היבטים פסיכולוגיים בחינוך וחברה

מגישות: אלה חוה ארקליאן איפרגן- 317114320

מוריה טורג’מן- 314861915

שם המרצה: ד”ר עידית פינקלשטיין

תאריך: 28.06.2022

א. תיאור הבעיה ותסמיניה

חרדה חברתית היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר. היא מאופיינת בפחד מסיטואציות חברתיות או מביצוע פעילויות בפומבי החושפות את האדם מביקורת או לשיפוט מצד אחרים.
החשש של האדם שהתנהגותו בסיטואציות חברתיות תהיה מביישת או משפילה יכולה להביא לחרדה העלולה להתבטא בדופק מואץ, הזעה, רעד בגוף, רעד בקול וכדומה. האדם נמנע מלהיכנס למצבים “מלחיצים” אותם חווה בחרדה עזה ובמצוקה.
הימנעות מסיטואציות אלו יוצרת פגיעה משמעותית בשגרת החיים, בתפקוד המקצועי, הלימודי, בפעילויות חברתית ובקשרים חברתיים.                           (מרום צ’, אדרקה ע’, גלבוע-שכטמן א’, 2011)

ב. חקר מקרה

יוסי, בן 14, אח בכור מתוך שלושה, שתיי אחיותיו עם עיכוב שפתי. לומד בחטיבת ביניים, בכיתה ח’. בתחילת השנה עבר דירה מהצפון למרכז והתחיל ללמוד במסגרת לימודית חדשה. הוריו מעידים עליו שהוא נער בוגר, אחראי, מתנהג ומדבר נעים ובכבוד אליהם ואל אחיותיו. יחד עם זאת, לדבריהם הינו מופנם ומרבה לבלות בחדרו. כמו כן, אחיותיו מספרות  שיש ביניהם קשר טוב, קרוב ואכפתי. אך כאשר הן מזמינות חברים לביתם, יוסי מסתגר בחדרו וכמעט ולא יוצר איתם קשר.

הצוות המקצועי בחטיבה מעיד עליו שהינו נער אחראי וחכם. כמו כן, הינו מגיע לבית הספר מטופח, מסודר ונקי. לדבריי חבריו לכיתה והצוות החינוכי מרבה להתבודד, נמנע מאינטראקציות חברתיות הן בבית הספר והן בפעילות חוץ. בנוסף, לדבריי מחנכת הכיתה והצוות המקצועי נראה כי נמנע להשתתף בשיעורים, כאשר נדרש לגשת ללוח או להשיב על שאלה שנשאל, לא תמיד משתף פעולה, טוען שלא יודע ולא רוצה, מבקש להעביר את השאלה לתלמיד אחר, מבקש לצאת לשירותים כאשר נדרש לגשת ללוח או להשיב על שאלה ובעיקר כאשר יש פעילויות סבבים ותורו מתקרב.

יוסי מרגיש שמעמדו החברתי התערער מאז מעבר הדירה, והתחלת הלימודים במסגרת החדשה. לדבריו החרדה החברתית והרצון להימנע מסיטואציות חברתיות התעצם והוא חווה התקפי חרדה גם במעמד הסיטואציות השונות ואף רק מהמחשבה עליהן. התקפי החרדה שלו כוללים הזעה, דופק מואץ, רעידות בגופו, גמגום, סחרחורות ובחילות. לדבריו הוא מתקשה להכיר חברים חדשים שהוא מצליח להתחבר אליהם ולהרגיש נוח בקרבם. כמו כן, הוא טוען שלוקח לו זמן ליצור אמון ולבטוח באנשים חדשים.

