לאונרדו דה וינצ’י

לאונרדו דה וינצ’י

מגישות: איה מיגדל, אביה מטלון ואלה מורג

פרטים אישיים מעניינים:

לאונרדו דה וינצ’י נולד ב-15 באפריל 1452 ונפטר בשנת 1519.
ככל הנראה הוא נולד בכפר אנקיאנו, סמוך לנהר ארנו שבחבל טוסקנה, וחצי מצפון לעיירה וינצ’י שהייתה בתחום שליטתה של פירנצה.

לאונרדו דה וינצ’י היה איש אשכולות איטלקי מגדולי אמני הרנסנס שקנה לו מקום ייחודי בתולדות האנושות כאדם הבקיא במרבית תחומי הידע האנושי בזמנו. במהלך חייו הועלה על נס כמדען ,מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, אנטומיסט, צייר, פסל ואדריכל.

לאונרדו דה וינצ’י צייר את ציוריו המפורסמים ביותר שהם “המונה ליזה”, ו”הסעודה האחרונה” ועוד…
הוא היה ילד בלתי חוקי לסר פיירו דה וינצ’י ולקתרינה, ככל הנראה, אותה לא הסכים לשאת האב פיירו לאישה. מעט ידוע על שנות חייו הראשונות. במשך חמש שנותיו הראשונות התגורר עם אמו, ולאחר מכן עבר לגור עם סביו, סבתו ודודו שהיה מבוגר מלאונרדו בשש עשרה שנה ושימש לו כדמות אב. באותה שנה נשא סר פיירו לאישה בת של נוטריון עשיר מפירנצה, וקתרינה הושאה לתושב האזור,. לאונרדו אמנם גדל בין יתר בני המשפחה וזכה לחינוך כמו שאר אחיו, אך העובדה שנולד מחוץ למסגרת הנישואים, ריחפה מעליו בכל שנות ילדותו.

לאונרדו התייחס בכתביו המאוחרים רק לשני אירועים מתקופת ילדותו: הראשון הוא זיכרון מתקופת ינקותו, אותו ראה לאונרדו בדיעבד כאות מבשר, ובו בז ירד מהשמיים וקרב לעריסתו, פתח את פיו בעזרת זנבו והיכה בין שפתיו בזנבו

התקרית השנייה התרחשה בעת ששהה בהרים. בעת שיטוטיו מצא “מערה ענקית, ובחזיתה עמדתי זמן מה, המום מן המקום שלא ידעתי על קיומו עד כה כך עמדתי זמן מה, עד אשר לפתע ניעורו בי שני דברים.

, פחד ותשוקה – פחד מפני המערה האפלה, המאיימת; ותשוקה לראות אם יש בתוכה משהו נפלא”
לאונרדו דה וינצ’י הוטרד רבות מייסוריהם של בעלי החיים ודגל בצמחונות

על חינוכו המוקדם של לאונרדו, “בחשבון התקדם במהירות רבה כל כך עד שלעיתים קרובות היה מביא את מורו במבוכה, בעוררו ספקות שונים בשאלותיו הקשות. הוא החל אף בלימוד מוזיקה והחליט ללמוד לפרוט על נבל”

לאונרדו למד לקרוא בגיל צעיר וספרים רבים היו זמינים עבורו בזכות המצאת מכונת הדפוס על ידי יוהאן רוטנברג מגרמניה.

ערך מרכזי:

דה וינצ’י כתב ביומניו בכתב ראי. הסיבה לכך אינה ידועה, והועלו מספר השערות, בהן האפשרות שזה נעשה כדי להקשות על אחרים לקרוא ביומניו, או משום שהיה איטר יד ימין, ובכתיבה משמאל לימין ביד שמאל, היד הכותבת “מורחת” את הדיו, ולכן לשמאליים נוח יותר לכתוב מימין לשמאל. יש שמייחסים מנהג זה לדיסלקציה, אבל לא ידועה כל ראיה ממשית שדה וינצ’י לקה בדיסלקציה

