להיות הבוס של עצמכם

פרק-ראשון

נולדתי  בצפת בשנת 1967 במלחמת שחרור ירושלים .

גדלתי במשפחה ממוצעת של 3 ילדים משפחה השכנזית  .

רוב השנים גרנו במרכז ארץ אבי שיבדא לחיים ארוכים עבד בבזק ואמי זכרונה לברכה עבדה  כגננת פרטית עצמאית,

בתקופת ילדותי היו מלחמות בארץ, מה שלמד אותנו להיות מאוד עצמאים ולתפקד בבית באופן חופשי ולבד .

אבי היה איש עסוק ולא היה לו זמן יותר מידי , היה עסוק בלהביא משכורת ולשלם חובות שיצטברו  התנהלות הכלכלית של המשפחה היתה לא נכונה, ומצב הביא את המשפחה פעם אחר פעם לקחת הלוואות כדי לגמור את חודש.

אני מספר את זה  כדי שתבינו לאן החיים מובילים אותך ואילו סימנים יש לשם לב בחיים .

אני גדלתי לתוך המצב הזה, והרגשתי לא פעם שמאוד קשה להם להביא שכר הביתה וכבר בהתבגרות שלי הבנתי שאני צריך לעבוד כדי לעזור להם .

 וזה כבר הבנתי בשלב מאוד מוקדם של התפתחות שלי מילד לנער והחלטתי לצאת לעבוד ולכלכל את עצמי כיוון שהמצב בבית לא אפשר לי לגשת ולבקש כסף למותרות לא הרגשתי בנוח עם זה מול הורי שקורסים תחת יעומס החובות  .

פרק-שני

אז כבר לפני הצבא מצאתי לי עבודות כמו מלצרות ועבודה בהפצת עתונים,עבדתי בבחירות ועוד עבודות מזדמנות ,עבודה של סידור מחסנים של ספרים וכל עבודה שהכניסה לי קצת כסף ,כל דבר שאני לא יבקש כסף מהורים.

בתום 3 שנים של שרות בקרבי והדרכה בצבא יצאתי לעבודה  לקחתי על עצמי כגון שליחויות על ווספה, עבודה בחברה קבלנית לבנית משרדים במחיצות גבס .במשך השנים עבדתי בחברות שונות וכל חברה שילמה לי משכורות נמוכות .  . זה מה שדחף אותי לעשות דברים שונים עבדתי בתעשיה הצבאית בתקופה שפטרו 5000 עובדים ובינהם אותי.

עבדתי בבזק בתקשורת חיבור סיבים אופטים אבל צורת התנהלות לא תאמה את שאיפות בחיים שלי והחלטות,  של המשכורת שלהם ובזק החליט לשחרר חלק מעובדים ועוד חברות תקשורת למניהם שהם בעצם עיצבו את הדרך המקצועית שלי אבל כולם לא שלמו כמו שצריך וגם שעות העבודה היו קשות ולא אגיוניות מה ששובר כל עובד באשר הוא .

פרק שלישי  -ביום בהיר אחד 

ביום בהיר אחד הסתובבתי לי בתחנת מרכזית של אשדוד ששם ממוקמות חניות רבות הולך וחושב מה אני יכול לעשות עם עצמי אך אני יכול להגדיל את הכנסה שלי , תמיד קוננה אצלי מחשבה שאני צריך להיות עצמאי אבל כאשר אתה עובד שכיר והמשכורת נכנסת בצורה קבוע אז אתה דוחה את הרעיון באופן תמידי עד אשר אתה מחליט או שהזדמנות קופצת לך מול הפנים .
וככה זה קרה היתה חנות אחת של חברת פלדת שהיתה ממוקמת ממש ליד איפה שאני הסתובבתי וללא שום התראה נכנסתי ושאלתי תגידי צריכים פה מתקינים הפקידה הנחמדה בחיוך רחב ועניים טובות אומרת תעלה לקומה עליונה שם נמצא הבעלים של החנות ותשאל שם .

אמרתי מתאים ,היא שאלה אותו הוא אמר אני כמה דקות עסוק שימתין למטה .

אמרתי סבבה והמתנתי בשוחן לידה .

תוך כדי המתנה היה שם מתקין ותיק אז שאלתי אותו בנימוס מה דעתך על העבודה פה אמרתי ממש נחמד שווה ,כבר מאותו הרגע התחלית לבדוק אבל מפאת  גילי הצעיר לא חקרתי מספיק כדי לדעת .

בנתיים התפנה הבעלים וקרא לי לשיחה בחדרו אני נכנסתי התישבתי בנימוס

הוא התחיל לפרוס לפני את העבודה ואתת הרווחים ואת הקורס שאני צריך לעשות ואת השקעה הראשונה שאני צריך להביא כל מני דברים הקשבתי ודי התחברתי לעניין .

הערה -חשוב לשואל שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף .

פרק רביעי  – קורס מתקינים

לאחר הפגישה עם הבעלים של החנות סיכמנו שאני יצא לקורס מתקינים של רב בריח שיכשירו אותי להתקין דלתות של רב בריח ועד הקורס אלי להיות מוכן עם רכב כלי עבודה וכלי עבודה מיוחד של מתקין .

