רינה למברגר

3.1.1929-15.05.1950

חיל הקשר והתקשוב

קצת על רינה

רינה, בת חנה וצבי, נולדה ביום כ”א בטבת תרפ”ט (3.1.1929) בברלין בירת גרמניה. בהיותה ילדה הייתה עדה להתאבדותו של אביה, שנטל את חייו כאשר עלו הנאצים לביתו לאסרו. הדבר נתן בה את אותותיו וליווה אותה עד יומה האחרון.

במהלך המלחמה נספתה אמה של רינה, לא ידוע כיצד. רינה הצעירה הגיעה לבלגיה, לבית ילדים במרקן. במקום זה, שאליו הגיעו ילדים רבים ניצולי התופת הנוראה, מצאה גם רינה מזור לסבלותיה ואט אט התאוששה.

העלייה של רינה

ביולי 1946 עלתה לארץ ישראל עם קבוצה מאותו בית ילדים, במסגרת “עליית הנוער”. ביום 14 ביולי 1946 יצאה האונייה מנמל אנטוורפן שבבלגיה כשעל סיפונה 512 מעפילים, ביניהם חברי תנועות חלוציות, קרובי חיילים ומשוחררי מחנות ריכוז שהגיעו כפליטים לשבדיה. לקראת ההגעה ארצה חשש הצוות הזר מעימות עם הבריטים ודרש להפליג לקפריסין, אך המלווים והמעפילים השתלטו על האונייה ואילצו את הצוות להשיטה לחיפה. ב-31 ביולי 1946 נכנסה הספינה לנמל חיפה וכותרה על ידי הבריטים. כעבור יומיים הורדו מהאונייה החולים, הזקנים והילדים. שאר המעפילים, ורינה ביניהם, הועברו למחנה המעצר בעתלית.

משהשתחררה רינה ממחנה המעצר נקלטה, עם חבריה לבית הילדים, בחברת הנוער של “עליית הנוער” בקיבוץ בארות יצחק שבנגב הצפוני-מערבי. באותם ימים נודע לה על אובדן כל משפחתה בגרמניה.

קיבוץ בארות יצחק שכן באזור שומם ורחוק מכל יישוב יהודי, על אם הדרך מעזה לבאר שבע, וכבר מראשית מלחמת העצמאות סבלו חבריו מהתנכלויות השכנים הערבים.

קרבתו לעזה ולדרכים היוצאות ממנה הפכו את הקיבוץ לאחד מיישובי המשלט החשובים בנגב. בהיותו ממוקם על אחד מצירי הפלישה של הצבא המצרי לארץ הותקף הקיבוץ כבר ביום הראשון לפלישה, 15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת המדינה. אך למרות ההפגזות וההפצצות הכבדות החזיקו מגיני הקיבוץ מעמד.

לאחר המלחמה ננטש הקיבוץ ההרוס ותושביו עברו למיקומם הנוכחי, מדרום לפתח תקווה.

לאחר שהקיבוץ נהרס בקרבות הצטרפה רינה במאי 1948 לקבוצת עין הנצי”ב שבעמק בית שאן.

גיוסה ומותה של רינה

במחצית אוגוסט 1948 התגייסה לצה”ל. היא סיימה קורס אלחוט ולאחריו הוצבה בחיל הקשר כטלפוניסטית. רינה שירתה במחנה “גדעון” הסמוך לקיבוץ, וכך התאפשר לה לבלות את חופשותיה ואת שעות הפנאי שלה בין חבריה מבלגיה. הייתה גאה מאד בשירותה ובמדיה. בתפקידה האחרון שירתה במטה גדוד 91 של חטיבה תשע (חטיבת “עודד”).

ביום כ”ח באייר תש”י (15.5.1950) נפטרה רינה בעת שירותה. בת עשרים ואחת במותה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוצה, עין הנצי”ב.