הזרם הפסיכואנליטי

1. הבעיה סביב אינטרקציות וסיטואציות חברתיות של יוסי מלווה אותו לאורך כל חייו מאז לידת אחיותיו. לאורך חייו לא קיבל תשומת לב אישית ואינדיבידואלית, ותמיד גדל לצד אחיותיו הצעירות. כאשר היה בן שנה נולדה אחותו הראשונה ומאז האינטרקציה המשפחתית השתנתה בכלל וכאשר אחותו התגלתה כמעוכבת התפתחותית בפרט. הקשיים בלטו יותר כאשר התחיל גן עירייה וכלה כשעלה לבית הספר. הקושי בגן היה כבר בחודשים הראשונים, לדבריי אמו הגננת שיתפה אותה שכדי להשתלב חברתית הוא מרבה להשתמש בכוח ואף בהתנהגויות אלימות, התנהגויות אלו גרמו לריחוק חברתי כלפיו, דבר העצים את הקושי ביצירת מעגלים חברתיים. לדבריי הגננת, יוסי ניסה להשיג תשומת לב בכול דרך, לרוב שלילית. הוריו היו מודעים לקושי ולבעיה, ואף הודו כי התנהגותו מושפעת מהחסכים בתשומת לב בכלל ובאינטרקציות אינדיבידואליות בפרט.

2. אחת המטרות המרכזיות של ההתערבות הטיפולית היא לשחזר חוויות מהעבר של יוסי וזאת, על מנת להבין את נפשו ואת מקור הקושי החברתי שהעמיק והפך כיום לחרדה חברתית. שחזור החוויות והשיח סביבן יכול להעלות את התכנים הנמצאים בלא מודע של יוסי אל תודעתו הנוכחית ובעקבות השיחה נוכל לאתר את הסיבות שעליהן מושרש הקושי ובכך לשפר את מעמדו החברתי.

השנייה, היא לשנות את תפיסת החשיבה של יוסי ולהקנות לו כלים מעשיים היכולים לשרת אותו בסיטואציות חברתיות שונות. את דפוס החשיבה ננסה לשנות דרך צמצום מחשבות שליליות והגברת חוויות הצלחה בתחום החברתי, דבר היאפשר לו לצמצם את תחושת החרדה בהתייחס לפן החברתי בכלל וביצירת אינטרקאציות חברתיות בפרט.

                                                                    המשך בדף הבא…

המטרה השלישית הינה לזהות האם יוסי בעת התקפי החרדה סביב הפן החברתי משתמש במנגוני הגנה שונים על מנת לצלוח ולהתמודד עם הקושי אותו חווה באותם רגעים. אם נראה שישנן התנהגויות הגנתיות שחוזרות על עצמן בסיטואציות שונות באופן מוגבר, נחזק אצל יוסי את תהליכי המודעות העצמית ונעניק לו כלים היאפשרו לו להשתמש באותן מנגוני הגנה על הצד החיובי והפורה ולא על הצד השלילי והמסתגר.

3. במפגשים הראשונים של אפרת ויוסי, אפרת משקפת בפני יוסי שכול המידע שתקבל, הינו אך ורק מידע שהוא עצמו יהיה מוכן להגיד, וכי חשוב לה שהוא יהיה שקוף ופתוח על מנת שהטיפול יהיה יעיל ויחולל שינוי משמעותי בקרבו. אפרת משתמשת במספר אסטרטגיות:

א. אסוציאציות חופשיות- אפרת משתמשת בקלפים טיפוליים חופשיים. היא מציגה בפניו מספר קלפים ומבקשת ממנו שישתף אותה במחשבות הנמצאות בראשו ברגע נתון לאחר הסתכלותו בקלפים. בהתחלה אפרת מקשיבה לאמירות שיוסי בוחר להגיד, היא לא מתערבת או קוטעת את חוט מחשבתו, ומנסה לאפשר לו להגיד כל מה שעולה בראשו. היא יודעת שעצירתו יכולה לגרום ליוסי ‘לחשוב בשנית’ ולא לבחור לשתף את המחשבות החופשיות העולות בראשו, מבלי לסנן. יוסי בוחר קלף עם תמונה של דלת, ומתחיל להגיד שהוא אוהב להיות לבד בחדרו, וכשהדלת של החדר סגורה הוא מרגיש מוגן ובטוח. חשוב לו מאוד שידפקו בדלת לפני שנכנסים לחדרו.