אני שלא התקוננתי לפני לקחתי מההרים שלי סכום כסף קטן לקניית רכב וכלי עבודה וקדימה לקרוס.

טעות ראשונה קנית רכב ישן שבקושי יכול להגיע לרוחב ליד פתחתי עוסק מורשה ולקחתי מנהל חשבון שלקח כסף ולא ניהל את החשבונות .

והתחלית לעבוד בהתחלה הכול נראה ורוד יש התקנות יש ציוד ויש עבודה אך עד מהרה גילית שיש לפעמים ימים ללא עבודה ועצמי ללא עבודה אין הכנסה גם פה עשית טעות שלא התפתחתי בתחום של המנעולות שמתי את כל הביצים במקום אחד .

פרק שבע-העבודה לא נגמרת לעולם

משמעות המושג פרילנסר היא “משתתף חופשי”, אבל כאן בדיוק נגמר כל החופש שבעניין. גמישות ושעות לא שגרתיות, שקוסמות לשכירים, יכולות בקלות להפוך לעבודה מסביב לשעון. הרי בעיני הלקוחות, נותן השירות תמיד “בעבודה” וכשהם צריכים משהו, הם מצפים לתשובה גם מחוץ לשעות עבודה המקובלות אצל שכירים.

בניגוד למה שחושבים, פרילנסרים לא באמת עובדים רק כשבא להם, ובטח לא פחות קשה משכירים. כמות המשימות שעצמאים צריכים להתמודד איתן גדולה, וייתכן שתידרשו לעבוד יותר משהייתם צריכים כשכירים. הבעיה מחריפה בזמן חופשות, בעיקר אם יש ילדים בתמונה. בניגוד לשכיר, לפרילנסרים אין אפשרות לצאת לחופש בראש שקט לגמרי. גם אם לא עובדים – הראש עצמו אף פעם לא מפסיק לעבוד.

בעיני הסביבה, לעומת זאת, העצמאי נתפש כ”פנוי יותר”. המשפחה והחברים השכירים נוטים לחשוב כי לעצמאים אין שעות עבודה נוקשות, וכשצריך לטפל במשהו, להמתין לטכנאי, להוציא ילד חולה מהגן וכו’ – כולם מניחים שיותר קל להם, כי הם ממילא “בבית”.

טעות אופטית ממש לא נכון 

עצמאים רבים מודים שהם מנהלים שיחות טלפוניות עם לקוחות כשהם בגן השעשועים, מעלים תכנים מהנייד באמצע קניות בסופרמרקט ומכינים פרזנטציות עד השעות הקטנות של הלילה. אז איך שומרים על שפיות ונמנעים מקריסה? חשוב להגדיר את שעות העבודה ולהציב גבולות ברורים, הלקוחות צריכים לדעת בדיוק מתי זמינים עבורם ובאיזה אמצעי תקשורת.

*חשוב מאוד. מה שלא עשית…טעות שלי בדרך 

דרך כלל השאיפה היא לעבוד בריטיינר (בנק שעות) ולקבל מלקוח תשלום חודשי מוסכם כלשהו, כיוון שזה מבטיח הכנסה קבועה, בדומה לזו של שכירים. אלא שמי שיכולים להבטיח ריטיינרים הם בדרך כלל לקוחות גדולים, בדיוק אלו שיצרו את שיטת שוטף פלוס.

שיווק עצמי: אם אין אני לי, מי לי?

כשאתה עצמאי, ההתנהלות היומיומית שלך סובבת סביב גיוס לקוחות ושימורם. לא מספיק להיות מדריכה מוכשרת לאמנות האוריגמי, צריך לדעת לשווק את זה כלהיט הבא לכל ההורים בעיר. גם תיק עבודות או אתר מרשים אינם מספיקים, כי בסופו של דבר צריך למכור את עצמך ללקוח בפגישה פרונטלית ולעבוד מולו לאורך זמן בצורה שתגרום לו להמשיך את ההתקשרות.

כעצמאים תצטרכו להשקיע בשיווק עצמי, לטפח נוכחות רשת, לערוך פגישות, לשכנע, להרשים, וגם להשקיע זמן ומאמץ בפרויקטים שלא בהכרח תקבלו לבצע. כלומר ייתכן שתעבדו שעות ארוכות ללא תשלום – והכול רק בשביל לקבל את העבודה. קחו בחשבון, יעבור זמן עד שתגיעו למצב שבו תוכלו לבחור את הפרויקטים בפינצטה ולעשות רק מה שמדבר אליכם. עד אז תצטרכו לעבוד קשה כדי להוכיח את עצמכם וכדי להתפרנס בכבוד.

עבודה מהספה או מבית הקפה הקרוב יכולה להיות כיף גדול, אבל לא בטוח שתרצו לעשות זאת יום אחרי יום, בלי אינטראקציה חברתית כלל. לא מדובר רק בסמול טוק או החלפת מתכונים. לעבודה משותפת, במיוחד בחללים גדולים, יש תרומה מוכרת להעשרה הדדית, סיעורי מוחות וכדומה. כמו כן, אם אתם עובדים לבד רוב הזמן, ייתכן שאתם נשארים מאחור מבחינה מקצועית.