עבודת הגשה סופית

מגישה תמר בן יאיר

אתר המקודש ליהדות: הכותל המערבי

אתר המקודש לנצרות: כנסיית הגואל

הכותל המערבי

  הכותל המערבי הוא קיר תמך שהיה שייך לבית המקדש השני, הוא מאוד עתיק. נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית

במאה הראשונה לפני הספירה.

הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, גובהו המקורי היה כ-60 מטרים אך כיום הנקודה הגבוהה ביותר היא 40 מטרים. גובהו ברחבת התפילה הוא כ-32 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקר אראולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון.

הקיר נבנה ברובו באבני גיר מסוג מֵלֶכֵּה, שנחצבו כנראה בין השאר במערת צדקיהו, השוכנת במרחק של כמה מאות מטרים מהר הבית. גודל האבנים ומשקלן משתנה ונע בין כשני טון לכמה מאות טונות כל אחת. האבן הגדולה ביותר שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים. כדי לייצב את הכותל, שהיה נתון בלחץ עצום של הקשתות והקמרונות בחללים הפנימיים שמאחוריו.

 תמונה של הכותל ביום מושלג (2013)  תמונה של שוטר בריטי משגיח על הכותל (1934)

 ציור של הכותל משנת 1880

הכותל מתקשר לחומר הלימודי שלנו בעיקר לחלק שלמדנו על האימפריה הרומית,  ועל חורבן הבית.

https://mida.org.il/2018/04/18/%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%92%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90/

מלחמת ששת הימים היא אירוע משמעותי שחל בכותל ובסביבתו, שכן כבשנו

מחדש את הר הבית והשבנו את הכותל לשטחנו, המלחמה

גלגולו ההיסטורי של הכותל הוא מעניין מאוד, הרי החל מתקופת בית שני עד ימינו עברו כ2538 שנים! (על פי מחקר היסטורי)

השריד- שהוא הכותל נותר במקומו מאז שנת 70 לספירה. (חורבן הבית)

אדלג על הימים שבין המאה הראשונה ועד לתקופת השלטון העות’מאני בארץ, שהתרחש במאה ה16 והסתיים עם המאה ה20 עד מלחמת העולם הראשונה, (כמובן שאם היה שלטון אחר בשטחי ארץ ישראל גם הכותל היה שייך לשם) מיד לאחר השלטון העות’מאני החל המנדט הבריטי. השלטון הבריטי בארץ ישראל החל בכניסת המנדט לארץ מדרום ועד לכיבושה. בדצמבר 1917 הוכרז ממשל צבאי בריטי. הכוחות הבריטיים המשיכו צפונה וכבשו את הארץ כולה בקיץ 1918.  בספטמבר 1923  הוא המועד הרשמי בו ניכנס לתוקפו המנדט שקיבלה בריטניה מחבר הלאומים על ארץ ישראל.

הבריטים שלטו בארץ עד מאי 1948, ואז השלטון היהודי תפס פיקוד וארץ ישראל נהפכה רשמית למדינה יהודית. אמנם במלחמת העצמאות השטחים המזרחיים של ירושלים נכבשו על ידי הירדנים עד למלחמת ששת הימים. כל הזמן שלאחר מלחמת ששת הימים הכותל היה שייך למדינת ישראל בלבד.

לכותל יש חשיבות גדולה ביהדות, עצם העובדה שהוא זכר לבית המקדש כמובן כבר  מיחסת לו חשיבות גדולה. בכותל יש מנהגים כמו לקיים באתר בר מצווה, השבעה לחיילים לקראת גיוס, בית תפילה…

על אף החשיבות העצומה שמייחסת לו היהדות, לכותל יש גם חשיבות קטנה  באסלאם:

על פי ד”ר שמואל ברקוביץ’, המאה ה19 המסורת המוסלמית זיהתה את הכותל הדרומי* או המזרחי כמקום אליו קשר הנביא מוחמד את הבהמה הפלאית שלו. לאחר מסע הטיסה הלילי  שלו ממכה לירושלים.  כאשר התפתח המאבק סביב הכותל המערבי במאה ה-19, העתיקו המוסלמים, ממניעים פוליטיים, את מסורת זיהוי נקודת הקשירה של “אל בוראק” אל הכותל המערבי.

