יומן אישי זאב אברמוביץ

1882 ב ‘ באדר תרמ”ב שלום יומני היקר,

שמי זאב אברמוביץ אני מתקשה להאמין שבעוד שעות ספרות

אני אהיה בדרכי לארץ ישראל. ארץ הקודש. אני מעביר כרגע

את רגעיי האחרונים בעיר קובנה. עיר הולדתי. אני חיכיתי

לרגע הזה כל כך הרבה זמן אך ישנם כמה חששות. ממה

שמצפה לי שם , שאולי עשיתי החלטה שגויה לעלות לארץ ,

אבל עם זאת זה הולך להיות מאתגר, להתחיל מחדש הכל

ולהקים מדינה יהודית בארץ ישראל.

1882 יב ‘ באדר תרמ”ב שלום יומני היקר,

בקרוב יעבור חודש מאז עלייתי לארץ, זה קשה. הרבה

מכשולים עומדים בדרכי. אך לפעמים נראה שהדברים

מסתדרים קצת יותר טוב מהמצופה. כמו היום, חברתי אל

אגודת חברי יסוד המעלה. היום רכשנו את אדמת “עין קורא” ו

הקמנו את המושבה “ראשון לציון”. אינני יכול לתאר במילים

את התרגשותי, אני מתכנן להביא את אישתי וילדיי לארץ.

ברגע שבניית בייתם תיגמר. אני מתרגש להראות להם את

ארצנו היפה.

1883 ח’ באייר תרמ”ב שלום יומני היקר,

עברה שנה מאז עלייתי לארץ ישראל. משפחתי חיה בביתם.

אני מאושר מאיך שהדברים הסתדרו אבל בארץ המכשול הכי

גדול הוא למצוא עבודה. היום האוויל הזה, “הברון רוטשילד”

הם קוראים לו, סירב לתת לי מעט כסף. בכדי לעזור לי ליישם

את התוכניות שלי. לקדם את ארץ ישראל. אילו הוא רק ידע

מה הוא מפסיד. אני הייתי איש עסקים מצליח ביותר שם

בקובנה. עיר מולדתי. אך נראה שפה יותר קשה. אני מתוסכל

מכך, אך החלום שלי מניע אותי להתקדם למטרתי. אולי זה

לטובה. אני אמשיך להתמקד בכרם שלי במקום.

1911 שלום יומני היקר,

זאת כנראה השנה האחרונה בחיי. לפני מותי הייתי רוצה

לעשות משהו משמעותי בשביל האנשים ובשביל משפחתי שגם

לאחר מותי יהיה להם פרנסה. אני הולך לתוך קליניקה או אולי

חנות או אני סומך על אישתי ועל ילדי להמשיך לתפעל אותם

אני עשיתי הרבה במהלך חיי. אני כרגע מנסה לקנות בניין

במרכז העיר ולנסות ולהפוך אותו לקליניקה או חנות, עד פה

היום יומני היקר אמשיך לעדכן.

שלום יומני היקר,

יש לי חדשות מרגשות ביותר! קניתי את הבניין במרכז העיר,

אתה סקרן מה הקמתי בסוף? קליניקה או חנות? בסוף הקמתי

את שניהם! זה אירוע מרגש! זהו  בניין בן שתי קומות בקומה

ראשונה ישנן חנויות ובקומה השנייה ישנה מרפא. ועכשיו

לחדות קצת פחות משמחות אני מרגיש את מותי קרב, עדיין

לא סיפרתי למשפחתי הן כרגע כול כך מאושרים וגאים במה

בהקמת המרפאה והחנויות לפחות כך אני יודע שגם כאשר אני

אלך תהיה להן פרנסה. אני גאה במה שהשגתי ובמה שעשיתי

בחיי ואין לי חרטות…