משפחת פרימן

משפחת פרימן

מציגות: גלי בן מאיר, שי אלגום, רוני אלגום ויובל וילנר

עבודה המבוססת על יומנו של יעקב פרץ פרימן ועל איך הוא ומשפחתו עברו את

העלייה הראשונה לראשון לציון

 15.4.1881

,יומני היקר

.שמי יעקב פרץ פרימן נולדתי בוורשה שברוסיה ואני אב לדוד לאה ואברהם

.נשוי לשפרה

:כשאני גרתי בורשה היו קשיים רבים כמו למשל

מזג אוויר קשה, אין אפשרות להיות בעלי אדמות, רדיפות, פוגרומים, עבודה במסחר של מעבר מבית לבית וגירוש

.קשיים אלו גרמו לי לרצות לעזוב את ורשה ולעלות ארצה

:כשעלינו לארץ נתקלנו בקשיים נוספים

מדבר ובוץ ללא תשתיות לתנועה, ביצות, קדחת ויתושים, מיסים גבוהים ואין תשתיות למגורים לתיאטרון, לבתי ספר ולאוניברסיטאות אבל למרות זאת עלינו לארץ מכיוון שיש שם עבודת אדמה עצמאית, חיים בין בני העם היהודי וחזרה .לארץ

בנוסף חוויתי הרבה סביבות עם חילוקי דעות בין היהודים שבחרו לעבור דווקא לאמריקה והעדיפו לא לעלות לארץ ישראל משום שאמריקה זו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת, אבל שתי הסיבות המרכזיות לא לאגר לאמריקה היו החלפת גויים בגויים וחוסר ידיעה מה מחכה שם

20.5.1881

יומני היקר ערב טוב

.לאחרונה אנו מתמודדים עם לא מעט קשיים

הוצאנו כספים רבים על קרקעות, הכסף שהבאנו איתנו נגמר וכרגע מצבנו הכלכלי קשה. בנוסף הטורקים הגבילו את העלייה של היהודים לארץ בכך שחוקקו חוקים שהגבילו את מכירת הקרקעות. ליהודים בארץ ישראל
היה ריבוי ביצות ויתושים מסוכנים שבעקבות הקרבה של המושבה לאותם איזורים, האוכלוסיה החלשה חלתה ונפטרה. בנוסף, המקומיים הערבים לא קיבלו בעין יפה את בואם של היהודים ופעמים רבות הם נהגו להסתנן למושבות ולגנוב יבול ובעלי חיים, לכן ליהודים לא היה מחסור לעבודה -סירבו לקהל

7.7.1882

,יומני היקר שלום
!!היום התחלנו בפרוייקט כל כך מרגש
התחלנו לבנות את בית הספר העברי הראשון אני כבר לא יכול לחכות לראות מה  יהיה..

7.7.1886

.יומני היקר
עבר זמן רב מאוד מאז שכתבתי לך אבל חשבתי והבנתי שזה רגע שאי אפשר ..לפספס והייתי חייב לכתוב אותו
הקמנו את בית הספר העברי הראשון!! אחרי הרבה זמן..
הוא הוקם בראשון לציון ברחוב העם בסמוך לבית הכנסת הגדול ולבית פקידי .הברון הגדול
כבוד גדול מאוד שהבית שאני וחברי הקמנו הוקם ליד מקום כזה מכובד.
קראנו לבית הספר חביב.

בית הספר העברי הראשון: חביב

15.8.1886

.לאחרונה עלה הנושא בנוגע לברון רוטשליד
.היו הרבה חילוקי דעות לגביו
הדעה הראשונה הייתה
נגד תמיכתו של הברון- היהודים יהיו תחת שליטה כלומר הם יהפכו לשכירים של  הברון, כל הרכוש שלהם וכל הישגיהם לא יהיו שייכים להם

הברון יחליט על תשלומיהם והיהודים יוכרחו לחיות על פי הרצונות שלו

ובנוסף הברון ואנשיו ינהגו לא כראוי ויתנו יחס מזלזל ומתנשא ליהודים

הדעה השניה הייתה
בעד תמיכתו של הברון- פקידי הברון ילמדו את היהודים כיצד לטפל באדמה והם יתנו ליהודים כלי עבודה משוכללים ,כסף למחייה, באר מים, בית כנסת וכדומה

דעה שלי לגבי הברון, היא שבשעת המרד נגד פקידי הברון בשנותיה הראשונות של המושבה ולכן אני לא מסכים ולא תומך בברון רוטשילד ואני חושב ומאמין שראשון

לציון תוכל למנף את עצמה ללא הברון

 דעתי בנוגע לסוגייה זו היא שבשעת המרד נגד פקידי הברון בשנותיה הראשונה של המושבה. כאשר איים הפקיד הירש להביא כליה על המושבה, קפצתי כנגדו ואמרתי: “שקר! ראשון לציון חיה תחיה ! קול המון כקול שדי! הלאה מפה!” ואחזתי ברסן הסוסים והפנתי את מרכבת הפקיד חזרה לעבר יפו

,יומני היקר שלום

לאחר זמן רב, הוחלט ליצור לנו דגל משלנו, בדגל שלנו יש מגן דוד, המגן דוד נבחר להיות הסמל “שלנו”  משום שהסמל עצמו הופיע על המגנים של צבא דוד המלך ודת הבודהיזם נעזרת בו להשגת שלווה  .  . ובהרמוניה בדגל שלנו גם שני פסים, בצבע תכלת, בהשראת הטלית.

ההמנון שלנו, “התקווה” הוא גרסה קצרה של השיר “תקותינו”, שחיבר המשורר  נפתלי הרץ אימבר, שחוברה בשנת 1878 ונחשבה להמנון מדינת ישראל מיום הקמתה.

דגל ישראל

18.9.1887

בית הכנסת היה מוקד חשוב מאוד עבורי ועבור תושבי המושבה ובגלל זה מיקמו אותו בתחילת הרחוב הראשי של המושבה

בזמן בניית בית הכנסת האנשים שבנו אותו עברו קשיים כמו חוסר בכסף אך בסופו של דבר בנו אותו כי הם היו נחושים בדעתם מכיוון שרצו מקום קבוע  להתפלל בו.

חשיבותו של בית העם בחיי התושבים הוא מאוד גדול בנוסף לכך שבית העם הוא הראשון בארץ ישראל התושבים מבלים שם את היום ואנשים עושים שם חתונות וטקסים

חשיבותו של גן המושבה הוא רב ערך עבור התושבים בגלל שהחקלאות  הייתה העבודה של רוב התושבים כך היו התושבים שעוסקים בעבודה  זו באים ועושים את עבודתם
תושבים מגדלים עצי פירות וירקות.

התזמורת הייתה מרכז תרבותי ביישוב והוזמנה לחגיגות ולהופיע מדי פעם בפני השליטים התורכיים התזמורת קידמה את פניו של תאודור הרצל בביקורו בראשון לציון

רפלקציה

בעבודה זו למדנו המון על משפחת פרימן, מעבר לכך למדנו על כל ההיסטוריה של ראשון לציון, על בית הספר הראשון ועל הברון רוטשילד.

 למדנו לאתר מידע באינטרנט ולחלק את התפקידים בין כל חבריי הקבוצה.

 אם היינו יכולות לשפר את התהליך היינו מעדיפות לקיים שיעורים בבית הספר ולא בזום על מנת שנוכל לתקשר באופן זמין ופתוח