אתרים בירושלים

הכותל המערבי- נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה.

לכותל המערבי חשיבות דתית עקב קרבתו למיקום קודש הקודשים, לצד חשיבות לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים. בני מצווה עולים שם לתורה בימי שני וחמישי, חיילי צה”ל נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואנשים מרחבי העולם מבקרים בו.

על אחדות מאבני הכותל המערבי (וכך גם בשאר כותלי הר הבית) נחרטו במהלך השנים כתובות עבריות על ידי עולי רגל יהודים שביקרו במקום.

כתובת עברית קדומה מצויה מתחת לקשת רובינסון ומצטטת (לא במדויק) מדברי ישעיהו הנביא (פרק ס”ו, פסוק י”ד) את המילים “וראיתם ושש לבכם ועצמותם כדשא”. בין הנוסח הזה לנוסח המסורה יש שני שינויים חשובים: “ועצמותם” במקום “ועצמותיכם”, וחסרונה של המילה “תפרחנה” אחרי “כדשא”. כתובת זו נחשפה בחפירות בידי בנימין מזר, והוא תארכה למאה ה-4, וייחסה ליהודים שקיוו לבניין בית המקדש השלישי, בעקבות תמיכת הקיסר יוליאנוס הכופר בבנייתו. מאוחר יותר חפרו במפלס שמתחת לכתובת רוני רייך ויעקב ביליג וגילו בית קברות, ככל הנראה של נוצרים. אחת מהשערותיהם היא שהכתובת מתייחסת אל נקברים אלה, ושהשינוי בנוסח הפסוק נעשה בכוונה תחילה – כלעג לעצמות הגויים

הכותל נמצא בעיר העתיקה בירושלים

גילגול היסטורי

דוד המלך כובש את ירושלים ומקים את בירת הממלכה המאוחדת, ובנו שלמה בונה על הר המוריה את בית המקדש הראשון. מקדש זה הוחרב על ידי נבוכדנצר הבבלי (586 לפנה”ס) אך שנים מעטות לאחר מכן – תודות לחלופי גברא עולמיים – כורש הפרסי משתלט ומשנה את שיטת הממשל האמפריאלית שלו. בשונה מההגליות הבבליות, הוא מתיר לעמים השונים לחזור למולדתם, לבנות את בתי פולחנם ולקיים אוטונומיה, ולו חלקית. כתוצאה מפעולותיו הפוליטיות יוצאת לדרך ‘שיבת ציון’ (539 לפנה”ס), ובית המקדש השני נבנה, ככל הנראה, כבר בשנת 516 לפנה”ס. לימים, המלך הורדוס הגדול (שולט בארץ בין השנים 4-37 לפנה”ס), שבאישיותו המורכבת ישנם לפחות ארבעה מרכיבי זהות מנוגדים, החל בסדרה של מפעלי בנייה אדירים. הידועים שבהם הם מבצרי המדבר, כגון הרודיון ומצדה, עיר הנמל האדירה שבנה בקיסריה, אך ירושלים ומתחם הר הבית המחודש שבנה עלה על כולם! לא בכדי נכתב בתלמוד: “מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו” (בבא בתרא ד’, א’). הקומפלקס ההרודיאני על הר הבית היה אדיר ממדים, גדול אף ממימדיו הטבעיים רשל ההר. בכדי ליצור מקום לפרוייקט הגרנדיוזי היה עליו ‘להגדיל את ההר

לסיום לפי דעתי כדאי לבקר בכותל כיוון שזה חלק גדול ומשמעותי בת של היהדות מקום קדוש שבו מתפללים ומבקשים רחמים מהקדוש ברוך הוא

תוכנית כנסיית הקבר במאה ה-7 לספירה על פי התיאור של הבישוף ארקולף.

כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש – בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה – ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסוף ה”ויה דולורוזה” (“נתיב הייסורים”). בין כותלי הכנסייה יש אתר המזוהה כגבעת הגולגולתא הנזכרת בברית החדשה: ”וַיְהִי כַּאֲשֶר בָּאוּ אֶל הַמָקוֹם הַנִקְרָא גָלְגֹלְתָא, וַיִצְלְבוּ אֹתוֹ שָם“^[1]. מאז המאה ה-4 לספירה משמשת הכנסייה, הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר לכל הנוצרים בעולם, כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.
בכנסיה זו, על פי המסורת, נקבר ישוע הנוצרי וקם לתחייה ביום ראשון, יומיים אחרי צליבתו על הגבעה הנמצאת כיום גם היא בתוך המבנה, גבעת הגולגולתא (קַלַוַורְיָה בלטינית). אל הכנסייה הנמצאת ברחוב המוריסטן ברובע הנוצרי ניתן להגיע בהליכה של דקות בודדות דרך רחוב דוד ההופך לרחוב השלשלת (משער יפו או מהרובע היהודי).

לפי המחקר הארכאולוגי, באזור בו עומדת כיום כנסיית הקבר פעלה כנראה עד תקופת הבית השני מחצבה. קונראד שיק מציין במחקרו הראשוני על הכנסייה את הימצאותה של מערת קבורה חצובה, מתוארכת לתקופת הבית הראשון, בסמוך לקיר הדרומי של הכנסייה. מערה זו כללה חלל שבקירותיו נחצבו מדפי קבורה. החלל נהרס כנראה בשלהי המאה ה-19, תוך כדי בניית בור מים במקום. שטח זה שכן, כאמור לעיל, מחוץ לחומות העיר ירושלים.

בתקופה הרומית, לאחר בניית “החומה השלישית“, הוכלל השטח בתוך תחומי העיר. כחלק מבנייתה המחודשת של ירושלים כ”איליה קפיטולינה“, הוקם בשטח זה ה”פורום” העירוני ובו מקדש לאלה אפרודיטי. על פי המסורת הנוצרית נהרס המקדש לאחר ביקורה של הלנה, אם הקיסר קונסטנטינוס, אחרי שהיא “גילתה את שרידי הצלב האמיתי” עליו נצלב ישו. אליבא דקואנון (Coüasnon), מבנה הבזיליקה של העיר שעמד בפורום זה, פורק ונבנה מחדש כבזיליקה של הכנסייה – (ה”מרטיריון”) – בסמוך לסלע הצליבה, ולמבנה הקבר. הגם שאין הוכחות לטענה זו, היא התקבלה כסבירה על דעתם של חוקרים שונים.

לפי דעתי כדאי לבקר בכנסיית הקבר כיוון שכך אפשר ללמוד עוד על הדתות האחרות ולהבין דברים שחשובים לאותו דת (כמובן שלנו הייהודים אסור להיכנס)אבל לתיירים אחרים זה יעד נורא מעניין