                                                                 המשך בעמוד הבא…

הוא משתף אותה שיש גם שלט על הדלת ‘נא לדפוק’. אפרת מתחילה לדבר עם יוסי על הדברים שהוא בוחר להגיד ונכנסת לאט לאט לנושא עברו של יוסי בעזרת שאלות מכווינות ושואלת “האם אתה זוכר שהיית מבלה הרבה בחדר גם כשהיית צעיר יותר?”. יוסי עונה ואומר, שכן, שיש לאחיות שלו עיכוב שפתי וכל התשומת לב וההשקעה מצד הוריו הוענקה להן, לכן הרגיש שכאשר הוא מסתגר בחדרו ונמצא שם לבד זה נותן לו תחושת ביטחון. אפרת שואלת “מה אתה מרגיש כאשר אתה מקבל את תשומת הלב”? יוסי עונה שכתוצאה מכך שלא היה רגיל לזה אז התרגל להיות לבד ומוסיף שגם כאשר אחיותיו הביאו חברים הביתה הוא לא רצה להיות בקרבתם שלא ישאלו אותו שאלות כיוון שהתבייש. השאלות היו גורמות לו לגמגום וללחץ, שלא יידע מה לענות או שיתחיל להתבלבל במילים ועל כן נמנע מלדבר. יוסי המשיך ואמר שגם בכיתה עם ילדים שלומדים איתו, הוא לא מרגיש בנוח וזה לא רק בבית זה בכול מקום גם מוכר וגם חדש.

ב. ניתוח חלומות– אפרת ביקשה מיוסי לשתף אותה בחלום משמעותי עבורו שהיה רוצה להגשים. יוסי משתף שיש חלום בליבו שחוזר על עצמו, בו הוא עומד במרכז הכיתה, מדבר בלי סוף וכולם מקשיבים לו בהתלהבות, שואלים הרבה שאלות והוא מצליח לענות על כל השאלות ברצף ובביטחון רב. בסיום דבריו, כל הכיתה מריעה לו כפיים ומעודדת אותו בתרועות של “יוסי התותח, יוסי המלך”. יוסי מוסיף שתמיד בחלק הזה הוא מתעורר מהחלום. אפרת שואלת אותו האם היה רוצה שהחלום יתרחש במציאות. יוסי עונה “בוודאי שכן”. בהמשך לשיחה על החלום, אפרת רוצה לעזור ליוסי להצליח להתגבר על חששותיו, ושואלת את יוסי איזה נושא היה רוצה להציג בפני חבריו בכיתה. יוסי אומר שמאוד אוהב לצייר קומיקסים  ומרבה לעשות זאת בהפסקות כאשר נמצא לבדו וחש בודד. הוא ממשיך ואומר שהיה רוצה להציג את אחד מהקומיקסים לחבריו לכיתה בשיעור.

אפרת עונה לו שנשמע שיש לו כישרון נהדר וזהו נושא שחבריו לכיתה מאוד יהנו לשמוע וייצור בליבו תחושת הצלחה.

                                                                 המשך בעמוד הבא…

כך יוכל לשפר אצלו את חוויות ההצלחה סביב נושא האינטראקציות החברתיות. אפרת שואלת את יוסי “איך לדעתך תוכל להשתמש בכל הכישורים המדהימים שציינת על מנת לשפר את הכישורים החברתיים וההשתתפות בכיתה”?

יוסי עונה שלעולם לא חשב שיש לו כישורים טובים ועכשיו כשאפרת אומרת זאת אולי הוא יכול להציע לחבר מהכיתה להצטרף אליו ושיציירו יחד קומיקס או שיבקש מהמורה להציג את תחום הקומיקס בפני הכיתה. אפרת אמרה שאפשרי גם לרשום את הדברים לפני המענה בכיתה ובכך שהוא יודע מה הוא הולך לומר, זה יכול להוריד את מפלס הלחץ ולדבר בביטחון. כמו כן, מכיוון שמאוד אוהב משחקי מחשב, אפרת הציעה כי יכול להזמין חברים הביתה או בזמן ההפסקה לשחק במשחק המקובל על כולם, כך עיקר הדגש באינטרקציה חברתית מסוג זה הוא בחוויה סביב המשחק, דבר היכול להקל עליו כאשר מרגיש חרד, מזיע ורועד ולא יודע כיצד לפתח אינטרקציה חברתית זו. בדרך זו מטרתה של אפרת לשנות אצל יוסי את דפוס החשיבה ולתת לו להשתמש בכלים ובפתרונות שהציגה בפניו על מנת להקל עליו בפן זה.