הערבים כינו את הכותל אַלְגִ’דָאר אֶלְעַ’רְבִּי.  אך גם בשם “כותל הדמעות” או “כותל הבכי” (חאאֶ’ט אלמַבְּכּא), על שם תפילותיהם ובכיים של היהודים שבאו להתפלל שם, וכינוי זה התקבל מאוחר יותר גם לתיאור הכותל בשפה האנגלית (The Wailing Wall) ו”כותל הקינות” (Le Mur des Lamentations)בשפה הצרפתית

אף על פי שלפי דעתי הכותל נחשב כאטרקציה בפני עצמה (בגלל ההיסטוריה המיוחד שלו והקדושה שמיוחסת לו) הכותל שווה ביקור גם בגלל המיקום שלו, הר הבית. מעבר להר הבית כמובן יש את העיר העתיקה, שהיא עוצרת נשימה ביופייה בעיניי, ואם זה לא מספיק אז גם ממילא נמצאת קרוב. (:

כנסיית הגואל

כנסיית הגואל מתקופת המאה ה19

הכנסייה שוכנת בקצה הרובע הנוצרי, מגדל הפעמונים של הכנסייה מתנשא לגובה 40 מטר, ובולט בקו הרקיע של ירושלים. ניתן לעלות לגג המגדל, שבו תצפית מרהיבה על ירושלים. האדריכל פרידריך אדלר ציין במאמר מקצועי שכתב כי מגדל הפעמונים הוכן על פי סקיצות ששרטט הקיסר וילהלם השני בעצמו. לדבריו את ההשראה למגדל הפעמונים קבל וילהלם השני ממגדל הפעמונים בעיירה טיבולי שליד רומא.

הכנסייה, הבנויה באבן שיש  לבנה בסגנון נאו רומאנסקי איטלקי, תוכננה על ידי האדריכל פרידריך אדלר. . הקרקע עליה הוקמה הכנסייה ניתנה במתנה ליורש העצר הפרוסי על ידי הסולטן העות’מאני. הכנסייה נחנכה ב-31 באוקטובר 1898.

 טקס חנוכת הכנסייה  1898

 תצלום מרוחק של הכנסייה 1900

  השער הצלבני לפני ששולב בכנסייה בשנת 1870

 פנים הכנסייה

הכנסייה נקשרת לחומר הלימוד שלנו בעיקר בגלל העובדה שהיא נמצאת קרוב כל כך לכנסיית הקבר. ששם על פי האמונה הנוצרית נצלב ישו

במתחם המוריסטן, בנוסף לבית החולים הגדול, שכנו שתי כנסיות – כנסיית סנטה מריה לטינה וכנסיית סנטה מריה מז’ורה (הגדולה). הקטנה מבין השתיים, סנטה מריה לטינה, הוקמה במאה ה12 מתרומות של סוחרים מהעיר אמאלפי שבאיטליה.  כנסיית הגואל בנויה על שרידי כנסייה זו, וחלקים מהבניין המקורי של הכנסייה שולבו במבנה הכנסייה החדש. השרידים של הכנסייה מהתקופה הצלבנית בולטים בעיקר בכניסה הצפונית לכנסייה מול כנסיית אלכסנדר נבסקי

אבן הפינה שלה הונחה על ידי יורש העצר הפרוסי פרידריך השלישי כחלק מביקורו במזרח התיכון לרגל השתתפותו בחנוכת תעלת סואץ, הקרקע עליה הוקמה הכנסייה ניתנה במתנה ליורש העצר הפרוסי על ידי הסולטן העות’מאני. הכנסייה נחנכה ב-31 אוקטובר 1898 בביקורם של הקיסר הגרמני וילהלם השני, בנו של וילהלם, ואשתו הקיסרית אוגוסטה בארץ ישראל. על אחד מקירות אולם התפילה תלוי שלט בשפה הגרמנית המספר על חנוכת הבית והקמתו.

הגלגול ההיסטורי של הכנסייה בא לידי ביטוי בעיקר בבחירת אתר הבנייה שלה. המבנה המקורי של כנסיית הגואל נבנה כפי שכבר ציינתי קודם, במאה ה12 והאלה  בכלל שרידים של כנסיית סנטה מריה.

חשיבות הכנסייה היא כמו חשיבות כל כנסייה אחרת, בית תפילה נוצרי. אני מאמינה שהחשיבות שלה זהה לחשיבות שיש לנו לבתי כנסת.

אפשר להאמין שיש לה שווי גבוה יותר כי היא בנויה על שרידים של כנסייה עתיקה בירושלים וגם על יד כנסיית הקבר  אבל זו רק השערה שלי.

מעבר למיקום המיוחד שיש לכנסייה, שווה לבקר בכנסייה בגלל מגדל הפעמונים המרהיב שלה שמשקיף לנוף מרהיב עוד יותר על ירושלים. (והיא גם ברובע הנוצרי שזהו רובע יפהפייה)