זלמן דוד ליבונטין

יומני היקר שלום ,
אז אני אתחיל בלספר על עצמי קצת
נולדתי לחסידי חב”ד בעיירה אושרה שברוסיה התחתנתי בגיל 18 ולאחר מזה עברתי לגור במוהילב אצל הורי אישתי ניסיתי להתגייס לצבא כדי להילחם במלחמה העותמנית-רוסית אך לא יצא לפועל לאחר זמן מה עברתי להתגורר במוסקבה והתחלתי לעבוד כמנהל חשבונות
בעקבות התגברות האנטישמיות בתחילת שנות ה80 של המאה ה19 הצלחתי לחבר לאגודה קבוצת משפחות מהעיר קרמנצוג מדרום רוסיה
“שאלתי את עצמי אם הכושים יכלו ליסד מדינה חופשית לעצמם מדוע לא נלך אנחנו ליסד לנו ממלכה בארץ אבותינו”
חברי האגודה הסכימו כי אני יצא לארץ הקודש חברי האגודה אמרו לי אם אני אצליח למצאו “כברת ארץ ” המושכרת ליסד מושב לעבודת אדמה הם יבואו ויחלו בעבודת הקודש
לאחר זמן מה הזמינו אותי אל העיר חרקוב ביהוד ונודע לי על התארגנות של עוד קבוצה המחפשת אדמה כדי להקים ישוב המבוסס על עבודת אדמה

אני צריך להמשיך במסע החיפושים
שלך זלמן דוד ליביטון

יומני היקר שלום ,
זמן קצר אחרי הגעתי לארץ ישראל חיפשתי אדמה בשפלת יהודה והגעתי עד עזה אך לא מצאתי נחלה מתאימה להתיישבות לבסוף סגן הקונסול הבריטי ביפו ר’ חיים אמזלג רכש על שמו את “ארד אל עיון קרא” היא “עיון הקורא” המיקראית שטח האדמה היה 3,340 ועל כל דונם שילם 15 פרנק
ובליל שימורים עליתי עם חברי ללון לילה ראשון על אדמתם תחת כיפת השמיים
“כל הלילה לא ישנו ויחזו מחזות קודש חזיונות מימי קדם ובבוקר מראש הגבעה נתגלה מחזה מרהיב עיון :
מערבה מרחב מים מזרחה הרי יהודה עטורים ערפל קסם מעולף , גבעות ושדות שזופי שמש שדות חממה המחכים זה אלפיים שנה לבוא גואליהם ובאופק הגבעה של יבנה וצפונה מרחב השרון ”
בסוף 1882 היה לנו סכסוכים פנימיים במושבה עקב זה התפטרתי מכהונתי כראש הועד וחזרתי עם בני ביתי לרוסיה לזמן לא מוגבל

יומני היקר שלום ,
הצעתי בוועידת היסוד של חובבי ציון ב1884 לייסד בנק אחרי עשור וחצי יזמה ההסתדרות הציונית את הקמת אוצר התיישבות היהודים בזמן שניהלתי את הבנק המינסקאי למסחר הוזמנתי על ידי הרצל בכבודו ובעצמו לנהל את האוצר לאחר ההצעה המפתה הזאת התמנתי למנהל באוצר ההתיישבות היהודים בלונדון וכשהיה לי זמן יזמתי והקמתי את בנק אנגלו פלשתינה במקביל אני הייתי היועץ המדיני של הרצל בתחומים שלי
בעיתון חבצלת פרסמו את הבנק שיזמתי ורשמו כך “בנק יהודי יפתח ביפו ”
בשנת 1903 חזרתי לארץ התיישבתי בראשון לציון והייתי המנהל הראשון של בנק אנגלו פלשתינה הייתי המנהל עד 1914 לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה לא יכולתי כנתין מדינת אויב להמשיך בתפקידי

יומני היקר שלום ,
נאלצתי להישאר באלכסנדרה שבמצריים ובזמן שהותי פתחתי סניף זמני שתמך באלפי הפליטים שגורשו מישראל חלק לא קטן כבר היו לקוחות שלי בבנק אנגלו פלשתינה כספים שהגיעו מחברת האם אוצר הייתישבות היהודים שמושבה היה בלונדון איפשרו לשלם לפליטי ארץ ישראל לפחות חלק מהכספים על חשבו פיקדוהותיהם בסניםי הבנק בארץ כפי שכתבתי בעצמי “עפ”י החוקים השוררים לא הייתה עלינו שום התחייבות לשלם במצרים הפקדונות שקבל האפ”ק בארץ-ישראל אבל לא יכולתי לעזוב את אלו שהיה להם הכסף בהבנק שלנו שירעבו או שילכו לבקש נדבות על פרוסת לחם”
באלכסנדריה הוקם “ועד זמני” לטיפול בפליטים אלו, ובאופן טבעי התמנתי לגזבר הוועד.