ג. פרשנות– אפרת מבקשת מיוסי שיחזרו לחלום אותו הציג בפניה ומבקשת ממנו שיתאר בשנית את החלום רק שהפעם תוך כדי שיציג את החלום, היא תעצור אותו והם ידונו על חלקים שונים בחלום בזמן אמת. יוסי מתחיל ומספר על שעומד במרכז הכיתה, מדבר בלי סוף וכולם מקשיבים לו בהתלהבות. אפרת עוצרת אותו ואומרת שנראה שרוצה להיות במרכז העניינים, רצון להיות חלק ולעורר עניין בקרב חבריו, ושואלת אותו מה דעתו על כך? יוסי עונה שבהחלט רוצה להרגיש ככה ולא להיות בודד ומסתגר בעצמו. יוסי ממשיך בחלום בו הוא מצליח לענות על כל השאלות ובביטחון רב. אפרת מפרשת את המשפט ואומרת לו שחשוב לו להצליח ולהפגין ידע בקרב חבריו, היא רואה שהדרך וההתלהבות בה הוא מספר את זה, נראה כי רוצה לחוות ולהעצים את תחושת ההצלחה בקרב חבריו. יוסי מגיב לדבריה ואומר שאכן זה כך ומסיים בחלום בו הוא מספר שכל חבריו מריעים לו ומוחאים כפיים. אפרת משיבה על כך שנראה כי רוצה להיות אהוד, אהוב ומקובל על כל חברי הכיתה ובכך להעצים את האינטראקציה החברתית שלו. יוסי מאשר את דבריה ואומר שמצד אחד מאוד חושש מסיטואציה כמו בחלום ומצד שני משתוקק לכך.

ד. העברה– לאורך המפגשים של אפרת ויוסי, יוסי מרבה להשתמש ברגשות שליליים כלפיי אפרת, הבאים לידי ביטוי בבכי רב ובאמירות כגון “את לא באמת מבינה אותי”, “את לא מצליחה לראות מה אני מרגיש”, “קל לך להגיד” וכדומה. מתוך דברים אלו, אפרת מסיקה כי חש רגשות אלו גם כלפיי דמויות מרכזיות בחייו, וכתוצאה מזה אפרת מחליטה במהלך המפגשים להתמקד באינטראקציות עם הדמויות המרכזיות בחייו, על מנת לשפר את הרגשות והתפישה השלילית כלפיהן.

4. בין יוסי לאפרת המטפלת קיימת מערכת יחסים של הירככיה. לאורך הטיפולים המושכות נמצאות בידיה של אפרת המנסה להובילן בהסתמך לנושאים המועלים על ידי יוסי בעת הטיפול. כמו כן, בחלק מן הטיפולים אפרת היא זו שמכתיבה את ההתנהלות, אופן ואופי הטיפול. במערכת היחסים ביניהם, הידע נמצא בקרבה של אפרת והינה בעלת ההבנה והפרשנות לשיתופים של יוסי.
אפרת מייצגת עבור יוסי דמות מרכזית, תפיסתו של יוסי כלפי אפרת מאפשרים לו לפתח תחושות של אמון ובטחון ומעוררים בקרבו את רצון לשיתוף ופתיחות.

הזרם ההומינסטי- אקזיסטנציאליסטי

1. על פי הזרם האזיסטנציאליסטי, יוסי בוחר לברוח מהמציאות בה הוא נמצא וכל פעם כאשר מגיע למצב בו צריך לחוות אינטראקציה חברתית נמנע ממנה ובוחר לברוח מהסיטואציה מאשר לחיות בה. כאשר המורה מבקשת מיוסי לגשת אל הלוח הוא בוחר להימנע מהסיטואציה ולומר שלא יודע ולא מעוניין לענות, לנסות שקודם חבר אחר יהיה, בוחר ללכת לשירותים על מנת שלא יגיע לתורו, בהפסקות בוחר להישאר לבד ולצייר עם עצמו ובוחר להסתגר בחדרו כאשר חברים מגיעים הביתה. כך נוצרת אצל יוסי פתולוגיה והוא מגיע למצב בו חווה חרדה חברתית, בדידות ותסכול.

