שלוש תובנות מעמיקות שהתגבשו בתודעתי בהקשר לתהליכי הערכה ומדידה בהוראה

-1-

 חינוך לערכים ואותנטיות בביצועים:  התלמיד צריך להכיר את ערכי דמות הבוגר הרצוי, ותוכניות הלימודים לחינוך ערכי צריכות לשלב תכנים, סוגיות ודילמות

מוסריות, אקטואליות ומחיי התלמידות והתלמידים בהוראתו ובפעילות הכיתתית.

-2-

שקיפות לגבי הקרטריונים והסטנדרטים להערכה: שיתוף התלמידים בקריטריונים שבהם נעשה שימוש יסיר את מעטה המיסתורין מהאופן שבו מוערכת העבודה אבל בעיקר יבליט לתלמידים את גורמי האיכות ואת הסטנדרטים לביצוע שהם אמורים לשאוף אליהם

-3-

ללמד אסטרטגיות במפורש: זהו אחד הדברים הכי חשובים שרכשתי במהלך הקורס בביצוע המטלות בנוסף למקורות המידע. כאשר בכל תחום פעולה מושגים ביצועים יעילים באמצעות שימוש בטכניקות ואסטרטגיות שנועדו לשפר ביצועים.

שלוש שאלות מהותיות שהתעוררו אצלי בהקשר לתהליכי הערכה ומדידה בהוראה

-1-

איך בוחרים הקרטריונים הכי חשובים להערכת התלמיד? במהלך הקורס בנינו מערך מדידה וקבענו קרטוריונים חשובים להערכה אך מעניין לדעת מה הם הכללים לקביעת קרטריונים אלה?

-2-

באותה רמה, איך אפשר לקבוע מהם הערכים שרוצים לחנך לפיהם? האם להדגיש יותר את הערכים שמשרתים את החברה בה הם חיים? או להדגיש דווקא ערכים אישיים ולגבש אינדיבידאליות של ערכים שעלולים להתנגש עם ערכי החברה בה הם חיים?

-3-

מה הקרטריונים להערכת מורים? בפרט, מה כללי המדידה של הביצועים שלהם? האם זה משתקף בביצועים הלימודיים של התלמידים שלהם? בערכים? או במסוגלות העצמית של המורים עצים? או במה בדיק?