למדני אלוהי ברך והתפלל

על סוד עלה קמל על נגה פרי בשל,

על החרות הזאת: לראות לחוש לנשום,

לדעת ליחל להכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל

בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל

לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום

לבל יהיה עלי יומי הרגל.

שתיית כוס רביעית

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן

נרצה

חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכָל מִשְפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ. כַּאֲשֶר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ. זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה, קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה. בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה פְּדוּיִם לְצִיוֹן בְּרִנָּה

לְשָנָה הַבָּאָה בִּירוּשָלָיִם

בְּאֶרֶץ יִשׂרָאֵל אוֹמְרִים

לְשָנָה הַבָּאָה בִּירוּשָלָיִם הַבְנוּיָה

אֶחָד מִי יוֹדֵעַ
אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
שְׁנַיִם מִי יוֹדֵעַ 
שְׁנַיִם אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ 
שְׁלשָׁה מִי יוֹדֵעַ
שְׁלשָׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
אַרְבַּע מִי יוֹדֵעַ 
אַרְבַּע אֲנִי יוֹדֵעַ: אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
חֲמִּשָּׁה מִי יוֹדֵעַ 
חֲמִּשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
שִׁשִה מִי יוֹדֵעַ
שִׁשִה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ
שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
שְׁמוֹנָה מִי יוֹדֵעַ 
שְׁמוֹנָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
תִּשְׁעָה מִי יוֹדֵעַ
תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
עֲשֶָׂרָה מִי יוֹדֵעַ 
עֲשֶָׂרָה אֲנִי יוֹדֵעַ: עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ 
אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: אַחַד עַָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
שְׁנֵים עָשָׂר מִי יודע 
שנים עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵים עֶָשָׂר שִׁבְטַיָא, אַחַד עַָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ
שְׁלשָׁה עֶָשָׂר מִי יוֹדֵעַ
שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָא. שְׁנֵים עֶָשָׂר שִׁבְטַיָא, אַחַד עַָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו

ועל כל עם ישראל, ואמרו, אמרו אמן 

.חג שמח

עכשיו הכנו לכם משחק קטן או יותר נכון חפש את האפיקומן אז עכשיו תקשיבו לנו