על פי הזרם ההומניסטי, יוסי תופס את המציאות כילד בודד, נמנע להשתתף בשיעורים ובמשחקי חברה שונים ולא רוצה לקחת חלק באינטראקציה חברתית. הוא לא רוצה לקחת חלק באינטראקציה זו על מנת שלא יחווה התקפי חרדה ותחושת לחץ ותסכול. יוסי לא מצליח לחוות תחושת מסוגלות והצלחה ועל כן הפער בין האני העצמי לאני האידיאלי גדול מאוד וכך נוצרת אצלו חסימה ותקיעות והוא חווה קושי רב וזה יוצר אצלו פתולוגיה.

2. המטרה המרכזית הינה שימת דגש על מיצוי הפוטנציאל האישי של יוסי, לאפשר לו לצמוח ולהעצים את חוזקותיו ויכולותיו על מנת לשפר ביצועיו והשגיו בתחום החברתי. כל אלו תוך התמקדות באימון וחיזוק מנטלי ופיזי כדי לשפר את תחושת המסוגלות, האמונה שלו בעצמו, בתפישה ששינוי הוא אפשרי, על מנת לעזור לו להגיע למקום אליו הוא שואף ורוצה, ולהדגיש בפניו כי ההסתכלות הינה קדימה ללא התמקדות בעבר.

3. ניתן להגשים את המטרה המרכזית של ההתערבות דרך תהליך מובנה:

א. הבניית חוזה יחסים בין יוסי לאפרת:

בשלב זה אפרת תחל לבנות את האמון בינה לבין יוסי, לייצר סקרנות, התלהבות ועניין בשיח הטיפולי ביניהם. היא תתאם ציפיות מולו בהתייחס למפגשים בכלל וציפיות מהעבודה המשותפת בפרט. אפרת תציג בפניו שיפגשו 12 פעמים, תסביר שמצפה לשיח פורה ושיתוף פעולה, כיוון שהינו השחקן המרכזי והוא צריך לסמוך עליה ובעיקר גם על עצמו. היא תתאר לו שלאורך המפגשים והמסע המשותף אליו הם יוצאים הם ינהלו שיחות, יעשו פעילויות וחשוב שהכול יהיה בהבנה ובשיתוף פעולה.

ב. הגדרת החלום:

אפרת תבקש מיוסי לספר לה את החלום שלו בהקשר למצבו החברתי ולהתמודדותו בקשיים כתוצאה מהחרדה החברתית עמה הוא מתמודד. היא תבקש ממנו לספר היכן הוא חולם להיות במציאות, לאן הוא שואף ורוצה להגיע וכיצד רואה את עצמו בעתיד המיטבי תוך 8 חודשים מהיום. היא תבקש מיוסי לתאר את החלום בזמן הווה כאילו זוהי המציאות העכשווית שלו, מה הוא עושה בדיוק, כיצד הוא מגיב ומה הוא מרגיש באותו רגע נתון של הטיפול. כמו כן, מבקשת ממנו לתאר את החלום במונחים חיוביים- מה היה רוצה להיות ולתאר את ההסתכלות ביחס אליו ולא ביחס למישהו אחר. היא תבקש מיוסי להשתמש במונחים אקטיביים- מה אני עושה בחלום, איך אני מגיב ומהן ההתנהגויות שלי.

ג. קביעת תכנית פעולה:

אפרת תעלה בפני יוסי שאלות מרכזיות על הפעולות וההתנהגויות המקדמות או החוסמות אותו בדרך להשגת חלומו. הם ידונו על הדברים שיוסי צריך לעשות כדי להגיע להישגיו ולהיות מה שהוא בוחר ורוצה. אפרת תסביר לו שהיא נמצאת אתו בכול התהליך ומסייעת לו בכול דבר, כיוון שהיא שותפה שלו בתהליך. אפרת תסביר ליוסי שאם הוא מרגיש פער בין המציאות שהוא חווה כיום אל מול נקודת החלום אליה שואף להגיע, זה בסדר וזה מובן, ושהיא מבקשת ממנו שינסו לזהות יחד את כישלונותיו על מנת ללמוד מהם ולהתבונן עליהם בתור הזדמנות להסתכלות קדימה אל עבר השגת חלומו.

אפרת תיתן ליוסי למלא את טופס תכנית פעולה אישית להגשמת החלום על מנת למקד את הדברים כדי להצליח לממש את חלומו ולהפיק את המיטב והמרב בתהליך להגשמת המימוש העצמי.

