ים המלח 

כיאן שושארי

כיתה ״ח״

תוכן עניינים

 3 ——————–    רקע על ים המלח

5 ——————–        כינוי ים המלח

 7 —————– גיאוגרפיה של ים המלח

9 ———————–  אקלים ים המלח

10 ———————— טקסט ים המל

13 —————————— שאלות

18 —————————– סרטונים

רקע על ים המלח

יַם הַמֶּלַח הים המת; מכונה גם ים המוות הוא אגם המלח  חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל  לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין שפך לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולםים המלח מפורסם בהיותו הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, שכן מפלס החוף שלו הגיע לכ-400 מטר מתחת לפני הים, על פי רישומי 2013. ים המלח מאופיין גם במליחות הגבוהה שלו, כאחוז המלחים בו כ-34%, שהם פי תשעה מריכוז המלחים בים התיכון, ואחת מרמות המליחות הגבוהות ביותר במקווי מים בעולם. המלחים הללו הופקו מכיוון שהאגם ​​מהווה יעד סופי למים הזורמים אליו, שכן אין לו מוצא אחריו.

כינוי ים המלח

קיבל באופן היסטורי מספר שמות עתיקים בברית הישנה, ​​כגון: “ים המלח”, “ים עראבה”, “הים המזרחי” ו”עומק הערפילית”. בתקופת עיסא אל-מסיח הוא נודע כ”ים המוות” ו”ים סדום” בהתייחסות לאזור סדום השכן. הוא נקרא גם “האגם המסריח” בגלל מימיו ולחופים היה סירחון. הוא נקרא גם “אגם זאגאר” ביחס לעיירה זאגאר ששכנה על חופו הדרום-מזרחי, והוא כונה “אספלט באהר” ביחס לפיסות האספלט שצפו לעתים על פניו, במיוחד כאשר התרחשו רעידות אדמה. חלק מתושבי האזור סחרו בחתיכות האספלט שחילצו ומכרו. הוא הוזכר גם על ידי אל-מקדסי בספרו “המחלקות הטובות ביותר בידע של אזורים” תחת השם “אגם הפוך”.[10] הוא נקרא גם “אגם לוט” בהתייחס לנביא לוט, שחי עם עמו בקרבתו לפני שהייסורים פקדו אותם. באשר ליוונים, הם היו הראשונים לקרוא לו “ים המלח” כי לא היו בו חיים. לפי התיאוריה של מדען היבשה פרופסור ליאו פיקארד, זה היה בעבר חלק של אגם רחב עם מים מתוקים שהשתרע על פני בקעת הירדן ומרג’ אבן עאמר ונשפך לים התיכון. לפי תיאוריה זו, שינויים בגובה כדור הארץ לפני קרוב לשני מיליון שנה הביאו להפסקת הקשר בין אותו אגם לים התיכון, ולהצרת האגם לאגם הכנרת, נהר הירדן וים המלח. . סתימת מי ים המלח והתאיידות המים הביאו לעלייה באחוז המלחים בהם.

גיאוגרפיה של ים המלח

ים המלח גובל ממזרח על ידי הרי מדאבה וקאראק נופלים בירדן, וממערב על ידי הגדה המערבית והרי חברון בפלסטין. באשר לצפון, היא גובלת בשקע ים המלח ובשפך נהר הירדן, ומדרום במצוק חיזנא, הנחשב לתחילתו של ואדי עראבה. הקו המפריד הוא קו מפריד בין ירדן לפלסטין בתור עם נהר הירדן בצפון, וואדי ערב בדרום. הוא ממוקם בין קווי הרוחב 31.03 ו-31.43 צפון, וקווי האורך 35.21 ו-35.35 מזרח. זה 24 ק”מ מירושלים מזרחה, ו-38 ק”מ מעמאן לדרום מערב. שטחו המקורי היה כ-1,000 קמ”ר, אך הוא הצטמצם במהלך ארבעת העשורים האחרונים לכ-650 קמ”ר. רוחבו המרבי הוא 17.5 ק”מ, והנקודה הצרה ביותר שלו נמצאת במיצר הלשון, ברוחב של 2 ק”מ. באשר לנקודה העמוקה ביותר שלו, היא נמצאת 5 ק”מ דרומית-מערבית לשפך ואדי זרקא מיין, וכן עומקו 399 מ’ ואילו פני השטח שלו נמוכים בכ-395 מטר משטח הים התיכון

החופים המזרחיים והמערביים של ים המלח מוקפים במצוקים אנכיים בצורת מגדלי שבר, המהווים חלק מהבקע הסורי-אפריקאי. מורדות העמק עוברים כלפי מעלה במתינות צפונה לכיוון נהר הירדן ודרומה לכיוון ואדי עראבה. מבחינה היסטורית, ים המלח מורכב משני אגנים: האגן הראשי הצפוני, שעומקו 320 מטר (בשנת 1997) והאגן הדרומי הרדוד, ממנו נסוג ים המלח מאז 1978. שני האגנים מחולקים על ידי חצי האי לאסן מיצרי המוות, שיש בהם תלולית סחף.