לאונרדו היה נער חברותי ורב קסם. בין תחביביו היו מוזיקה. אביו, שהתפעל מכמה מעבודותיו של הבן, הראה את רישומיו של לאונרדו בן ה־14 לאחד מאמני העיר הגדולים באותה תקופה, הפסל והצייר אנדריאה דל ורוקיו. הוא הבחין מיד בכישרונו של הנער והסכים לקבלו בתור מתלמד בבית המלאכה שברשותו בפירנצה בשנת 1466. סדנתו של ורוקיו שכנה במרכז האינטלקטואלי של העיר שנודעה לעתיד כ”ערש הרנסאנס”. בעיר, שקו הרקיע שלה נשלט זה חמישים שנה על ידי כיפת הקתדרלה של פירנצה שבנה פיליפו ברונלסקי, פעלו באותן שנים מלומדים ואמנים רבים, בהם הפילוסוף מרסיליו פִּיצִ’ינוֹ, המלומד ואיש המדע פאולו דל פּוֹצוֹ טוֹסקַנֶלִי, האמן ואיש האשכולות לאונה בטיסטה אלברטי, הפסל דונטלו והאמנים דומניקו גירלנדיו וסנדרו בוטיצ’לי – כשהאחרון אף התמחה בעבר אצל ורוקיו. בסדנה של ורוקיו התמחו במקביל ללאונרדו אמנים ידועים כפייטרו פרוג’ינו ולורנצו די קרדי.

פעולותיו החשובות:

העבודה המתוארכת המוקדמת ביותר של לאונרדו היא רישום בדיו של עמק הארנו שצויר ב5 באוגוסט 1472 לאונרדו יצר ודאי כמה ציורים במסגרת עבודתו בסדנה אך הבולט מכולם הוא הבשורה למריה שצויר ככל הנראה עבור מנזר סן ברתומלאו במונטה אוליוטו שבדרום מערב פירנצה
לאחר שעזב את ורקיו הקים לאונרדו בית מלאכה משלו ופעל בעיר כאמן עצמאי ב10 בינואר 1478 קיבל הזמנה ראשונה כצייר עצמאי, הזמנה מהסניורה לקישוט מזבח בקפלה של הפלאצ’ו וקיו,
קפלה די סן ברנרדו לאונרדו לא סיים את העבודה המוזמנת זניחה ראשונה של יצירה בסדרה של עבודות שנטש לאורך הקריירה שלו.
לאונרדו היה אוטודידקט, ולא למד מדע בצורה מסודרת. הוא הגדיר את עצמו כ”אדם חסר השכלה”, שלא למד לטינית, שפת המלומדים אז, ולא קיבל הכשרה גבוהה בשבע האומנויות החופשיות (דקדוק, לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה).
בשנת 1496 התיידד דה וינצ’י עם הנזיר המתמטיקאי הנודד לוקה פאצ’ולי שהוזמן למילאנו על ידי לודוביקו, לאונרדו הכיר כבר את ספריו ופאצ’ולי הפך למורהו למתמטיקה וגאומטריה מה שנתן ללאונרדו את הסיכוי להתקדם רבות ביצירותיו.

“הצייר שאין שני לו בפרספקטיבה, האדריכל, המוזיקאי, האיש המחונן בכל המעלות, לאונרדו דה וינצי”.הוא צייר את היצירה מונה ליזה שם הפגין טכניקות ציור חדשות ועם הזמן הציור הזה הפך לציור הכי יקר בעולם. בשנת 2006 בחנו מומחים מקנדה את היצירה בטכנולוגיה תלת ממדית מיוחדת באור תת אדום וחשפו שכבות נסתרות בציור. באחת מהן נחשף צעיף ששימש בתחילת המאה ה16 נשים בתקופת ההיריון או סמוך ללידה. יצרה זו נגנבה פעמיים מה שהגדיל את ערכה.
בשנת השמונים של המאה ה-15 החל לאונרדו לנהל מחברות. המחברת המוקדמת ביותר ששרדה היא ככל הנראה מהשנים 1487-1490, והיא מצויה כיום במכון הצרפתי. אלפי כתבי היד שלו שחלקם אבד, מציגים טווח אדיר של תחומי עניין ועיסוק, מנושאים שגרתיים כרשימת קניות ואנשים שחייבים לו כסף ועד לעיצוב כנפיים לטיסה ותכנון נעליים להליכה במים. מחברות מצויים מתווים לקומפוזיציות, הכנות לציורים בחינה של פרטים ופרצופים לקראת ציור תצפיות שרטוטים, תכניות, צבאיות מחשבות ,רישום ועוד. את יומני ורשימותיו, תוצאות המחקרים בהם עסק מרבית חייו הוריש לאונרדו למזכירו ותלמידו מחברותיו של לאונרדו כתובות ברובן בכתב ראי. יש המפרשים זאת כניסיון להצפין את סודותיו אך הסיבה הנראה נעוצה בהיותו שמאלי כך שהיה לו קל יותר לכתוב מימין לשמאל. לאונרדו היה רושם בדייקנות תבליטים מוזרים של סלעים ויצורים נדירים וקלסתרי פנים יוצאי דופן של בריות בהן נתקל. כתביו בנושאי האומנות שימשו ביסס ל”מסה על הציור” שהודפסה בשנת 1651. הוא הרבה לחקור את מהות היופי והכיעור בתופעות הטבע ובעולם הצורות. ברשימות וסרטוטים אלו הוא לימד הרבה את האדם.