ד. יישום תכנית פעולה:

יוסי ישיב על טופס תכנית הפעולה האישית להשגת החלום.

מה השינוי שבו אתה בוחר להתמקד?
אני בוחר להתמקד בשמונה חודשים הקרובים בהתמודדות עם החרדה החברתית שלי על מנת להגדיל את המעגל החברתי שלי.

כיצד איישם את השינוי?

– אאמן את מיומנויות השיחה שלי. (חודש).

– אצור שיח ואינטראקציה עם חברי הכיתה במהלך ההפסקות. (שלושה חודשים).

– פעמיים בשבוע איזום ואזמין חברים לביתי. (שלושה חודשים).

– אקח חלק פעיל בשיעורים, אתחיל בשיעור אחד ביום. (לאורך כל התהליך).

מי יעזור לי להגיע למטרתי?
אשתף את הוריי, אחיותיי ואפרת המטפלת.

אדם קרוב תומך-
אני מרגיש שאני יכול לתת אמון באבא שלי, אבקש ממנו לתת לי תמיכה ולהעניק לי בטחון בעזרת מילות עידוד, הערכה ופרגון מצדו. אבקש ממנו בתקופה הזאת להאמין בי ולסמוך עליי שאני באמת יכול להצליח. כמו כן, ארצה שיביע כלפיי חיבה ואהבה בעזרת מגע וחיבוק.

הערכה עצמית-
בעוד ארבעה חודשים ארצה לבדוק את עצמי ולנהל שיחה עם אפרת המטפלת על מנת להבין מה הצלחתי לשפר עד כה ובמה נדרשת עוד עבודה.

לאחר שאפרת מציידת את יוסי בתכנית הפעולה ובכלים הנדרשים. יוסי מוכן לצאת לדרך ולהתחיל את התהליך אל עבר השגת חלומו והגשמת מטרתו בהרחבת המעגל החברתי ויצירת אינטראקציות. בשלב זה אפרת אומרת ליוסי שיכול להיות שחלק מהמפגשים מהיום יהיו יותר ארוכים מהמתוכנן בהתחלה על מנת שיוכלו לדון לעומק בתהליך אותו עובר. בנוסף, לפי הרגשתו של יוסי יכול להיות שהמרווחים בין הטיפולים יהיו ארוכים יותר בהתאם להרגשתו ורצונותיו.

ה. סיכום “עונת האימונים”:

בשלב זה אפרת מסכמת עם יוסי את התהליך אותו עבר. הינם מתבוננים יחד בכול השלבים וההתמודדויות לאורך התהליך. יוסי משתף את אפרת שכיום הוא מרגיש פתוח יותר מבחינה חברתית, שתחושת הביטחון והאמונה שלו בעצמו התעצמו ומצליח לייצר שיח ואינטראקציה עם חבריו לכיתה. בזמן ההפסקות משתתף בפעילויות עם חבריו לכיתה ויוזם פעילויות מרצונו, לדוגמה מזמין חבר לצייר אתו קומיקס או לשחק אתו במחשב הכיתתי.

במהלך השיעורים מצליח לדבר יותר אך לעיתים מרגיש שלא מצליח לבטא את עצמו באופן ברור, יוסי מרגיש שהוא עבר דרך משמעותית והצליח לרכוש כלים שיסייעו לו להתמודד עם החרדה החברתית וישפרו בקרבו את יכולותיו החברתיים על מנת להגשים את חלומו להרחבת המעגל החברתי בכלל ושיפור מיומנויות חברתיות בפרט.

4. אופי מערכת היחסים בין אפרת ליוסי הינה מערכת יחסית המושתתת על הדדיות ועל רצון משותף להשגת המטרה הטיפולית של יוסי. כבר בתחילת הדרך אפרת הציגה בפניו שהינה שותפה מלאה לתהליך שהוא עומד לעבור ושהיא נמצאת שם עבורו ותסייע לו לאורך כל הדרך. במערכת היחסים הזו, יוסי משתף את התמודדויותיו וקשייו, ואפרת משקפת ועוזרת ליוסי תוך מחשבה משותפת לרכוש כלים להתמודדות ולחשוב על דרכי פעולה אפקטיביים להשגת המטרה והגשמת חלומו.