אקלים ים המלח

ים המלח נהנה משמיים שטופי שמש כל השנה, בנוסף לאוויר יבש. האזור מקבל מעט מאוד גשם, פחות מ-50 מ”מ (2 אינץ’), בעוד שהטמפרטורה הממוצעת בקיץ נעה בין 32 ל-39 מעלות צלזיוס. הטמפרטורות הממוצעות בחורף נעות בין 20 ל-23 מעלות צלזיוס. גם הלחות נמוכה, עם ממוצע של 35%. באשר לקרינת השמש, מחקרים הראו כי קיימת שכבה עשירה באוזון מעל פני הים, המגיעה לגובה של 25 ק”מ. האוזון, בנוסף לאדי מים מעל הים, מבצע תהליך סינון לקרניים אולטרה סגולות.

ריכוז החמצן באוויר של אזור ים המלח הוא הגבוה בעולם, שכן הוא האזור הנמוך ביותר. אחוז החמצן בו מגיע ל-36%, לציין כי האחוז העולמי מגיע ל-26%. באשר ללחץ האטמוספרי באזור ים המלח, הוא נע בין 796 ל-799 מ”מ כספית, ולכן נחשב לגבוה בעולם.

ים המלח

 ים המלח הוא יַמָה. הוא נמצא בדרום בקעת הירדן ומשתרע בין הרי מואב במזרח לבין הרי מדבר יהודה במערב.ים המלח הוא המקום הנמוך ביותר בעולם, כ-400 מטרים מתחת לגובה פני הים. נהר הירדן הוא מקור מימיו העיקרי, ומשני צדדיו נשפכים לים המלח נחלים נוספים, כגון נחל ארנון ממזרח ונחל ערוגות ממערב. 

ים המלח נמצא באזור מדברי, ולכן האקלים בו הוא צָחִיחַ וחם. בחודשי הקיץ הטמפרטורות באזור מגיעות ל-40 מעלות צלסיוס ויותר. בשל הטמפרטורות הגבוהות מתאדים מימיו של ים המלח בקצב מהיר, ומליחותם מגיעה ל-30% ויותר והיא הגבוהה ביותר בעולם. בים התיכון, לעומת זאת, שיעור המלחים הוא 4% בלבד. 

המלחים בים המלח נחשבים אוצרות טבע בעלי ערך רב.   הניסיונות הראשונים לניצול אוצרותיו של ים המלח נערכו     בשנת 1931 על-ידי “חברת האשלג הארצישראלית”. עם השנים התרחב המפעל מאוד, שינה את שמו ל”מפעלי ים המלח”, וכיום הוא משמש מקור תעסוקה חשוב לאוכלוסיית הנגב. במפעלים אלה מייצרים חומרים לדישון הקרקע וכן חומרי גלם לתעשיית התרופות, הקוסמטיקה ועוד.

 מעיינות מים מתוקים ומעיינות מרפא

לאורך חופיו של ים המלח נובעים מעיינות של מים מתוקים, הניזונים ממֵי הגשמים היורדים מההרים שממערב. המעיינות פורצים בשולי בקעת הירדן ויוצרים נאות מדבר. סמוך להם נוסדו יישובים, שהתקיימו בעבר מגידולים ייחודיים, כגון צמחי בושם וצמחי מרפא. הגדול והידוע שבהם הוא עין גדי.

לחופיו של ים המלח נובעים גם מעיינות מים חמים, שכבר הקדמונים הכירו בחשיבותם. הידועים שבהם הם עין בוקק ועין זוהר. מימי מעיינות אלה עשירים במינרלים, ויש להם תכונות מרפא למחלות שונות, בעיקר למחלות עור. אנשים החולים במחלות עור מגיעים לאזור ים המלח מכל העולם, שֶׁכֵּן השהייה לחופיו והרחצה במימיו ובמי המעיינות החמים משפרות את מצבם.

סגולותיהם של ים המלח ושל המעיינות הנובעים לאורך חופיו תרמו משנות ה-70 להתפתחות התיירות, וכיום   האזור הפך למרכז של נופש ומרפא שיש בו גם בתי       מלון מפוארים, מרכזי רפואה ושירותי תיירות אחרים. הנופשים והתיירים נמשכים לנופיו המיוחדים של ים המלח ולמרכזי הנופש שהוקמו לחופיו גם בשל האפשרות לצוף על פני מי ים המלח בלא קושי בגלל מליחותם הגבוהה של המים. 