סיכויים וסיכונים :

העובדה שללאונרדו היה ידע כללי מאוד מורחב והוא עסק בכל כך הרבה תחומים נתן לו את האפשרות להצליח בתחומיו ולהרחיב בידע שלו.
בזכות כל הידע שצבר לאונרדו והמשיך ללמוד עוד למרות שיכל להמשיך להיות רק אומן, כל איש שפגש תמך בו בדרכו ועזר לו להתקדם וליצור עוד יצירות מעוררות השראה.
לאונרדו לקח סיכונים רבים בחייו לדוגמא: הוא לקח סיכון בכך שלא היה לו הרבה סיכויים לכך שהקהל יאהב את יצירותיו והתעניין בו.
סיכון אחר שלקח הוא שלאונרדו היה יכול לעסוק רק בשני נושאים אך בחר ללמוד ולעסוק בהרבה נושאים וכך גם הכיר הרבה אנשים שעזרו לו לקדם את הטכנולוגיה וללמוד עוד הרבה דברים בחייו.

השפעת פעולתו על תקופתינו:

לאונרדו דה וינצ’י השפיע מאוד על תקופותינו מכיוון שלאונרדו הוא זה שהתחיל את הטכנולוגיה והוא בעצם היה מי שהמציא את הדברים שהכי קידמו אותנו ואת הטכנולוגיה. לאונרדו הוא אחד מהממציאים שקידמו את הטכנולוגיה ביותר, ועכשיו אם לאונרדו היה חי והוא היה רואה ואף מקדם אותנו ואת הטכנולוגיה מכיוון שעסק בכל כך הרבה תחומים, אם לאונרדו היה חי והוא היה רואה כמה הטכנולוגיה התקדמה, לדוגמא: חץ 3 הינה אחת ההמצאות המקדמות ביותר מבחינה ביטחונית היה מבין כמה הוא היה חלק מכל ההתחלה של ההמצאות והוא זה שבעצם גרם לכך שהטכנולוגיה כיום משוכללת ביותר.

אנחנו בטוחות שללאונרדו היה חשוב לחקור ולנסות, הוא היה רוצה שלא נוותר ושנקדים את זמנינו כמו שהוא עשה. אנחנו חושבות כך מפני שזה מה שהוא עשה ולא הפסיק או וויתר.

נימה אישית(אביה):

העבודה הייתה מאוד מאתגרת ולא פשוטה אך בעזרת עבודת הצוות וההתאמצות של כולן עזרה בכך, למרות ששכחנו כמה פרטים בעבודה עשינו את כל יכולותינו.

לדעתי יכולנו לעשות הרבה יותר אך מכיוון שהיה לנו לחץ של זמן ולא כולן היו מרוכזות, היה מאתגר.

העבודה שהגשנו הייתה טובה יחסית למה שחשבנו, אני הייתי בטוחה שלא נספיק להגיש את העבודה ושנגיש דף ריק, אך בזכות זה שהתרכזנו והתפקסנו הגשנו את העבודה כמעט במלואה!    אני למדתי רבות על לאונרדו דה וינצ’י ועל חייו וכך נהניתי מהעבודה.

נימה אישית (איה)

העבודה הייתה מעניינת ומלאת ברעיונות גרמה לנו לפתוח את הראש ולהתעניין בלאונרדו דה וינצי ובכך למדנו יותר עליו.

הרגשתי שהעבודה הייתה יכולה להיות יותר טובה ממה שעשינו אבל היא יצאה לא כזה גרוע והרגשתי שממש למדתי על היצירות שלו ועל חייו.

נימה אישית (אלה)

עבודה זאת הייתה משהו מיוחד בשבילי בהתחלה קצת נתקלנו בבעיות ואז חשבנו שעשינו טוב שהיה חסר לנו כמה דברים ושגילנו זאת היינו בטוחות שלא נספיק לסיים את העבודה ושנגיש משהו לא מספיק טוב אבל היינו מאוד מרוצות מהציון שלנו ומהעבודה

למדנו חקרנו והתענינו על לאונרדו דה וינצ’י למדנו שהוא היה מאוד חכם ומשפיע.

סרטון על לאונרדו דה וינצ’י

https://youtu.be/DI-hs1yrZuQ