הבולענים

בעבר הרחוק היה ים המלח חלק מימה גדולה יותר, שהשתרעה מהיישוב חֲצֵבָה שבערבה ועד אגם הכנרת בצפון. לאחר שינויים שחלו באזור הצטמק ים המלח לממדיו הנוכחיים. גם היום ניכרות תמורות במפלס המים של ים המלח ובשטחו.

לאורך חופי ים המלח החלו להיווצר משנות ה-70 של המאה ה-20 בורות תת-קרקעיים המכונים “בולענים”. בקרקעית של חופי ים המלח מצויות שכבות עבות            של מלח. ירידה מהירה ומתמשכת של מפלס המים,  שמקורה בשינויי האקלים ובהתערבות האדם, אִפשרה חדירה של מי תהום מתוקים שהמסו את שכבות המלח. במקום שבו הומסו השכבות, נפערו בורות תת-קרקעיים בגלל קריסה הדרגתית של פני השטח שמעליהם. עומק הבולענים עלול להגיע ל-20 מטרים, וקוטרם ל-25     מטרים. כאלף בולענים נוצרו בעשור האחרון לאורך       חופי ים המלח, והם עלולים לגרום נזק לגוף ולרכוש.  תופעה זו מסכנת חיי אדם ופוגעת בפיתוח, בבנייה ובתעסוקה באזור.

שאלות

שאלה 1

השלימו את המידע על ים המלח, על-פי הטקסט.

1. מקומו של ים המלח: —————————

2. מקור מֵימָיו העיקרי: ———————————

3. האקלים באזור ים המלח:——————————-

שאלה 2

בשורות 10–11 מוזכר שיעור המליחות של הים התיכון.

לשם מה מובא מידע זה? 

1 כדי להדגיש את שיעור המליחות הגבוה של ים המלח.

2 כדי לציין ששני הימים מתאפיינים במליחות גבוהה.

3 כדי להציג נתונים מדויקים על שיעור המליחות בים התיכון.

4כדילהסביראתהגורמיםלמליחותשליםהמלח.

שאלה 3 

בשורה 25 מופיעות המילים: “…הכירו בחשיבותם”.

למי או למה הכוונה במילה בחשיבותם?

1 לקדמונים

2 לחופים

3 למעיינות

4לתיירים

שאלה 4

בשורות 27–30 כתוב: “אנשים החולים במחלות עור מגיעים לאזור ים המלח
מכל העולם, שֶׁכֵּן השהייה לחופיו והרחצה… משפרות את מצבם”. 

באיזו מילה אפשר להחליף את המילה שֶׁכֵּן במשפט זה?

1 כמו כן

2 ואילו

3 לכן

4 כי

שאלה 5

מהם התפקידים של הקטעים הנלווים (א ו-ב) ושל הערות השוליים בתחתית
עמוד 16?

1 הקטעים הנלווים וגם הערות השוליים מפרשים מושגים המופיעים בטקסט המרכזי.

2 הקטעים הנלווים וגם הערות השוליים מרחיבים רעיונות המובעים בטקסט המרכזי.

3 הקטעים הנלווים מוסיפים מידע חדש לטקסט המרכזי, ואילו הערות השוליים מפרשות מושגים המופיעים בטקסט המרכזי.

4 הקטעים הנלווים מפרשים מושגים המופיעים בטקסט המרכזי, ואילו הערות השוליים מרחיבות רעיונות המובעים בטקסט המרכזי.

שאלה 6

מדוע התפתחה תיירות מרפא סביב ים המלח?

————————————————————————————————————————————-.

שאלה 7

בזכות אוצרות הטבע של ים המלח התפתחה באזור תעשייה ענֵפה.
התפתחות זו גרמה להצטמקותו של ים המלח.

האם לדעתכם צריך להמשיך ולפתח את התעשייה באזור למרות השפעתה
על ים המלח? 

נמקו את תשובתכם.

כתבו 3–5 שורות.

—————————————————————————————————————————————-.

שאלה 8

העתיקו מן הטקסט שני משפטים המתארים מידע המופיע במפה שבעמוד 17.

1.———————————————————–.

2.———————————————————–.

סרטונים על ים המלח

https://www.youtube.com/watch?v=erRC-TwGSRI

https://www.youtube.com/watch?v=4-Sq2Ty4Kiw&t=7s

https://www.youtube.com/watch?v=-bYeKZHWsFg

https://www.youtube.com/watch?v=22djYWuNkLs